פרשנות: יש אנשים ששונאים את הנשיא האמריקאי הגדול ב-150 השנים האחרונות
לנו כישראלים זה נראה נורמלי להגיש כתבי אישום נגד ראשי ממשלה ונשיאים - אבל צריך להבין, שבאמריקה זה הכי רחוק מנורמלי - זה דבר חסר תקדים ב-247 שנות היסטוריה.
04.01.2023 01:49
יאיר קליינבאום
כהיסטוריון אמריקאי יש לי מספר סיבות לחשוב שמלבד תומאס ג'פרסון (רכישת לואיזיאנה), אברהם לינקולן (שחרור העבדים), וג'ורג וושינגטון (כינון האומה) דונלד טראמפ הוא הנשיא הגדול בהיסטוריה האמריקאית.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
הסיבה הראשית היא כלכלית - טראמפ מבחינה סטטיסטית, הוא בעל הביצועים הטובים ביותר בניהול הבורסה בהיסטוריה המאוחרת, במקביל הוא יצר תופעה חסרת תקדים של החזרת הייצור לכלכלה פוסט-תעשייתית - רנסנס שלא נראה כמותו באמריקה מאז ניקסון.
מלחמת הסחר עם סין, הסכמי הסחר עם צפון ודרום אמריקה, נתוני צמיחה אנרגטית שלא נראו כמותם מאז אמצע המאה הקודמת, ניטרול הציר האירופאי-סיני, הובילו את אמריקה לסף ריסטרט לעמדת עליונות כלכלית כמותה לא ידעה מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת.
המדדים התעשייתים, האנרגטיים, והמקרו-כלכליים, מוכיחים שהנשיא, כולל במשבר הקורונה ממנו הזניק חזרה את הכלכלה האמריקאית תוך מספר בודד של חודשים - בנה עושר רב יותר מכל נשיא אחר במאה החולפת - היחיד שהתקרב אליו אולי היה קלינטון שפשוט נתן לאלן גרינספן את מושכות הכלכלה....
ותראו מה קרה לכלכלה האמריקאית, לדולר, ולבורסה בשנתיים מאז סולק מוושינגטון.
הסיבה השנייה לגדולתו ההיסטורית היא מצוינותו המדינית - יתר הנשיאים האמריקאים המוזכרים לעיל פעלו בעולם בו ארה"ב היתה פחות או יותר, מלבד גורמים כצרפת או בריטניה הנתונים במרחקים עצומים, מבודדת מיתר העולם.
זה היה עולם בו אמריקה לא נשאה אחריות גלובלית של תפקיד 'שוטר העולם'.
גם בתחום זה אין נשיא שניהל את המזרח התיכון, אירופה, מזרח אסיה - ואמריקה הלטינית באמנות טקטית-אסטרטגית כנשיא טראמפ - אם אינכם מאמינים לי, תראו מה קיסינג'ר כתב על מדיניות המזרח התיכון שלו.
אגב - הצלחתו קשורה לא מעט גם בבחירתו בכמה יהודים טובים - על הכלכלה היו אמונים קודלוב ומנוצ'ין, ועל המזרח התיכון קושנר וברקוביץ'.
אינספור ההישגים שרשם בין 2017 ל-2021 (שיחות צפון קוריאה, שלום בבלקנים, הסכמי אברהם, מיצוב הגוש הלטיני, שיקום גוש נאט"ו) הושגו על רקע ציד מכשפות חסר תקדים בהיסטוריה הפוליטית של ארה"ב.
בתוך כך, הנשיא טראמפ כשל להתמודד עם מדינת-העומק שהחלה להיבנות משנות ה-50 ושהגיעה למימדים מפלצתיים תחת קודמו בתפקיד.
עובדה, לאחר 7 שנות ציד מכשפות פתולוגי, מדינת העומק עדיין מנסה להכניסו אל מאחורי סורג ובריח ולגזול את חירותם המחשבתית והפוליטית של אמריקאים רבים.
מדינת העומק משתמשת במשרדי תובעים, סוכנויות ביון, תקשורת הכבלים, קומפלקס צבאי-תעשייתי, עמק הסיליקון והמפלגה הדמוקרטית לדכא בוחרים, לרסק את הדולר, להתחיל במלחמות, ולבצע אינדוקטרינציה חינוכית לדור הצעיר.
כזכור, כבר ב-2015 טראמפ הציב אתגר עמוק למדינת עומק זו שחיבקה את ברק חוסיין אובמה כבנה המולאטי והאבוד.
במידה מסוימת, אם אובמה החדיר למבנה כוח ישן שפת זהויות חדשה כדי להאיץ את אמריקה לתוך סוציאליזם-מדינתי-תאגידי, טראמפ ניסה להזיז את מבנה הכוח לפופוליזם קפיטליסטי ליברלי קלאסי בעזרתו אמריקה תחדש ימיה כקדם.
בתמימותו סבר שהבאת שגשוג, כוח ועושר - תקפה מאליה את אחיזת-הברזל החולנית.
הוא היה פתי לחשוב שאת הבירוקרטיה בוושינגטון מעניין שגשוג יותר מכוח.
הוא שכח שיש המעדיפים לסין את הובלת העולם, כל עוד יוכלו לשלוט באמריקה חלשה.
מבין הדמוקרטים הסוציאליסטים, והפופוליסטים האמריקאיים, ברור מי נאמן יותר לרוח החירות, החוק והכרזת העצמאות.
ולנו כישראלים זה אולי נראה נורמלי להגיש כתבי אישום נגד ראשי ממשלה ונשיאים - אך באמריקה זה דבר חסר תקדים ב-247 שנותיה.
הצדדים הנאבקים על נשמת האומה כבר שלפו את נשקיהם - והצד השולט במנגנוני אכיפת החוק חמוש בבירוקרטיה משפטית וצבאית שברגעים אלה עוצרת נשיא אמריקאי דגול על כלום ושום דבר למגנית ליבם של חצי עם.
עתה, כל שנותר לראות הוא האם תגיע תפנית גדולה, ואמריקה תוכל להשיב את שיטת הבחירות הדמוקרטית על כנה - אם זה אכן יקרה, אין ספק שטראמפ ינצח ב-2024 - כמו שלדעתי כבר ניצח ב-2020 וב-2016.
אם לא, זה עוד פרק עצוב ודרמטי בגסיסתה של אימפריה שהיתה אדירה.
