אי אפשר להתעלם ממנה: כל הסיבות לאכול גויאבה
יש לה ריח עז, והעולם מתחלק למי שאוהב אותה ולמי שלא יכול להתקרב אליה. הגוביה היא אחד הפירות הבריאים ביותר שאנו יכולים להכניס לגוף שלנו. ריכזנו עבורכם כמה יתרונות מרכזיים של הפרי האקזוטי הזה
02.15.2023 18:00
מערכת היברו ניוז
אי אפשר להישאר אדישים לגויאבה - הריח העז שלה, מביא לה אוהבים רבים, אך גם שונאים. אבל הגויאבה מכילה אוסף של ויטמינים ומינרלים ומספקת לנו ערך תזונתי רב. רבים לא יודעים זאת, אך קיימים יותר מ-100 מינים של גויאבה, ביניהם גויאבת התפוח, גויאבת ההר, גויאבת התות ועוד. צמחי הגויאבה גדלים בעיקר באמריקה המרכזית, בצפון אמריקה הדרומית ובאיים הקריביים. 
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
הנה כמה יתרונות מרכזיים של הגויאבה:
ויטמין A: הגויאבה עשירה בוויטמין A, שחיוני לתהליכי גדילה והתפתחות, לראייה ובמיוחד לראיית לילה תקינה ועוד.
ויטמין C: גויאבות הן אחד מהמקורות העשירים ביותר של ויטמין C ובפרי אחד נמצאת כמות הגבוהה פי 4 מזו בתפוז למשל. בנוסף, גויאבה אחת, בגודל בינוני תספק לנו כמות כפולה של הדרישה היומית של ויטמין C (כ-200 מ"ג). לוויטמין זה יש יתרונות בריאותיים רבים והוא משפר את ספיגתו של הברזל במעי, חיוני לתפקוד תקין של מרכיבים שונים במערכת החיסון ולריפוי רקמות פצעים.
ליקופן: הפיגמנט ליקופן מסוג קרטנואיד נמצא בגויאבה הוורודה והוא האחראי לצבע האדמדם גם בפירות אחרים כמו עגבניה, אבטיח ואשכולית ורודה. הליקופן נמצא כנוגד חמצון המספק הגנה על כלי הדם והלב וכן כמונע ומטפל במספר סוגי סרטן, ביניהם סרטן הערמונית. במחקר שנערך בשנת 2011 ופורסם בכתב העת לבריאות הציבור Asia Pacific נמצא כי צריכת ליקופן בנוסף לפעילות גופנית הפחיתה את השכיחות של סרטן הערמונית בגברים בגילאי 45 ומעלה.
סיבים תזונתיים: בפרי גויאבה אחד יש כ-5 גרם סיבים תזונתיים, המהווים כשישית מצריכת סיבים המומלצת ליום. אכילת סיבים תורמת להארכת תחושת השובע, מסייעת בהפחתת הסיכון לתחלואה בסוכרת, ותורמת לפעילות תקינה של מערכת העיכול ועוד.
אשלגן: פרי הגויאבה מכיל כמות אשלגן המספיקה למלא כ -9% מהדרישה היומית שלנו. אשלגן הינו מינרל הכרחי בתזונה, הנדרש לשמור על מאזן הנתרן ורמת נוזלים בגוף, על התכווצות השרירים, שליחת מידע עצבי דרך תאי העצב ועוד.
לסיכום:
חשוב לדעת שגם עליי הגויאבה משמשים להכנת תמצית תה נמצאים בשימוש ברפואה העממית, בעיקר במזרח אסיה. מספר מחקרים שבדקו את היעילות של עליי הגויבה מצאו כי שתיית תה לאחר הארוחה הועילה לחולים פרה-סכרתיים, אך עדיין דרושים מחקרים נוספים כדי לאשש טענה זו. ברפואה העממית משתמשים במיצוי עלי התה גם לטיפול נגד עצירות.
