"הכל בשבילה": כאשר הסיוט של כל הורה הופך לסדרת דרמה מטלטלת

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הסדרה מבקרת את העבר המשפחתי לא מעט, אבל מתמקדת בעיקר בהווה. לאחר שמארני נכנסה ויצאה מאשפוזים לאורך כל חייה, זיהום בריאות מדרדר את מצבה משמעותית, והיא מחוברת למכונת הנשמה. הרופאה הצמודה שלה לא צופה לה כל התאוששות, ומזהירה שניסיונות יצירתיים להאריך את חייה לא יחזירו אותה להכרה ורק יגרמו לה כאב נוסף.

כשבית החולים מייעץ להעביר את מארני לטיפול תומך לחולים סופניים ולמעשה לסיים את חייה - ניקי מתעקשת להחזיק את בתה בחיים בכל מחיר, בעוד שאנדרו סבור שהגיע הזמן לגאול אותה מייסוריה. בעזרת ארגון נוצרי שמקדש חיים, ניקי תובעת את בית החולים, מה שהופך אותה לסלבריטאית לרגע: האמא שנלחמת על חיי בתה מול מערכת בריאות שלא כל השיקולים שלה טהורים.

הסדרה, כפי שניתן לצפות מתקציר העלילה, מטפלת בכל הסוגיות הרגשיות והאתיות שהדילמה הזאת מביאה איתה. החיים המורכבים עם ילדים בעלי מחלה כרונית, התקווה שכל התאוששות מביאה איתה מחדש וגם הצד שפחות נעים לדבר עליו - האלמנטים הקפיטליסטיים-תועלתניים של מערכת הבריאות, שצריכה לתעדף חולים לפי מצבם ולפנות מיטות בתי חולים עבור מי שזקוק להן. 

כל אלה מטופלים ברגישות הודות לתסריט, ששם בפי הדמויות - ובעיקר בפיה של קייטי - טיעונים משכנעים ואמינים. בתור מי שבאופן מובהק לא שייכת לקהל היעד של הסדרה (תנו לי קאמפ, תנו לי קומדיה, תנו לי אימה, ואם כבר דרמה משפחתית על מוות, תנו לי את "עמוק באדמה") - הצלחתי בכל זאת ליהנות (אמרנו שהכל יחסי?), בעיקר בזכות תסריט מאופק ולא מלודרמטי יתר על המידה ומשחק מעולה של כל שלושת השחקנים הראשיים. הורגן עצמה תמיד טובה יותר בתפקידים קומיים, כך שקשה לומר שההתמחות שלה מנוצלת פה היטב, אבל שין ואוליבר מצוינים - וכל השלושה מצליחים להעביר היטב את הרגשות המורכבים והקשים של הסיטואציה, שהיא סיוט של כל הורה.