פרשנות: אלה 3 הסיבות מדוע הרפורמה כשלה

1. הראש שלה. בנימין נתניהו נתן במודע לכל העולם (עמותות שמאל, פקידות, אירופאים, אמריקאים, ערבים) לדרוך עליו ועל מדינת ישראל במשך 26 שנה ולעצבה כרצונם - ואז לפתע חשב שב-3 חודשים בלא שום רקורד מוכח בהאצלת סמכות (דוגמת גולדה, שמיר, שרון) יוכל לנטרל את הכוחות שהצמיח תחתיו - הוא סבר כי על אפם וחמתם יוכל לשנות את אופי המדינה ושגידולי הפרא שאיפשר להפוך לבעלי הבית, לא יקומו עליו ועל הרפורמה.

 

או שמדובר במקבל החלטות (בהנחה והוא זה המקבלם) הזקוק להסתכלות מקצועית או שמדובר בחובבנות אסטרטגית פאר-אקסלנס - או שניהם.

 

בכל מקרה, אדם הפועל במתודולוגיה כה לקויה, ושבידיו מפתחות המדינה, - בין אם ימין או שמאל - מדאיג יותר מכל דבר אחר.

 

בשורה התחתונה, ניהול האירוע בידי נתניהו, מהכניסה ועד היציאה ממנו וכלה בביצוע - בלי קשר לעמדה פוליטית - מעלים בסימן שאלה את כשירותו הנפשית/שכלית.

 

2. הציבור שאמור לתמוך בה - הסיבה השנייה לכישלון אינה ההסברה הכושלת, או היעדר המסבירים הראויים, אלא העובדה שאין ציבור פעיל מאחורי המסבירים. הרפורמה נעשית בשם ציבור (שמלבד הדתיים והחרדים המחונכים פוליטית ורעיונית) אולף להצבעה עיוורת לבאבא-ביבי והפנים מראש את העובדה שששלטון נתניהו הדיר אותו מהשפעה על גורל המדינה. זהו ציבור שאינו משכיל פוליטית, פעיל פוליטית, או מודע פוליטית (ולראייה אחוזים רבים ממנו עדיין סומכים על כוחו המאגי והבלתי מוכח של אבי מדינת כלל אזרחיה - נתניהו) - זה ציבור ימני שמלבד הדתיים וחלק מהחרדים שבו - אינו מסוגל להילחם או לבנות דבר - רפורמה בלי ציבור רחב לא יכולה לעבור. והדתיים לא תמיד יכולים להיות אלה שיצילו את הימין בצמתים וברחובות. 

 

עובדה - ביביסטים יצאו קצת לרחוב כדי לחזור לשלטון לכאורה ולצעוק על בנט שהוא בוגד אשתקד, אך כשהיו צריכים ליישם מדיניות? הם נשארו לפצח גרעינים בסלון ולצעוק על יונית לוי מול המסך.

 

אגב, מצחיק שצעקו ובכו נגד מערכת המשפט, אך כשנבחריהם באו לשנותה? הם ישבו בבית.

סתם, זה לא מצחיק, זה עצוב.

 

בלי ציבור אין רפורמה.

 

3. קצב הביצוע.- הרפורמה כשלה כי לא היתה איטית או מהירה מספיק. 

 

מהירה, היתה כוללת פיטור ו'עריפת' פקידים מקבלי החלטות מיד עם מינוי הממשלה.

 

איטית, היתה כוללת מו"מ מייגע עם גורמי אופוזיציה.

 

משום שמו"מ שכזה לא היה באפשר, ברור שהיה צריך לפעול בצורת 'יראה והלם' ולא בחקיקה אורתודוקסית.

 

ואגב, בואו נודה על האמת - מי שסיכל את הרפורמה היה מי שעמד מנגדה.

 

ולמרות שהפסדנו, מוכרחים להחמיא למארגני המאבק.

 

כי עם כל הכבוד לכסף האמריקאי והגרמני לא הוא ירד לרחובות ועצר את המדינה.

 

מדובר פה באנשים שהם נינים, נכדים, ובנים למייסדי ומקימי המדינה.

 

הם יודעים להתארגן, לעבוד, ולבנות.

 

היי טק, כלכלה, בתי משפט, צבא, בתי חולים והסתדרות.

 

אז כשמדברים על כסף ותמיכה זרזה בואו לא נזלזל ביריב הפוליטי שלנו.

 

זה דבר מאוד טיפשי לעשות.

 

עובדה נתניהו עשה זאת, ותראו מה קרה לרפורמה שלו.

 

 

ואולי בעולם מקביל, היה לרפורמה הזו סיכוי לו ביבי היה אדם ישר וכנה.

 

לו היה מספר לעם את האמת לגבי מה שהתרחש מאחורי הקלעים בין 1996 ל- 2020

 

אולי היה הוא אומר כך:

 

"עמי, במשך עשורים עשיתי ביזנס ופלז'ר עם מערכת המשפט והפקידות. הענקתי לה את יסוד השליטה ברשות המבצעת, ופרסתי בפניה שטיח אדום בכנסת, למעשה נתתי לה את השליטה על חייכם, בעבור בצע מנעמי שלטון מדומה, במקביל גם הזנחתי את היותי ראש העם היהודי, ואת היסוד הפדגוגי המלווה לתפקיד היסטורי זה"

 

"נכון יש שיאמרו שהרפורמה הזו היא תוצר של המשפט נגדי - בין אם כן או לא. המעשה הוא העיקר, ולאחרונה גיליתי כי אינני עוד מוכן לתת לפקידות ולשופטים את הדמוקרטיה".

 

אבל נתניהו תמיד בא לעם כמוצא אחרון.

 

נבצר או שלא, הוא לא בא לעם כמנהיג, אלא מתוך המנטליות בה התנהל כל חייו - עם הגב אל הקיר.

 

כטקטיקן פרנואיד בינוני וכאיש שיווק ופוליטיקאי מבריק.

 

אדם שתמיד דוחה את הפעולה בפני המציאות שהוא אינו מסוגל לעצב, ואז היא מתפוצצת לו בפנים.

 

אדם שהכנות והרפלקציה העצמית הלא קיימת בו מעלה חשד לפתולוגיה.

 

30 שנה שרה ובנימין נתניהו לא ניצחו בשום מאבק, אדרבא, הם ביקשו להימנע ממאבקים. אפילו שהימנעות זו פגעה במדינה.

 

כמו בוחריהם, מדובר בלוזרים אידאולוגיים שנדבקים לכיסא.

 

הם שם בזכות הבורות הפוליטית שהביאו מצביעי הליכוד מארצותיהם - לא שום דיכוי...

 

הרי רק כסיל באמת ציפה שהרפורמה תעבור עם ציבור ו"מנהיג" שכאלה.

 

רק אידיוט חשב שאנשים שמעולם לא השיגו כוח אמיתי (כולל משפחת נתניהו) יוכלו להעביר כוח ממוקד אחד לשני.

 

ולבסוף מה שמדאיג הוא לא ימין או שמאל, רפורמה או לא, אלא שאדם לא חכם, שחמטאי חלש, אסטרטג-רוחבי עלוב, שאינו מסוגל למחשבה בהירה שאינה טקטית-פוליטית, הוא מנהל המדינה.

 

מה שמדאיג לא פחות הוא קיומם של יהודים הנוהים אחריו, תופעה המייצגת חלל ערכי וכשל חינוכי בימין ובמדינה כולה.

 

אני ימני מאוד, תומך רפורמה עוד מהימים שרק הדוסים ודניאל פרידמן דיברו בעדה.

 

אך אם זו המנהיגות שהצמיח הימין, ואם זה הציבור שהולך אחריה - אזי שניהם אינם ראויים להנהגה מחוץ לעיקרון הדמוקרטי עצמו.