פרשנות: רווחי-הון בינלאומיים חייבים להכלל בתל"ג האימפריאלי

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הנה מטרה ראויה לקדם: מה לגבי הכללת רווחי-הון (capital gains) בתל"ג?

כולל כמובן קיזוז מהתל"ג של רווחי הון המועברים לחו"ל.

ביסודו של דבר, התל״ג צריך להימדד רק ע״פ גודל ההכנסה החייבת במס, וזו חייבת לכלול כל סוג של הכנסה גדולה - כולל גם רווחי הון, אך לא עבודת-נוער כמו בייבי-סיטר.

נכסים כגון חברת BYD נוצרו ע"י הטייקונים, בתור אלטרנטיבות זולות והמוניות, בתוך מסגרות ניאו קולוניאליסטיות שנוצרו גם הן ע"י הטייקונים.

זה בסדר, השאלה היא איך מייצגים זאת חשבונאית.

ובכן הם עושים זאת כדי למנוע פאניקה בציבור המערבי - כאילו חרב הכל במערב: כאילו אין יותר נכסים וכאילו חרב המאזן הפיננסי.

נכון לעתה, אין שום אפשרות לדיון ציבורי דמוקרטי כאשר אין לציבור מידע בסיסי לגבי מה שייך למי, ומה נמצא היכן.

הפתרון אינו בחלוקת הטבות ממשלתיות על-חשבון הגדלת הגרעון לסכומים הזויים ו/או בהגדלת המיסוי על העובדים או על החברות היצרניות מבית, אלא על רווחי הון - גם כשאינם מוחזרים ארצה.

את זאת עושה מצוין ממשלת ישראל, הממסה באופן 'רעיוני' את כל מי שחי בישראל ומרוויח בחו"ל.

הכי טוב הוא כשהממסד אינו מחנך את הציבור ומנהל את חייו, אז גם עול המיסוי יורד.

הכסילים יכשלו בשוק הפתוח ובזאת ידעכו גם הבורים, המשתוללים, הצרחנים והפרזיטים.

האוליגרכים עם זאת משמיטים בכוונה מבחינה חשבונאית את המעבר האדיר של רווחי הון מפעילות כלכלית יצרנית, שאחרת היה מראה לכל את המציאות הקשה.

חלק ניכר מתעשיה זו מוקם ופועל בסבסוד עקיף וישיר של המדינות הכפיפות ומועבר משווקים שבזיקת-יצור אל שווקים שבזיקת-צריכה: 

Supply- oriented controlled-markets vs. Demand-oriented controlled-markets.

בספר שכותב יואב נצר ושמו Riggonomics and spirals of death, הוא מראה שההפרדה הגיאו-דמוגרפית לשני סוגי שווקים נפרדים במרחב (אך המתואמים בזמן), מאפשרת את ההבדל המוכר בין עקום המחיר (לפי כמות) העולה-ישר בצד האספקה, לבין עקום המחיר (לפי כמות) בצד הצריכה שהוא רציפרוק, כלאמר יורד באופן קעור.

לדבריו, בלי המרחק הגיאו-דמוגרפי הייתה מתקבלת Edgeworth box, בה קיימת סימטריה בין צד האספקה לצד הביקוש, באשר כסף אמור להיות חליפי לתוצרת, שהינה אחת התוצאות של חיוּת/ויטאליטי (לצידם של שירותים ועבודה).

הכלכלה הינה מעין מחזור בין הכיס (כסף) לבטן (תזונה) ולכן 'כסף דיגיטלי' שאינו רכוש-פרטי - אין לו ערך (בטן) ולא יעבדו (יתנו חיוּת) בשבילו.

דוגמא היסטורית הינה איך הרובל הסובייטי, שאמנם היה רכוש פרטי, לא קיזז את החיות שניתנה כדי להשיגו, לכן לא היה ניתן לרכוש בו מספיק וכל השוק החופשי/שחור התקיים בדולרים אמריקאים.

'כסף-דיגיטלי' הינו ז'יטונים בקאזינו של 'פסיכוזה המונית'.

את הפתרון לשיטה הבנקאית מתאר נצר גם כן בספרו, באופן המוצג גם באתר.

שיטתו של נצר מונעת מהבנקים את האפשרות להעלים/לגנוב באופן שיטתי את הקרן של הלוואות המוחזרות להן, ע"י שהיא תוחזר לגורם יעודי/מיוחד לצורך זה, שיבצע את המחיקה. גורם זה יבצע ויענה על עוד 5 דרישות מערכתיות: הוא מחזיק את הרזרבה הבנקאית מול כל הלוואה, מייצר את נפח הריבית לידי הממשלה תמורת קיזוז מס על העובדים (העברת הכסף לשוק), מחלק את כספי הריבית בין הבנק לממשלה (באופן דלעיל), מוכר נכסים פושטי-רגל, גובה מהבנקים את מה שחסר במקרה של פשיטת רגל.

המניע האולטימטיבי לשיטה זו הינו למנוע קריסה מערכתית כלכלית, חברתית ושלטונית כללית, שעלולה להזניח את 600 כורי הגרעין ליצור חשמל מאורניום שבשימוש כיום (רובם בחצי הכדור הצפוני, המתועש) עד לכדי 200 פוקושימות (3 כורים דולפים).

מדי עשור או דור מתפרץ כור גרעיני: וינדסקייל, Three Mile Island, צרנוביל, פוקושימה. וזו רק ההתחלה. מטרה נוספת הינה למנוע כפיית זריקות, ריסוסים, הקרנות, מסכות, תוים, 'כסף'-דיגיטלי, הגבלות-תנועה, הרעבות, החרבות, טימבול, שואות=החלפת-אוכלוסין, הסטיות והשנאות.

דוגמאות לשווקים מוטי-ייצור:

בישראל של פעם היו מעדיפים לגדל תפוזים עבי-קליפה, כדי לייצא אותם ברווח, ולא תפוזים זולים לישראלי הרעב. בבריה"מ העדיפו לייצר מכוניות לאדה משפחתיות ע"ב פיאט 124, ולא פיאט 127 או פיאט 500 קטנות וזולות יותר - לעזאזל הצרכנים הפוטנציאלים והמוביליות שלהם (מפריעה לשלטונות).

קובה הינה משתלה.

צפון-קוריאה הינה מחפרה - לא רק של תעלות תקיפה לתוך דרום-קוריאה, אלא גם של כ-700 מכרות.

בגלל התפשטות ההשפעה הסובייטית לאחר מלה"ע השניה, הפכה האימפריה הבריטית לקומונוולת' שהכספים שלה מנוהלים בלונדון.

איחוד האמירויות הערביות הינו בסיס ענק של עסקים מערביים, עם תמיכה חזקה באנגלית.

גם הפטרו-דולר הינו דוגמה מסוג זה.

אלו הן גרסאות רכות ומתחשבות של ניאו-קולוניאליזם, בניגוד לקומוניזם, נאציזם ונרקו-דולר.

ההתפתחות הגדולה באוטומציה בתעשיה ובחקלאות, במיוחד מאז השקת המיקרו-מעבד במשרד ובציוד, ביטלה ברוב המקומות את המודל-העסקי העיקש (=אידאולוגיה) עתיר-העבודה (קומוניזם) ובזאת ייתרה גם את הצורך בשיטור מיליטריסטי על אוכלוסיות עבדים.

עדיין צרפת, סין ורוסיה נאבקות על אפריקה בהיותה יבשת משאבי-טבע אדירה.

כיום המלחמות בעולם השלישי מתבצעת בעיקר ע"י חברות צבאיות פרטיות ולגיון הזרים ובכך מסתירים מהציבור את הפרטים הבלתי-נעימים של נושאים אלה בתואנות שונות ומשונות כגון לחימה בטרור איסלמי ומיבצעים הומניטריים.

וול-סטריט הינה המרכזיה לגביית רווחי ההון של האימפריה העולמית המערבית. לונדון ושיקאגו אחיותיה הקטנות. באופן דומה נושא הפטרו-דולר, שחייב את עמי העולם לרכוש דולרים כתנאי מקדים לרכישת אנרגיה, החיונית לתעשייתם ולרווחתם (חשמל, חימום).

באופן זה הדולר הפך למטבע הרזרבה העולמי (כולם חייבים לסחור בו ובנגזריו), ולכן החובות שמול יצירת 'הרזרבה' הפיננסית העולמית, קרי הנפח הפיננסי של הסחר העולמי, הן על ממשלת ארה"ב ולא על שאר ממשלות העולם.

באופן זה הצרכן האמריקאי משלם את רווחי וול-סטריט, בעקיפין דרך הסחר הבינלאומי. האזרח האמריקאי מסבסד את וול-סטריט גם דרך הממסד הביטחוני, הן ברכש ובן בשירות צבאי. נרקו-דולר הינו תוצר של מערכת הבטחון ומהווה אמצעי משלים לפטרו-דולר. תוך שהוא מרוקן מיכולתו ליצור תעשייה ממשית, נאנק תחת חוב בלתי חזיר, מסומא-תקשורתית, מוזרק עשרות פעמים עד בגרותו (המון נזקי מח, בלוטות, סרטן), מחורב מבית (פמיניזם) ואף מסומם למנוע התנגדותו למצב, במיוחד באיזורים התעשייתיים לשעבר והמתפוררים כיום.

אפקט ה Regulatory-Capture הינו בלתי-נפרד לנושא רווחי-ההון העקיפים משחיתות מבנית, מבית ומחוץ.

ולא רק בנושאי מדיניות-חוץ, צבא ובטחון, בהם המחוקקים הינם להקת מעודדות בתשלום. 

בימינו כספים רבים מאוד המועברים באופן אפל באמצעות מטבעות-קריפטו, כולל בין יבשות ע"ע FTX, שלפי הפרסומים כביכול חשודה באפשור הלבנת מיליארדי דולרים מכספי משלם המיסים לכיסי הפוליטיקאים בוושינגטון. 

הסכמה של הסכמי מינסק באוקראינה דומה להפליא לאלו של הסכמי מינכן ואוסלו, שגם הם נועדו לפרמט אזורי-עניין מרכזיים עבור וול-סטריט במאה השנים הבאות. בכל המקרים הללו התבצעו השקעות עתק של ארה"ב כדי לאפשר את התרחבות האלימות והנזקים, שבאחריתם ארה"ב תשתלט על הכל, בין אם בכח ובין אם בזול.

לכן ברור מהו מתווה מעגל-האלימות ומהו מחזור ההשקעה האסטרטגי. כמו בכל מצב אימפריאלי, זוהי הונאה חשבונאית, שנועדה להסתיר מעמי הבית את העובדה ששודדים אותם ומוצצים את חיותם בקשית.

מכל האמור לעיל, ברור שלאוליגרכים לא אכפת לסכן מאות מיליארדי דולרים במלחמה באוקראינה, באשר זה אינו הכסף שלהם אלא של האזרח הקטן מהשורה, אותו אין איש שואל ושלאף אחד בממסד אכפת ממנו.

זוהי הפרדה חדה וקשה בין סיכוי-לרווח עבור האוליגרכים מחד, לבין סיכון כבד לאדם הפשוט מאידך.

במערב, הן לאוליגרכים והן לאדם הפשוט אין מושג מה קורה במזרח-אירופה: מי נמצא שם, מהן תכונותיו , מהי ההתנהלות וכמה אנשים ישנם. כנראה שגם לא מעניין את האמריקאים לדעת, כאשר הם יוצאים מהנחה שבאמצעות מספיק השקעה של ממון לאורך זמן, ובאלימות קשה הם ישתלטו על הכל ואז ״יפרמטו״ שם את האוכלוסיה. את התודעה הציבורית יפרמטו באמצעות חינוך-ציבורי מכספי המיסים.

כל הסכמה העולמית הזו בנויה על אמון העמים הכפיפים, המאמינים בחופש הפרט ובשגשוג האמריקאים.

נדמה שככל שסיבוב הכספים יותר רחוק מהבית, הוא יותר אכזרי. כידוע: “הרוצה לשקר ירחיק עדותו".

לסיכום:

הסיבה שהמון דברים נראים ומרגישים בימינו מוזר ומבחיל, היא שאנחנו חיים בתוך קונסטלציה עולמית של שקרים ואלימות, שהכלילה את הפיאודליזם לכדי אימפריאליזם גלובלי נטול עקבות וחסר בושה, שאינו מחויב לקיים אף בסיס/ארץ/עם/מדינה לדורות, בבריאות, בשפיות ו/או בשגשוג.

זוהי ספירלת-מוות המאפיינת כל משטר פיאודלי, שלפיכך הינו אנטי-אינטלקטואלי, ולבסוף הינו הכי פחות יציב.