העלילה של הסדרה החדשה של אפל טי וי פלוס עוקבת אחר פסיכולוג עייף שהוא גם, כאמור, אלמן טרי. את הקליניקה חולק עם שני עמיתים וחברים - גבי, והמנטור של שניהם, פול (הריסון פורד). די מהר ג׳ימי מגלה דרך להתמודד עם האובדן: לומר את האמת בפרצוף לכל מי שסביבו ולמטופלים שלו בפרט.
עבור המטופלים שלו נראה כי מדובר בצעד חיובי במיוחד, גם אם הוא לעיתים חורג מגבולות הטיפול. אך הוא מצליח לעורר כמה שינויים מהירים וחשובים בחיי המטופלים שלו. אך דווקא עם בתו המתבגרת אליס, הוא מתקשה לתקשר כמו שצריך. ומערכת היחסים בין השניים הופכת להיות הלב של הסדרה כולה, ואולי גם נקודת החוזקה שלה.
זאת כמובן, לצד הופעתו של אחד הכוכבים הגדולים של התקופה, הריסון. תפקידו כמנטור המרכזי של הגיבור וחברו, מבוצע בצורה נהדרת ואמינה, כאשר דמותו נעה בין קשיחות לבין הומור וציניות, זאת לצד התמודדותו עם מחלת הפרקינסון. הופעת מפתח נוספת מגיעה מצידה של השחקנית כריסטה מילר, המגלמת את ליז.
ליז היא שכנה מהדלת ליד, אשר ילדיה עזבו לאחרונה את הבית, כך היא לאט לאט נכנסת לתפקיד האם של בתו המתבגרת של ג׳ימי, מה שכמובן מקרב גם בינה לבינו. אליס מצליחה לשוחח איתה, מקבלת אותה, בשונה מהיחסים המורכבים המתנהלים מול אביה.
למרות שכל פסיכולוג המופיעה בסדרה הקצרה והנהדרת הזו מעט שבור, עייף, תשוש, נראה כי לכולם מכנה משותף אחד - להפוך את העולם למקום טוב יותר. לעזור לאנשים. להציע חמלה ואוזן קשבת. וגם כאשר הם לא מצליחים לעשות זאת, זה כה אנושי ונוגע ללב, שזה מיד נסלח להם.
"שרינקינג" היא ללא ספק אירוע טלווזיוני מרענן, ולא רק בזכות תפקידו של הריסון. היא עמוסת בדיחות חכמות וקורעות מצחוק, מלאת רגש ולב, והיא באמת ובתמים קומדיה שלא רק ניתן לצחוק ממנה, אלא גם להתרגש איתה, ולצפות בה שוב ושוב.
