״עוברות את הגדול״: סיפורן כל ארבע צעירות אמריקאיות ממוצא סיני שנוסעות לביקור מולדת ונאבקות בזהות שלהן

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

רוב הסרטים שעסקו בחוויה של אסיאתים אמריקאים נוצרו בשולי התעשייה. רק בשנים האחרונות החל טפטוף יציב של סרטים הוליוודיים עם גיבורים אסיאתיים הפונים לקהל רחב, כמו "עשירים בהפתעה", "אדומה אש" ו"הכל בכל מקום בבת אחת". הסרטים האלה נותנים רוח גבית ל"עוברות את הגבול", שהוא סוג של הימור כפול, גם סרט על חברוּת בין נשים, ללא גבר בתפקיד מרכזי, וגם בלי כוכבות, כי חוץ מלוסי לו אין בהוליווד כוכבות של ממש ממוצא אסיאתי (מישל יאו הגיעה למעמד הזה רק בגיל 60).

זה סרטה הראשון כבמאית של אדל לים, שהתפרסמה כתסריטאית של "עשיר בהפתעה". לים כתבה את התסריט של "עוברות את הגבול" יחד עם צ'רי צ'בפראברונרונג ותרזה שאו, מהכותבות הראשיות של סדרת האנימציה "איש משפחה", וברור שהשלוש שפכו לתוכו את חוויותיהן האישיות כאסיאתיות אמריקאיות. לצד בדיחות רעשניות ובהחלט לא מעודנות (לא מעט מהן על סקס), יש בסרט גם הרבה ניואנסים קטנים שתורמים לריבוד האנושי ולעיסוק בזהות ובהגדרה עצמית. בהקשר זה, מה שבעיניים רגישות לתקינות פוליטית עשוי להיתפס כטעות ליהוק הוא בעצם הכנה לאחת ההפתעות המרכזיות של הסרט.

אודרי סאליבן אומצה בינקותה על ידי הורים לבנים, ופיתחה צורך עז להוכיח את עצמה. לולו, שמייצרת פסלונים הומוריסטיים של אברי מין, היא חברת הילדות שלה. הן שונות מאוד זו מזו, ומלכתחילה נעשו חברות משום שהיו שתי הילדות האסיאתיות היחידות בשכונה. עכשיו אודרי היא עורכת דין שאפתנית שנשלחת לבייג'ינג לסגור עסקה עבור הפירמה שלה. הבוס הלבן שלה טועה לחשוב שהיא דוברת סינית, והיא לוקחת איתה את לולו כדי שתתרגם לה, למרות שהיא יודעת שיש לה נטייה לעשות בלגן. אל השתיים מצטרפות קאט, חברה מהקולג' של אודרי שהפכה לכוכבת טלוויזיה בסין, ובת הדוד הילדותית והא-מינית של לולו שזכתה בכינוי דדאיי (עיניים מתות), בגילומה של סברינה וו המתגדרת כא-בינארית.

בהגיען לבייג'ינג אודרי מגלה שהיותה סינית רק על פני השטח עומדת לה לרועץ בניסיונה לסגור את העסקה. איש העסקים הסיני רוצה שאודרי תפגין את מחויבותה לשורשיה ותביא את אמה הביולוגית לאירוע שהוא עורך, וארבע הנשים יוצאות לחפש אחריה. ברכבת אודרי בוחרת בתא הלא נכון, ומשם מתחילה שרשרת של הסתבכויות טיפוסיות יותר ופחות לקומדיות מסע. הן כוללות סקס, סמים וקיי-פופ, והמסע הולך והופך לאבסורדי.

הדינמיקה בין ארבע הנשים תוססת ונשפכת כמו בירה מהחבית, והבימוי השנון והאנרגטי תורם לכיף. כאמור, אין גברים בתפקידים מרכזיים, אבל בהחלט יש גברים כאובייקטים מיניים, וזה מודגש. קאט מאורסת לשחקן/חתיך על (דזמונד צ'יאם) המופיע לצידה בסדרה, ומתחזה לבתולה בשל היותו נוצרי אדוק. מה שהוא לא יודע עליה ייחשף בתקריב שהעניק לסרט דירוג R. ויש גם אוטובוס מלא שחקני כדורסל חמודים שנראים ממש טוב. הסרט מהפך את המבט ועושה זאת עם קריצה חיננית.

כאמור, לקראת המפגש המיועד עם האם הסרט מחליף טון, ואף מזמן לצורך העניין את אחד השחקנים האסיאתים-אמריקאים הכי מוכרים לתפקיד אורח נחמד. אך לסיום הוא שב ומדליק את הבערה הקומית ורומז לאופציה של סרט המשך. אני בעד.