שבץ מוחי: כל הסימנים המקדימים שאתם חייבים להכיר
שורה של גורמים בריאותיים מעלים את הסיכון ללקות בשבץ מוחי, ביניהם גיל, לחץ דם גבוה ועישון. איך זה קורה, אילו סוגי שבץ יש, והכי חשוב - מהם הסימנים המדאיגים שחייבים להדליק אצלכם נורה אדומה?
04.10.2023 18:00
סוכנויות הידיעות
שבץ מוחי, או אירוע מוחי, הינו מצב רפואי שמתרחש כשאספקת הדם למוח נפגעת. כתוצאה מכך תאי עצב ותאים אחרים במוח מתים, והתפקודים שהם נטלו בהם חלק נפגעים – למשל יכולת הדיבור או הפעלת השרירים. מדובר באירוע מסכן חיים ונפוץ מאוד, כאשר לפי פרסומי ארגון הבריאות העולמי הוא היה גורם המוות השני בשכיחותו בעולם בשנת 2019, אחרי אירועי לב. 
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
בראש הגורמים המעלים את הסיכון ללקות בשבץ נמצא הגיל – שכיחותם של אירועי שבץ מוחי עולה משמעותית מגיל 55 ומעלה. גורמי סיכון נוספים הם לחץ דם גבוה, עישון – שמעלה את הסבירות לחסימה של כלי דם, צריכת אלכוהול קיצונית – שגורמת בין השאר לעלייה בלחץ הדם, ומחלות לב וכלי דם.
קיימים שני סוגים עיקריים של שבץ מוחי: שבץ האיסכמי ושבץ הֶמורַגי, הנפוץ מביניהם – 90 אחוז מכלל מקרי השבץ – הוא השבץ האיסכמי, שמתרחש כאשר אחד העורקים במוח נחסם ומפסיק לספק דם המכיל חמצן לחלקים מהמוח. חסימה כזאת יכולה לנבוע מקריש דם או מהצטברות של משקעים שומניים בעורק.
סימני אזהרה
התסמינים המזוהים ביותר עם שבץ מוחי הם חולשה או שיתוק חלקי של השרירים בצד אחד של הפנים, שלעיתים מובילים לחיוך עקום או לחוסר יכולת לחייך כלל; חולשה בידיים, עד כדי אובדן היכולת להרים יד אחת או את שתיהן; וקשיים בדיבור ובהבנה.
בדרך כלל רק אחד מהצדדים נפגע מהשבץ, והפגיעה בשליטה על השרירים תתמקד בצד אחד בלבד. תסמינים בולטים שעלולים להתרחש בעת שבץ הם ערפול פתאומי של הראייה, בלבול או אובדן זיכרון.
בכל מקרה שקיים חשש לשבץ מוחי, חשוב להביא את החולה ללא דיחוי לבית חולים כדי לאפשר אבחון מהיר ובמקרה הצורך גם טיפול מציל חיים. טיפול מיידי חשוב גם כדי לעצור את המשך הפגיעה בתאי המוח ולצמצם את הפגיעה בתפקודם של הנפגע או הנפגעת.
אבחון
כשמתעורר חשד לשבץ מוחי נעשות בבית החולים כמה בדיקות לאבחון מצבו של המטופל. נוסף על איסוף מדדים כלליים כמו מדידת לחץ הדם ובדיקת רמות הכולסטרול והסוכר בדם, נהוג לבצע מבחן של בליעת מים. 78-30 אחוז מנפגעי השבץ סובלים מפגיעה ביכולת הבליעה.
אם אכן קיים חשש ממשי לשבץ מוחי, שולחים בדחיפות את המטופל לסריקות דימות של המוח, שנועדו לזהות חסימות של כלי דם או דימומים, כדי לקבוע אילו אזורים במוח נפגעו ומה היה היקף הפגיעה.
קיימות בדיקות נוספות שיכולות לעזור לרופאים להתחקות אחר מקור השבץ. למשל בדיקת אולטרסאונד מאפשרת לבדוק אם חלה היצרות או חסימה בכלי הדם שבצוואר המובילים דם למוח.
טיפול ומניעה
קיימים טיפולים מידיים שיכולים להקל את מצבו של המטופל ולהתמודד עם השבץ לפני שיחמיר. חיוני לאבחן בצורה מדויקת את סוג השבץ, משום שכל אחד מהם דורש התמודדות אחרת.
במקרה של שבץ איסכמי, נהוג ראשית להשתמש בטיפול תרופתי להמסת קרישי דם, כדי לפתוח את החסימה שנוצרה בכלי הדם שבמוח ולמנוע התפתחות של קרישי דם חדשים. נוגדי הקרישה, שזכו לכינוי הפופולרי "מדללי דם", עלולים להגביר את הסיכון לדימומים, כך שהם עלולים להחמיר את המצב אם משתמשים בהם לטיפול באדם עם שבץ דימומי.
טיפול אחר, פולשני יותר, הוא צנתור של כלי הדם החסום, כדי לפורר את החסימה או לשלוף אותה. צנתור מוח שנעשה בתוך שעתיים מרגע הפגיעה ההתחלתית מעלה במידה ניכרת את סיכויי ההחלמה ואת מהירותה.
לעצירת שבץ דימומי נוהגים להשתמש בתרופות להורדת לחץ הדם, כדי להחליש את הדימום ולאפשר לקרע בכלי הדם הפגוע להתאחות. במידת הצורך קיימת גם אפשרות לניתוח שנועד לעצור את הדימום המקומי. ניתוח כזה יכול לכלול הוצאה של כלי הדם הבעייתי במוח, חסימה של הדם הדולף באמצעות רשת דקה, או "צביטה" של החלק הדולף בכלי הדם במטרה למנוע את המשך הדימום.
גם לאחר שהשבץ חלף, יש לנקוט אמצעי זהירות. רבע מהאנשים שחוו שבץ אחד יחוו שבץ נוסף בתוך שנה, ולכן יש להקפיד על טיפול נכון שימנע הישנות שלו. אחרי שבץ איסכמי נהוג בין השאר ליטול תרופות למניעת קרישי דם ולמניעת צברים של טסיות דם, מאחר שהטסיות משמשות ליצירת קרישי דם כדי לעצור דימומים. מצד שני, אותן תרופות מעלות את הסיכון ללקות בשבץ דימומי.
כמו כן, כדי להוריד את הסיכוי להישנות השבץ, על המטופל להתאים את אורח חייו לפי גורמי הסיכון לשבץ הרלוונטיים לו. לדוגמה, אם ייתכן שהשבץ נבע מרמה גבוהה של כולסטרול בדם, רצוי לעבור לתזונה דלת-כולסטרול וליטול תרופות להורדת רמות הכולסטרול.
שיקום
בהמשך יש להתייחס לאופי השיקום של נפגע השבץ ולשיפור תפקודו ואיכות חייו, שכן יכולת ההחלמה של המוח מהנזק שכבר נגרם לו היא מוגבלת מאוד, ופעמים רבות נשארות פגיעות ארוכות טווח בכושר הדיבור, בהליכה, בשליטה בשרירים ובצלילות המחשבה. אפשר לשפר את ההתמודדות בעזרת אמצעים כמו ריפוי בדיבור, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. מחקרים בתחום הזה מנסים לבדוק את הדרכים היעילות ביותר לשיקום מרבי של הפגיעה, בשיטות כמו גירוי חשמלי, תרגילי הליכה, טאי צ'י ועוד. עם הזמן, רותמים המטפלים את הידע שנאסף כדי להציע טיפולים משמעותיים יותר שמאפשרים התמדה לאורך זמן רב.
לסיכום, שבץ מוחי הוא מצב מסכן חיים, שיש לנו הרבה ללמוד על דרכי ההתמודדות איתו ועם השלכותיו. שמירה על אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית סדירה וכן תזונה ים תיכונית מאוזנת יכולה להפחית את הסכנה ללקות בשבץ. חשוב מאוד להכיר את התסמינים האופייניים לאירוע מוחי, כדי שנוכל להעניק לנפגעים סיוע רפואי מיידי ולמנוע נזק מיותר.
