מחוקקים רפובליקנים מבית הנבחרים והסנאט דרשו תשובות מהמכון הלאומי לבריאות (ה-NIH) על מחקר בן שנתיים שכלל מתן מרשמים להורמונים משני מין למאות ילדים, לאחר שהתברר כי שניים מה"צעירים" התאבדו בסופו של דבר.
המחקר, שכלל 240 ילדים, מומן על ידי ה-NIH שמודה כי "שני צעירים מתו באופן טרגי כתוצאה מהתאבדות".
למרות מקרי המוות, ה-NIH המשיך במחקר עד לסיומו.
יותר מתריסר מחוקקים, כולל לורן בוברט, מרקו רוביו וראנד פול כתבו מכתב למנהל ה-NIH ד"ר לורנס טבק.
המכתב מציין כי "במהלך מחקר זה, שני צעירים מתו מהתאבדות ואחד עשר דיווחו על מחשבות אובדניות", והוסיף כי "במקום להפסיק את המחקר לאחר תופעות לוואי חמורות כאלה, החוקרים פרסמו את המאמר והגיעו למסקנה כי המחקר היה מוצלח מכיוון שהורמונים בין-מיניים שינו את המראה הפיזי של הנבדקים ושיפרו את התפקוד הפסיכו-סוציאלי".
החוקרים טוענים כי "במהלך תקופת המחקר, ההתאמה למראה החיצוני, ההשפעה החיובית ושביעות הרצון מהחיים עלו, בעוד תסמיני דיכאון וחרדה ירדו".
עוד הם טוענים כי למרות ש-11 ילדים הביעו רצון להרוג את עצמם ושניים התאבדו בפועל, "עלייה בהתאמה למראה הייתה קשורה במקביל לעלייה בהשפעה החיובית ובשביעות הרצון מהחיים ולירידה בתסמיני דיכאון וחרדה".
הסנאטור מצפון קרוליינה טד באד, אחד החותמים על המכתב הרפובליקני, תיאר את המחקר כ"טרגי לחלוטין", וטען כי המעורבים "מחפשים אג'נדה ומצדיקים אג'נדה, הם לא באמת עוסקים בבטיחות הילדים כפי שראינו מההתאבדויות".
הרפובליקנים מציינים עוד במכתבם כי "ארבע המרפאות וחלק מהחוקרים שערכו את הניסוי הזה הם תומכים גלויים בביצוע התערבויות לשינוי מגדרי בילדים".
"האם האנשים שמתו באופן טרגי בהתאבדות בזמן שהשתתפו במחקר זה היו קטינים?", שואלים המחוקקים, ומוסיפים "האם ניתנה למשתתפים ולהוריהם הזדמנות לשקול מחדש את הסכמתם ולסגת ממחקר זה לאור ההתאבדויות?".