״היועץ״ היא סתם עוד סדרה על עולם ההייטק
נראה כי הצד האפל של ההייטק מושך לא מעט ענקיות סטרימינג, כאשר יותר ויותר סדרות מסוג זה עולות בשנים האחרונות על המסך הקטן. אך הפעם, מדובר בסדרה לא מהודקת מספיק, למרות התפקיד הראשי של השחקן המוערך כריסטוף וולץ
03.20.2023 18:00
מערכת היברו ניוז
אין ספק כי בשנים האחרונים אנו ערים לתופעה חדשה: סרטים וסדרות שעוסקים בצדדים הפחות יפים של תעשיית ההייטק , ובהשלכות הרבות שלה על החברה. מדובר על נושאים שנויים במחלוקת ועשירים עם מצפן מוסרי מקולקל, מככבים בלא מעט סדרות וסרטים שיצאו בשנים האחרונות, ביניהן "התרסקנו" "הפלייליסט", "עלייתה ונפילתה של אליזבת' הולמס", "הקרב על אובר", "ניתוק", "רצח כתוב היטב", "אל תסתכלו למעלה" ו"משולש העצבות". 
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
חברות ההייטק ממשיכות להיות השראה עבור יוצרים, שרואים במה שקורה מאחורי הקלעים קרקע לחקור פינות אפלות בנפש האדם. כעת מצטרפת לרשימה המכובדת ולתופעה בכלל סדרה חדשה של אמזון - "היועץ", אבל היא מתקשה לספק את הסחורה.
ריג'ס פטוף (בגילומו של כריסטוף וולץ) הוא יועץ עסקי שמגיע לחברת גיימינג מצליחה לאחר שהמנכ"ל שלה נרצח לפתע ובנסיבות אפלות. באופן אף מפתיע יותר, אותו מנכ"ל העביר את כל הסמכויות לידיו של פטוף, והוא מתפקד כמנכ"ל חדש. אך הוא מתנהג בצורה לא קונבנציונלית - הוא מתחיל לפטר עובדים, מפיל על מי שנשאר משימות משונות שבקלות היו יכולות להוביל לתביעה, ועוד ועוד.
הסדרה מבוססת על ספר של בנטלי ליטל והיא כוללת שמונה פרקים קצרים בני חצי שעה בלבד. כך שאמנם מדובר בבינג' קליל, אבל אל תצפו לקבל תחושת סיפוק מהצפייה. בשורה התחתונה, ההרגשה היא שלא הוקדשה מחשבה לכתיבת התסריט, מבחינת הדמויות ומבחינת העלילה עצמה.
"היועץ" אמנם מוגדרת כקומדיה שחורה, אבל היא לא בדיוק מצחיקה. הניסיון שלה להיות סאטירה על קפיטליזם לא צולח גם הוא, ולכן היא מפוספסת במידה רבה. נקודת החוזקה היחידה שלה, כך נראה, היא יכולתה לבנות מתח, אבל כאמור, גם זה לא מספיק כדי לגרום לה להיות סדרה טובה ואיכותית.
ולבסוף, אפילו השחקן הגדול והמוערך כריסטוף וולץ, לא מצליח להציל את הסדרה. זה אמנם תענוג לצפות בוולץ, והוא מספק לא מעט רגעים נהדרים, אבל הדמות עצמה נשארה שטוחה ולא מעוררת הזדהות, הרבה מכך בעקבות התסריט עצמו.
"היועץ", המבקשת להציף נושאים כה חשובים, נפיצים ורלוונטים כמו קפיטליזם, עבודה בסביבה תאגידית והשפעתה על העובדים, מציעה בעיקר דמויות לא מעניינות מספיק, תחושה רדודה והרבה חורים בעלילה. התוצאה היא, ובכן, חווית צפייה לא מדהימה במיוחד.
