"אור קטן": סיפורה של חסידת אומות העולם שניסתה להציל את משפחת פרנק

בסדרה החדשה ״אור קטן״ (בהפקה בינלאומית של קשת סטודיוס עם דיסני+ ונשיונל ג'יאוגרפיק) ניתן למצוא משהו שאין כמעט בכלל בסיפורי שואה קלאסיים: דמויות מצחיקות ומעוררות הזדהות, ותיעדוף נכון של הדרמה על פני ההנצחה ההיסטורית.

במרכז העלילה עומדת מיפ חיס - האישה שהסתירה את משפחת פרנק מפני הנאצים. כזכור, אנה פרנק ומשפחתה הסתתרו בכמה חדרים אחוריים במשרד העסק המשפחתי של אוטו, אב המשפחה, מיפ הייתה מזכירתו, וכשאוטו פנה אליה בבקשה לעזרה, היא לא היססה לרגע. בעלה של מיפ, יאן, התייצב לצדה כשהבין שהוא במקום בו אין אנשים, ויחד הם החלו להסתיר יהודים ולהבריח ילדים שעוד יכולים להינצל. 

סיפורים רבים מתעקשים לתאר את חסידי אומות העולם כמלאכי שרת תמימים וטהורים, אך מיפ אינה כזאת. בסדרה היא מוצגת כאדם אמיתי - כזה שטועה, מתעצבן, מפשל ומקלל. מיפ, בגילומה של בל פאולי ("יומנה של נערה מתבגרת") כתובה ומגולמת כבחורה כיפית ומצחיקה שגם ב-2023 הצופה היה רוצה פשוט לשבת איתה על כוס קפה.

היא אמנם מתחילה את הסדרה כאלכוהוליסטית, מובטלת וחסרת כיוון, אך במהלכה היא עוברת תהליך - שבסופו היא תהפוך לגיבורה אמיתית, כזו שרואה אנשים בצרה שנרדפים על לא עוול בכפם ומסכנת את חייה וחיי בעלה כדי להציל אותם.

"אור קטן" לא מתעכבת כמעט בכלל על מה שהופך את אנה לאנה, לפחות לא בפרקיה הראשונים. זהו סיפורה של מיפ, ואנה משנית לה. היא מגולמת היטב על ידי בילי בולט, שזהו תפקידה הגדול הראשו. אך דומיננטי ממנה הוא אוטו פרנק, אביה, שנאלץ להסתמך על טוב הלב של עובדיו, כאשר עוד ראוי לציין גם את ג'ו קול ("מראה שחורה") שמגלם את יאן, בעלה של מיפ. הוא מצליח לאזן בצורה די מופלאה בין חנוניות לסקס אפיל, והכימיה שלו ושל פאולי אמינה ומרתקת.

"אור קטן" מעזה ומצליחה לעשות משהו שרוב סרטי השואה מפחדים לגעת בו, והוא כמובן בידור. מדובר בסדרה מותחת, מצחיקה לפרקים, ומרגשת, שמצליחה לזקק דמויות אנושיות - בניגוד לשבלונות שעולות מיום השואה. זה נכון, היא מנציחה אירוע היסטורי חשוב, ואישה אחת שראוי לזכור את שמה כמו שאנחנו זוכרים את השם של הנערה שהיא ניסתה להציל, אבל חשוב מכל אלה, הסדרה מספרת סיפור, ועושה את בכישרון רב והרבה רגש.