ככל שהמלחמה באוקראינה נמשכת, אין ספק שהמחיר האנושי עצום עבור אוקראינה, כולל מה שככל הנראה הינם יותר מ-100,000 חיילים שנהרגו בפעולות לחימה.
במאמר סורוס מתאר כיצד מזרח אירופאים יכולים לשמש כ"כוח אדם" בסכסוכים הבאים במאמץ להפחית את מספר ההרוגים במדינות המערב.
"ארצות הברית לא תיקרא לשמש כשוטר של העולם. כאשר היא פועלת, היא תפעל בשיתוף עם אחרים. אגב, השילוב של כוח אדם ממזרח אירופה עם היכולות הטכניות של נאט"ו ישפר מאוד את הפוטנציאל הצבאי של השותפות מכיוון שהוא יפחית את הסיכון של גופות עבור מדינות נאט"ו, המהווה את המגבלה העיקרית על נכונותן לפעול. זוהי אלטרנטיבה בת קיימא", כתב סורוס במאמר.
סורוס מכיר בכך שלמדינות נאט"ו אין תיאבון ל"שקי גוף", אך הצהרתו מצביעה במרומז על כך שמזרח אירופאים יכולים למלא תפקיד זה.
נראה כי החזון שתיאר סורוס מתגלגל בדיוק כפי שחזה בנוגע למלחמה באוקראינה.
חמושים בנשק מתקדם של נאט"ו, חיילים אוקראינים פועלים באופן פעיל נגד רוסיה, שסורוס כבר חשש שתהפוך למדינה לאומנית המתנגדת לסדר העולמי שהוא קידם ב-1993.
למדינות המערב החזקות יש את הנשק הדרוש, ולאוקראינה יש את כוח האדם.
בהתחשב בכך שסורוס כבר ראה את הפוטנציאל של מה שהמשחק הסימביוטי הזה יכול לייצר בשדה הקרב עשרות שנים מראש, סביר להניח שהדבר מחזק את המוניטין שלו כהוגה דעות אסטרטגי חושב - ואולי חסר רחמים.
כפי שחזה סורוס, נראה שהחברה האוקראינית סובלת את מספר ההרוגים הגבוה בסכסוך הנוכחי עם רוסיה. במהלך מלחמת וייטנאם איבדה ארה"ב 58,220 עובדים במשך כעשר שנים, ובכל זאת, המלחמה זכתה להתנגדות עזה מצד הציבור האמריקאי.
למרות מספר הרוגים גבוה בהרבה בפרק זמן קצר בהרבה, החברה האוקראינית ראתה מעט מאוד במונחי מחאה.
היעדר המחאה באוקראינה עשוי להסתייע גם בעובדה שאוקראינה השעתה את רוב מנגנוני החברה האזרחית, אסרה על מפלגות אופוזיציה וכלי תקשורת ואף הוציאה אל מחוץ לחוק את הכנסייה הרוסית האורתודוקסית.
גורם מפתח נוסף בנקודת המבט של החברה על הסכסוך הוא שהמלחמה מתרחשת על אדמת אוקראינה, וזה גורם מניע מאוד עבור חיילים אוקראינים.
כל אותם גופים אוקראינים, כמובן, הגיעו עם תג מחיר גדול עבור רוסיה, כאשר גם בתי הקברות במדינה זו מתמלאים במהירות.
הנתונים המדויקים על נפגעים לכל צד עדיין אינם רשמיים וככל הנראה אינם מדויקים, אך המלחמה עולה לשני העמים ביוקר מבחינת החיים.
באותו מאמר קרא סורוס ל"סדר עולמי חדש".
המונח זוכה לעתים קרובות לכינוי בתקשורת הממסדית כתיאוריית קונספירציה, אך סורוס משתמש בו בגלוי.
בנוסף, במאמר, הסדר העולמי החדש שהוא קורא לו הוא גלובליסטי וריכוזי להפליא.
במילים אחרות, בדיוק מסוג זה שמבקרי הסדר העולמי החדש כמו ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, מזהירים מפניו כבר למעלה מעשור.
"לכן, הבסיס היחיד לפעולה הוא ביטחון קולקטיבי. וכאן טמונה הבעיה. קריסת האימפריה הסובייטית יצרה בעיית ביטחון קולקטיבית במלוא חומרתה. ללא סדר עולמי חדש, יהיה אי-סדר; זה ברור. אבל מי ישמש כשוטר העולם? זו השאלה שצריך לענות עליה", כתב סורוס.
סורוס מתאר כמה מהתיאוריות שלו במאמר, המתייחסות לחברות פתוחות וסגורות וכן ל"תיאוריה של שינוי מהפכני", שלדבריו ייושם גם בשווקים הפיננסיים.
המיליארדר מתאר כיצד התפרקות ברית המועצות הציבה אתגרי ביטחון גלובליים חדשים אך גם הזדמנויות.
"המשימה המקורית הייתה להגן על העולם החופשי מפני האימפריה הסובייטית. משימה זו מיושנת; אך התמוטטות האימפריה הסובייטית הותירה ואקום ביטחוני בעל פוטנציאל להפוך ל"חור שחור". זה מהווה איום מסוג אחר מזה של האימפריה הסובייטית. אין איום ישיר מהאזור על מדינות נאט"ו; הסכנה היא בתוך האזור, והיא נוגעת לתנאים בתוך מדינות לא פחות מאשר ליחסים בין מדינות. לכן, אם לנאט"ו יש בכלל משימה כלשהי, היא להקרין את כוחו והשפעתו לאזור, והמשימה מוגדרת בצורה הטובה ביותר במונחים של חברות פתוחות וסגורות".
"חברות סגורות המבוססות על עקרונות לאומניים מהוות איום על הביטחון משום שהן זקוקות לאויב, מבחוץ או מבפנים. אך האיום שונה מאוד באופיו מזה שנאט"ו נבנה כדי להתמודד איתו, ונדרשת גישה שונה מאוד כדי להילחם באיום זה. היא כוללת בניית מדינות דמוקרטיות וחברות פתוחות והטמעתן במבנה המונע מסוגים מסוימים של התנהגות".
סורוס גם כותב במאמרו כי נאט"ו צריך למהר להעניק חברות למדינות במרכז ומזרח אירופה לפני ש"רוסיה תתאושש".
נראה כי סורוס רואה בנאט"ו עבירה אקטיבית נגד רוסיה בתקופה שהמדינה עדיין הייתה בכאוס בעקבות נפילת הקומוניזם.
"מדינות מרכז אירופה קוראות לחברות מלאה בנאט"ו בהקדם האפשרי, רצוי לפני שרוסיה תתאושש. רוסיה מתנגדת... משום שהיא אינה רואה שום יתרון בהסכמה. גאוותה הלאומית נפגעה ונמאס לה לעשות ויתורים ללא הטבות מתאימות", כותב סורוס.
הפעיל המיליארדר גם מעלה מספר הצעות אחרות בכתבה, כולל הצעת חברות בנאט"ו ליפן, כאשר מטרתו היא יצירת "סדר עולמי חדש".
"יש לבקש מיפן להצטרף לנאט"ו. אז תהיה לנו התחלה של ארכיטקטורה לסדר עולמי חדש. המבוסס על ארצות הברית כמעצמת העל שנותרה ועל החברה הפתוחה כעיקרון המארגן. היא מורכבת מסדרה של בריתות, שהחשובה שבהן היא נאט"ו, ובאמצעות נאט"ו, השותפות לשלום שמקיפה את חצי הכדור הצפוני", הוא כותב.