דרמת פשע תקופתית: "ברקודות" של נטפליקס מספרת את הסחורה

"ברקודות" מבוססת על סיפור אמיתי ומתרחשת בשוודיה של אמצע שנות ה-90, בדיוק בתחילתה של תקופת ה"גירל פאוור". היא מתמקדת בארבע בחורות צעירות - לולו, מיה והאחיות קלרה ופרידה - שמתגוררות בפרבר האמיד דיורסהולם. רובן עשירות, נהנתניות ומשועממות, ומבלות את מרבית זמנן במסיבות פרועות ומוגזמות. עד שלילה אחד הולך רחוק מדי, והארבע מוצאות את עצמן מול חוב עצום, כזה שהוריהן לא יסכימו לכסות. 

בצעד נואש, הן מחליטות לשדוד את ביתם של שכנים חדשים בשכונה. השוד פותח צוהר להרפתקה חדשה ומרגשת, ושדידת הבתים הופכת לא רק לאמצעי להשיג כסף, אלא גם לכלי המאפשר לגיבורות לסגור חשבון עם גברים שעשו להן עוול. אבל ככל שהן נכנסות לזה עמוק יותר, כך גם הסכנה שהן ייתפסו הולכת ומתקרבת.

"ברקודות" היא בראש ובראשונה דרמת פשע לא כבדה, קצבית, וכפי שנטפליקס יודעת לעשות היטב - מאוד בינג'ית. הסדרה כוללת שישה פרקים בלבד שאורכם הממוצע חצי שעה, העלילה מותחת ומסקרנת, ואף מצליחה לחתור תחת ציפיות הצופה ולהפתיע אותו. במובן הזה, מדובר בבינג' קליל, שסביר להניח שיספק את מרבית חובבי ז'אנר הפשע. היא גם נוגעת בכמה נושאים שמעניקים לה ערך מוסף, כמו פערי מעמדות, הטרדות מיניות, ניוון מוסרי, וכן המוסר הכפול שנשים נאלצות להתמודד איתו (בעיקר בכל הנוגע להתנהגות מינית, מה "מותר" לגבר לעשות ולאישה לא).

הצעירות במרכז העלילה של "ברקודות", הן עשירות מפונקות שלא עושות הרבה חוץ מלחגוג. ובכל זאת, הסדרה עושה ניסיון להעניק לדמויות שלהן מורכבות מסוימת: הן מוצגות כנשים שמנסות לשרוד בעולם פטריארכלי די עוין, שמנסות לקחת בחזרה את השליטה - גם אם המחיר הוא לקחת את החוק לידיהן. ככל שהסדרה מתקדמת, כך החברות בין הגיבורות הופכת לאחווה נשית, ויחד הן נוקמות בגברים שהטרידו אותן, זלזלו בהן והשתמשו בהן.  

אמנם אורכה של הסדרה, שמקנה לה את הקלילות שלה, מפריעה לה להתעמק בדמויות בצורה שתאפשר להן להשאיר רושם משמעותי על הצופה, אך בסופו של דבר מדובר בדרמת פשע קלילה ומבדרת. היא תספק את חובבי הז'אנר, ותהיה כאמור מושלמת לבינג׳ סוף שבוע.