עוד לא צפיתם באנימה? זה בול הסרט עבורכם

כשמעברים סודיים בין עולמות נפתחים בסרטים יפנים, אנחנו מקבלים בנוסף לאקשן גם הגיגים פילוסופיים מתובלים בעצב קיומי. סרטו החדש של מאסטר האנימה מאקוטו שינקאי מהווה מרקם יפהפה של רגשות ורעיונות, ולכן הוא מהווה צלילה ראשונה מוצלחת במיוחד עבור מי שטרם יצא לו לראות סרט אנימה כשלהו.

שינקאי הינו אחד הבמאים היפנים המצליחים אחרי היאו מיאזאקי, וסרטו מ-2016 "השם שלך" רשם מיני שיאים קופתיים. סרטיו מתחילים כסיפורים על אהבות נעורים מפוספסות, וממריאים משם לרעיונות גדולים יותר. "סוזומה" הוא בדיוק כזה.העלילה עוקבת אחר נערה יתומה בת 17 המתגוררת עם דודתה במיאזאקי שבאי הדרומי קיושו. זאת עיר אמיתית ליד הים.

בוקר אחד בדרכה לבית הספר רכובה על אופניה, מתגלה למול עיניה של סוזומה נער יפה תואר ששואל אותה איפה ההריסות ואם יש שם דלתות. היא מכוונת אותו לאתר מעיינות חמים נטוש ומיד מתאהבת בו. כשהיא מגיעה לבית הספר היא לא מפסיקה לחשוב עליו. לכן כשהיא רואה אלומת עשן מעל המקום אליו שלחה אותו, ומופתעת לגלות שאף אחד אחר לא מבחין בה, היא יוצאת לשם. 

מעבר לדלת שלא מחוברת לכלום סוזומה רואה עולם פסטורלי מרהיב שקורא לה להיכנס לתוכו, אך היא אינה מצליחה לעשות זאת (אחר כך הנער, ששמו סותה, יסביר לה שזה "לעולם ועד", שבו זיכרונות עבר ועתיד שוכנים יחדיו). מתוך העולם הזה מגיחה מעין תולעת ענקית שמחוללת רעשי אדמה, והדרך היחידה לעצור אותה היא לנעול את הדלת באמצעות מפתחות קסומים.

כך מתחיל סיפור מסע בין ערים ודלתות ביפן, שבמהלכו סוזומה רודפת אחרי חתול מדבר בשם דאיג'ין, ונושאת עמה כיסא ילדים בעל שלוש רגליים שאמא שלה יצרה עבורה לפני שאיבדה את חייה בצונאמי. סוזומה אינה גיבורת על, אלא נערה אמיצה שליבה רואה מה שאחרים לא רואים. המסע שלה להציל את יפן מרעידות אדמה הרסניות מונע על ידי אהבתה לסותה, ועל ידי הכאב על מות אמה. השניים מתמזגים באופן מרגש. גם החתול השובב, שהוא הרבה יותר ממה שנראה לעיני זרים, הוא דמות נוגעת ללב.

שינקאי חשב על הרעיון שמניע את "סוזומה" במהלך מסעות עם סרטיו הקודמים, שבהם הבחין בהרבה מקומות נטושים בשל הירידה בילודה ביפן. באסונות טבע שפוקדים את יפן הוא עסק גם בסרטיו הקודמים. התסריט שכתב משלב באופן מרתק טראומות יפניות עם חווית נעורים עכשוויית.

בדרכה, שתביא אותה עד טוקיו, סוזומה חולפת במקומות יישוב שונים ביפן ופוגשת אנשים שונים שמציעים לה עזרה ומקום להניח את הראש בלילות. היא גם מתבקשת למשל, לעזור במטבח של מסעדה ולהשגיח על ילדים קטנים. כל אלה מהווים, בסופו של דבר, מבחני התבגרות שעוזרים לה לעבד את אובדן אמה.

"סוזומה" נועד לקהל בוגר, וזה כל היופי שלו. מדובר על סרט מלא יופי אנושי וחזותי, מתובל בהומור עדין, שמותיר הד רגשי. הנופים מפעימים, המרחבים הגדולים והדיאלוגים נוגעים ללב. ביפן הסרט זכה להצלחה כבירה, ואחרי שהוקרן במסגרת התחרות הראשית בפסטיבל ברלין הוא יצא להפצה עולמית. ההמלצה שלנו? אל תפספסו את ההזדמנות לראות אותו על מסך גדול.