למי שלא יודע, "עמק האושר" הוא למעשה כינוי אירוני לעמק קלדר שבמערב יורקשייר, אזור רווי סמים ופשע שבו מתרחשת עלילת הסדרה הותיקה. במרכזה עומדת קתרין קייווד (שרה לנקשייר), סמלת משטרה קשוחה בסוף שנות ה-40 לחייה, שמלבד עבודתה המסוכנת, היא גם מתמודדת עם התאבדותה של בתה הבכורה. קתרין מתגוררת עם אחותה הקטנה קלייר (שיבון פינרן), אלכוהוליסטית ומכורה להרואין בגמילה, יחד עם ריאן (ריס קונה), בנה של בתה, שנולד רק ימים ספורים לפני שהיא שמה קץ לחייה.
בעונה החדשה, שמגיעה כאמור כמעט עשור מאז עלתה העונה הראשונה לאוויר, ושבע שנים מאז העונה השנייה, הצופים פוגשים את קתרין בדיוק עם שחרורו מהכלא של טומי לי רויס (ג'יימס נורטון), האיש שאנס את בתה, הכניס אותה להריון והוביל אותה להתאבד. בנוסף, היא עדיין בקשר עם בעלה לשעבר, שהתגרש ממנה לאחר שלקחה על עצמה את טיפול בבנה של בתה, בקי.
ואם כל זה לא מספיק, גם הבן השני שלה, דניאל, לא מוכן לדבר איתה. שחרורו של האנס שהוביל למותה של בתה, מצליח כמובן לערער את קתרין, שחוששת מחזרתו לעיר ומכך שיגלה שיש לו בן. לטובת מי שעוד לא ראה את העונות הקודמות ומעוניין להשלים אותן לקראת השלישית - המפגש בין השניים למעשה הופך לקו מוביל בדרכים שונות ומפתיעות.
"עמק האושר" היא דרמת פשע קלאסית, אך באותה נשימה היא אחת הסדרות האיכותיות ביותר של השנים האחרונות. היא גם דרמה משפחתית בעלת אמירה חברתית שרלוונטית לאקלים הסוציו-אקונומי של בריטניה, וגם אוניברסלית. כמו כן, נקודת החוזקה שלה, שהייתה מאז ומתמיד, היא בדיאלוגים, בדמויות, ובעלילה המותחת והמרתקת.
את הסדרה יצרה וכתבה סאלי וויינרייט, תסריטאית עטורת פרסים ונראה כי אין רגע לאורך כל העונה החדשה, שהיא לא תוכננה בקפידה. בנוסף, הבחירה הנועזת והאמיצה וויינרייט להציב גיבורה בשנות הארבעים לחייה על המסך הקטן, לא רק עולה יפה, אלא גם הופכת את ״עמק האושר״ לסדרה יוצאת דופן בנוף המקומי ובז׳אנר בכלל.
קתרין היא אישה קשוחה, עקשנית אך רגישה, כזו שיודעת לאהוב וגם לשנוא, נקמנית, אימפולסיבית, אינטליגנטית, מחושבת, ומצטיינת בעבודתה. היא מניעה את העלילה כולה, והיא עושה זאת בדרכים בלתי צפויות וטרגיות.
העונה החדשה של "עמק האושר", כמו השתיים שקדמו לה, לא חוששת לעסוק בנושאים מורכבים כמו טראומה, התאבדות, התמכרות, תקיפה מינית, אלימות במשפחה ועוד. ולמרות שמדובר בנושאים רגישים במיוחד, היא מצליחה לייצר קלילות מפתיעה ומרעננת. הרבה הודות להומור השחור המשובח הקיים בה.
דווקא היותה סדרה קצרה יחסית (שישה פרקים לכל עונה) הופכת אותה לבינג׳ המושלם. אז אל חשש, גם אם הגעתם אליה באיחור של כמעט עשור, "עמק האושר" היא הסדרה שלא כדאי לכם לפספס.