יוסוקה נריטה, בן ה-37, פרופסור לכלכלה, צבר מאות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות כשהציג את הפתרון השנוי במחלוקת בראיונות ובפרסומים רבים, כך דיווח הניו יורק טיימס.
"אני מרגיש שהפתרון היחיד די ברור", אמר נריטה במהלך תוכנית חדשות בסוף 2021.
"בסופו של דבר, האין זו התאבדות המונית ו'ספוקו המוני של קשישים?" הוא הוסיף, בהתייחסו לפרקטיקה של התאבדות ספוקו ששימשה את הסמוראים הממורמרים בסוף המאה ה-19.
בשנה שעברה, נריטה ענה לשאלתו של ילד על ספוקו בכך שסיפר לקבוצת תלמידים על סצנה מתוך "Midsommar", סרט מ-2019 שבו כת שוודית שולחת את אחד מחבריה הוותיקים ביותר לקפוץ מצוק.
"בין אם זה דבר טוב או לא, זו שאלה שקשה יותר לענות עליה", אמר.
"אז אם אתה חושב שזה טוב, אז אולי אתה יכול לעבוד קשה כדי ליצור חברה כזאת".
הוא גם התייחס להמתת חסד, וחזה כי "האפשרות להפוך אותה לחובה בעתיד" תהפוך לחלק מהשיח הציבורי.
דבריו של הפרופסור נגעו בעצב גולמי במדינה שבה טייסי קמיקזה היו נערצים על כך שמתו בלהט התהילה במהלך מלחמת העולם השנייה.
נריטה אמר ל"ניו יורק טיימס" כי דבריו "הוצאו מהקשרם" - ואמר כי הוא מתכוון למאמצים לדחוק אנשים מבוגרים מעמדות מנהיגות בעסקים ובפוליטיקה.
"הייתי צריך להיות זהיר יותר לגבי הקונוטציות השליליות הפוטנציאליות של דבריי", הוא אמר לעיתון על הביטויים "התאבדות המונית" ו"ספוקו המוני", וסיפר שהם "מטאפורה מופשטת".
"אחרי קצת הרהור עצמי, הפסקתי להשתמש במילים אלה בשנה שעברה", הוסיף נריטה.
ביפן, הפרופסור צבר קהל מעריצים מקרב צעירים מאוכזבים שמאמינים שהתקדמותם הכלכלית נבלמה על ידי קשישים בשלטון.
בביוגרפיה שלו בטוויטר היפני כתב: "הדברים שאומרים לך שאסור לך לומר הם בדרך כלל נכונים".
מתנגדיו גינו את דבריו השנויים במחלוקת.
"זה חסר אחריות", אמר העיתונאי מסאקי קובוטה שהוסיף כי אנשים "עשויים לחשוב, 'הו, סבא וסבתא שלי הם אלה שחיים יותר מדי זמן ואנחנו צריכים פשוט להיפטר מהם'".
בעל הטור ב"ניוזוויק יפן", מסאטו פוג'יסאקי, מסר כי תומכיו של נריטה "מאמינים שאנשים זקנים צריכים פשוט למות כבר וצריך לקצץ ברווחה החברתית".
יש החוששים כי דעותיו צוברות תאוצה במדינה בה מבוגרים זכו באופן מסורתי לכבוד.
ב-2013 אמר שר האוצר דאז, טארו אסו, כי על הקשישים "להזדרז ולמות" כדי לחסוך למדינה את עלות הטיפול הרפואי.
בשנה שעברה, סרט דיסטופי של הקולנוען היפני צ'יה הייאקאווה בשם "תוכנית 75" הציג אנשי מכירות שמציעים לקשישים תמריץ להרדים עצמם ולא להיות עוד לנטל על החברה.
אלכסיס דודן, היסטוריון מאוניברסיטת קונטיקט שחוקר את יפן המודרנית, אמר ל"טיימס" כי נריטה "אינו מתמקד באסטרטגיות מועילות כגישה טובה יותר למעונות יום או הכללה רחבה יותר של נשים בכוח העבודה או הכללה רחבה יותר של מהגרים".
הוא הוסיף: "דברים שעשויים דווקא להמריץ את החברה היפנית".
כמה סקרים ביפן הצביעו על כך שרוב האוכלוסייה תומכת בלגליזציה של המתת חסד מרצון.
אבל פומיקה ימאמוטו, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת טוקיו סיטי, ציינה כי כל מדינה שהפכה אותה לחוקית רק "מאפשרת זאת אם האדם רוצה בכך בעצמו".
נריטה כתב ל"טיימס" כי "המתת חסד (מרצון או שלא מרצון) היא סוגיה מורכבת ומלאת ניואנסים. אני לא תומך בהצגתה".
הוא הוסיף: "אני צופה שהנושא יידון באופן נרחב יותר".
