פרשנות: התקשורת הישראלית וארה"ב שיקרו לנו - ואנחנו על סף מלחמת עולם בה נתגעגע לפוטין

מאוד אופנתי ברגעים ההיסטוריים בהם רוסיה ניצבת על סף מלחמת אזרחים לתמוך בנפילתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

בין אם אתם משועממים; פירומנים גיאו-פוליטיים; חובבי ריגושים, או שסתם מתחשק לכם לראות את "הדיקטטור" "הרע" נופל, ייתכן מאוד, ותרחיש מלחמת אזרחים כוללת יתברר בכל זאת כטוב על הנייר יותר מאשר במציאות.

בכל זאת מעצמת גרעין בקונפליקט פנימי? זה גרוע מאוד ליציבות העולם, מתי זה יהפוך לתרחיש אימים? אם פוטין אכן יפול בסיומה.

נכון, הסנטימנט הפופולרי ברוסיה נוטה לכיוון כוח ווגנר מכמה סיבות.

1. הם הקיזו דם בחזית.
2. הם ביקרו באומץ לב את השחיתות הפוטיניסטית
3. הם התריעו על הביזיון הצבאי בחזית והארגוני בעורף
4. הם נתפסים כפטריוטים למול הציניות האוליגרכית של פוטין

אך זוהי לא עת לרומנטיקה.

זוהי לא רוסיה של 1917 (מלחמת האזרחים הראשונה) – זוהי המעצמה הגרעינית וההיפר-סונית המובילה בתבל - ועם כל הכבוד לרגש החיובי (שתבינו כמה השניאו את פוטין על המערב שאנשים כבר מחבבים את כוח ווגנר), הרגש הזה מסכן את היציבות העולמית - יציבות שאמריקה כבר לא מעוניינת בה.

נכון, יציבות אינה ערך עליון, (קידמה/תנועה גם חשובים), אך דווקא כעת נראה שפוטין ייתכן וצדק מאוד לגבי נחיצותה באזהרתו הידועה - "חכו תראו מי יבוא במקומי".

ועכשיו חזרה לאמריקאים, החותרים תחת עצמאות רוסיה כ-100 שנה.

וושינגטון מוכנה לשלם בחייהם של מאות אלפי אוקראינים ולשים תג מחיר של רבע טריליון דולר על קריסת רוסיה.

אכן, המלחמה באוקראינה היתה הטעות שאמריקה חיכתה לה. שנה וחצי אחרי, זה נראה כהימור מוצלח - עובדה הקרלמין מתמודד עם מרד צבאי-רוסי.

אין מה לומר, החלום הרטוב של מחרחרי המלחמות הניאו-קונים בוושינגטון התגשם.

אמנם זו אינה דייסה שהם בישלו - הם רק עזרו עם התבלינים וכלי הנשק.

כך נוצר מצב בו הם יצליחו להפיל את פוטין (שבגלל ניהול המלחמה הכושל, הקלפטוקרטיה, והשחיתות העניק לרוסים מספיק סיבות להוריד לו את הראש גם בלי האמריקאים), ונקבל אולי שטן אמיתי דוגמת סטאלין או היטלר. 

כי יש להודות על האמת – אף אחד לא חושב שפריגוז'ין הומניסט גדול מפוטין.

אלה צמד הרוסים עם הכי הרבה דם על הידיים מאז מלחמת אפגניסטן בשנות ה-80.

וכך שאם המוח המערבי חשב שלהחליף את המשטר במוסקבה במשהו אחר יהיה קצת קשה, אך נעים – כנראה שלא ייחלנו לכניסת כוח ווגנר המורכב מניאו-נאצים לתמונה.

מאידך ככה זה עם התקשורת המערבית, והישראלית במיוחד - עד רגע המשבר הם לא יודו שטעו. גם לאחר המשבר הם לא יעשו חשבון נפש. ברגעים אלה הם לא יודו שההסתה האנטי-פוטיניסטית והאנטי-רוסית סייעה לערער בעל בית שפוי במוסקבה ולדחוף לפינה מעצמת גרעין. והינה כמו בלוב, סוריה, ועיראק , ייתכן ונמצא עצמנו מחליפים מנהיג רע, במציאות נוראית.

 מילה על הדברים בתוך צבא רוסיה.

הצבא כשל, הפקיר את חייליו. זלזל באנשיו. במובן זה - צודק פריגוז'ין.

בתגובה לכישלון ולהפקרות המתמשכת, נראה שכדברי יואב נצר, פריגוז'ין נהג כ'חמום מוח'.

עתה, אין יותר אופציית הידברות - לא שלפני פוטין ישב על הטלפון.

הדברים בין 2 האנשים החזקים הסלימו מהר, למרות שהתבשלו לאט.

עתה, יש לראות מה יעשו המפקדים הזוטרים בצבא רוסיה. או לאן ליבם יפנה. לווגנר אין גם קואליציה בינלאומית כמו לפוטין.

כוח שכירי החרב הוא סוכן כיאוס מטורף ומוצלח המייצר אלימות ומוות ברחבי העולם כולו בדומה למהפכות המייצא משטר קומוניסטי.

 אם זה הכוח שאתם רוצים שיחליף את פוטין, או אם אתם כסילים מספיק לחשוב שזה הכוח שייצר דמוקרטיה במדינה נטולת מסורת שכזו - אתם לא צריכים להיות בשום גוף מייעץ או תקשורתי, אלא להמשיך לפצח גרעינים ועדיף מהיציע (ולא ממושב המליאה כמו אמסלם).

מה שבטוח – אם הרוסים עובדים מהראש, הם חייבים להישאר נאמנים לפוטין, מאידך פוטין חייב להפסיק להיות עקשן אסטרטגי, ונטול גמישות צבאית כדי שלא להצדיק מרד נוסף. פוטין לא מאפשר לבירוקרטיה הנמוכה ולחיילים מרחב יצירה ופעולה והוא משלם על זה מחיר עתה.

אם ימשיך כך זה לא יהיה ניסיון המרד האחרון, אדרבא, זו תהיה רק הזדמנות ראשונה מבין רבות להפיל שלטון מסואב ומושחת.