פרשנות: לראשונה מאז 1948 צה"ל לא יכול להגן על חיי היהודים
האויב הולך ומתעצם, ואנחנו נרדמנו בענק בעשור החולף - ולא, אין לנו שום ברירה בלתי קונבנציונלית לנטרלו
06.05.2023 01:05
יאיר קליינבאום
ראשית פנייה לקורא הנאמן שלומי ביטון, צנחן לשעבר, ובחור פיקח.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
אנחנו לא חיים בסרט מצוייר של שעות הצהריים המשודר בערוץ החינוכית של שנת 1994.
ישראל הגיעה למצב בלתי נתפס עד לפני עשור בו היא מקיימת מאזן אימה עם חיזבאללה ואיראן.
שכח מהפרת מאזן האימה על ידי שימוש ישראלי בנשק בלתי קונבנציונלי.
נתניהו יתחיל לדבר אמת לפני ששימוש בנשק כזה - שהוא בעל פונקציה דיפלומטית-הרתעתית ולא צבאית אופרטיבית - בכלל ישקל.
אנחנו עברנו את נקודת ההרתעה, והדיפלומטיה - אין יותר טעם בנשק זה.
הלאה.
זה רק משחק הקיים בדמיון ביביסטי ופרוע.
במקום להודות שהגענו לשפל בטחוני - יש ממשיכים בדמיונכם המשונה לשלוף קלף שאיבדנו מזמן (מלחמת יוה"כ).
ולמען האמת, כמו אוקראינה, החולשה הישראלית מקרבת אותה ליום שבו הארסנל - הקיים או לא - יוחרם על ידי מעצמות כמו שנעשה לקייב בשנת 1994.
עתה לעיקר המאמר.
כידוע, מדינת ישראל היא קטנה ובעלת גבולות ארוכים ובטוחים יחסית - 500 ק"מ עם ירדן, ו-240 ק"מ עם מצרים - הגבול הצפוני עם לבנון המשתרע לאורך קרוב ל-100 ק"מ אינו בטוח.
במקביל, השטח החשוב ביותר בחבל הארץ עליו שולט צה"ל הוא שטח ההר המתפרס מדרום מדבר יהודה למרגלות צפון השומרון.
שטח זה, המכונה גם לא אחת 'גב ההר', הוא המבטיח שליטה על גבולות המישור לטווח ארוך בין הים התיכון ובין מדבר מסופוטמיה והגולן.
בתוך כך, למרות השליטה הצבאית בשטחים אלו - לישראל חולשות רבות אשר הציר השיעי שחוגג שעות נוספות ב-13 שנה תחת נתניהו, בוחר לנצל בלי הצורך לתמרן קרקעית כנגד צה"ל ההולך וקטן.
את החולשה הישראלית ניתן למנות כדלהלן:
- ריכוז אוכלוסייה רב באזורים מצומצמים.
- קיומה של אוכלוסייה ערבית עוינת גדולה וחמושה בתוך שטח זה.
- קיומו של משטר צבאי ביהודה ושומרון המותח את יכולת התמרון הקרקעית והלוגיסטית של צה"ל.
- חרדה ישראלית מאבדות ונפגעים
- הנהגה מדינית המפחדת לייצר הכרעה אזורית בשל סיכון מעמדה
- לסיכום : השילוב בין החרדה מאבדות ונפגעים בזירה הציבורית, והנהגה מדינית מפוחדת - הם המאפשרים את ההתעצמות. בעוד החולשות האובייקטיביות האחרות, הן משמשות כיתרונות ארוכי טווח לניצול עד הכרעה.
כידוע, ישראל כבר הפסידה את שטח לבנון לאיראן. וגם את שטח דרום סוריה ושטח עזה.
נכון לעתה, כל שהיא צריכה הוא להפסיד שטח אחד נוסף, בתוך גבולות הארץ, או בסמוך אליה (מצרים, ירדן) לאוריינטציה האיראנית, כדי להגיע למצב של בריחה או קטסטרופה עבור אזרחי ישראל.
נגיד זאת כך - מדובר במשחק שהיריב מוביל 2:0, וזה יכול להפוך לתיקו, או לתבוסה.
מסי? (פצצות אטום?) הוא בכלל מושעה מהמשחק. אל תחשבו עליו יותר. נגמר - אין יותר מדענים פולנים שיצילו אותנו.
בינתיים, למרות חיל אוויר, יכולות מחשוב ומודיעין טובות, אלו ינוטרלו בשעת אמת באמצעות טילים.
דוקטרינת גבולות הביטחון של אלון ודיין עדיין הוכיחה את עצמה, ובכל זאת ישראל הגיעה למצב שבה כל אחד מאזרחיה חשוף, כל העם עורף, וחזית, וכל מתקני צה"ל האסטרטגיים פגיעים - ואין יכולת לשנות את המצב.
את השאלה איך הגענו לכך נשאיר להיסטוריונים - נראה שהיא פחות מעניינת את אזרחי ישראל מהריאלטי התורן.
בינתיים אין ספק שעליהם לא רק להקים משמר לאומי, אלא להתחמש ולהתאמן - כי שעון הזמן חזר ל-1947, אבל אנחנו עדיין ישנים.
