על פניו, דרמה העוסקת בטעימת יינות נשמעת כמו סדרת נישה למי שיש לו אהבה מיוחדת לתחום. אבל "טיפות של אלוהים" (Drops of God) באפל טיוי+ הופכת את ההתלהבות מיין למידבקת. היא עושה זאת בזכות דרמה סוחפת שבמרכזה זווית מרעננת על מלחמת ירושה. הסדרה נפתחת במותו של אלכסנדר לגר, מבקר ואספן יין צרפתי שהקים אימפריה בטוקיו והותיר אחריו מגזין יוקרתי לביקורת יין ואוסף יינות נדירים ששוויים מוערך בכמעט 150 מיליון דולרים. בצוואתו נמסר שהיורש יהיה מי שיוכיח מומחיות וכישרון יוצאי דופן בזיהוי יינות. בצד האחד של הזירה עומדת בתו הצרפתייה, קמיל, שלא דיברה איתו במשך שנים וכלל לא שותה יין. בצד השני ניצב איסיי, בן טיפוחיו שנחשב לאחד מתלמידיו המבריקים ול"בנו הרוחני".
הדרמה, המבוססת על מנגה יפנית מצליחה ומשלבת בין צרפתית, יפנית, אנגלית ואיטלקית, מציבה את שני המתחרים זה מול זה בסדרה של אתגרים לזיהוי יינות שונים. פיצוח כל משימה מציף סודות מהעבר ומניע דרמות משפחתיות סבוכות. מי מבין הצופים שמטיל ספק ביכולתן של תחרויות טעימות יין ליצור מתח, יגלה במהירות שהוא לא מסוגל להתיק את העיניים מהמסך, בסדרה מסוגננת וסוחפת — שאיכשהו חלפה מתחת לרדאר ורק מחכה שיגלו אותה.
העלילה מעמיקה בעולמם של שני המועמדים. קמיל מתמודדת עם זכרונות מקוטעים מאביה, שכבר כילדה העביר אותה סדרת אימונים קשוחה לטעימת יינות, שבעקבותיה סבלה מדימומים מהאף, כאבי ראש ואובדן זיכרון. היא בטוחה שהרתיעה מאלכוהול סיבכה את חייה החברתיים ותייגה אותה כ"לא כיפית במסיבות". היא לא מצליחה לתחזק זוגיות, גרה עם אמה ולא בטוחה מה היא רוצה לעשות עם חייה. למרות המכשולים, היא מחליטה להתחרות ובמקום לשתות את היין להריח אותו. עוד עוזר שגדל להיות גבר נאה להפליא, עוזר לה לפתח מחדש את כישרונה הנדיר לזיהוי יינות.המתחרה שלה, איסיי, מגיע עם יתרון של שנות לימוד רבות לצד אביה. במשך זמן רב הוא לא מחליף מילה עם קמיל ומקרין ביטחון ויהירות. אלא שבהדרגה העלילה מאזנת את האמפתיה לשני הצדדים ומראה את איסיי כמי שבאמת מוצא ביין את ייעודו. זאת על אף שהוא נאלץ לספוג בוז ממי שסבור שהוא לא יותר מ"כלב שאולף לאתר ריחות". הוא מוכן אפילו לשלם את מחיר החרם מצד משפחתו העשירה, שדורשת שיוותר על התחביב ויצטרף לעסק היהלומים המשפחתי. לאורך התחרות, התקשורת רק מעצימה את הלחץ וממסגרת את התחרות כדו קרב יפני־צרפתי.
בצד העלילה המסקרנת, "טיפות של אלוהים" היא סדרה יפהפיה. על רקע הנופים האיטלקיים, היקבים הצרפתיים וההתרפקות על אוכל ואמנות, בחירה יצירתית חכמה מראה את המתרחש במוחה של קמיל בכל פעם שהיא מריחה יין. באופן שיזכיר לצופי "שרלוק" את ארמון התודעה של הבלש, כל בקבוק שולח אותה לאתר את הטעמים ואת מקורם הגיאוגרפי באמצעות שיטוט בתודעתה. בחלק מהמקרים הריח מופיע במוחה כמערבולת של צבעים ובאחרים כצלילי מוזיקה. בזמן שהריחות מעוררים אצלה זכרונות חבויים מהילדות, גם איסיי מגלה כמה סודות שהסתירה ממנו משפחתו.
גם אם פה ושם הדרמות המשפחתיות והרומנטיות מעט צפויות או טלנובליות, זה שולי ביחס לסגנון הממגנט של הצוות שמאחורי הסדרה. עמם נמנים יוצרי המנגה, האח והאחות יוקו ושין קיביאשי (תחת שם העט טדאשי אגי), שהם גם אספני יין שזכו לשבחים על הפגנת ידע מדויק בתחום, בלי לשכוח את פיתוח הדמויות והסיפור. על העיבוד של המנגה לסדרה עדינה ומלוטשת, בצד שינויים כמו הפיכת הדמות הראשית מגבר יפני לאישה צרפתייה, חתום היוצר קוק דאן טרן (שכתב ל"10 אחוז" ו"הסוכנות") ולצדו הבמאי הישראלי עודד רסקין ("להיות איתה", "כפולים") והצלם הישראלי רותם ירון ("לאבד את אליס").
