שימו לב: שתיית 2 אספרסו ביום תעשה את הדבר המדהים הזה למוח שלכם

קפאין הוא מרכיב חובה עבור אנשים רבים שנזקקים לו כדי להתחיל את היום שלהם. כעת, מחקר חדש מאיטליה מראה שהמשקה נותן יותר מזה. חוקרים מאוניברסיטת ורונה באיטליה שמחקרם התפרסם בכתב העת Journal of Agricultural and Food Chemistry מצאו שתמצית של אספרסו יכולה לעכב צבירה של חלבון טאו במוח - הקשורה לאלצהיימר.

חלבוני טאו עוזרים לייצב מבנים של המוח אצל אנשים בריאים. עם זאת, הצטברויות של החלבון נחשבות לסימני היכר פתולוגיים של מספר הפרעות ניווניות, כולל מחלת אלצהיימר. מחברי המחקר החליטו לראות כיצד אספרסו רגיל משפיע על ההתפתחות וההתנהגות של גושי חלבון אלה.

ככל שהסיבים מצטברים במוח, החולים יתחילו להפגין תסמינים כמו אובדן זיכרון, כושר שיפוט לקוי, שוטטות ושינויים במצב הרוח. אלצהיימר היא אחת מבעיות הבריאות הקשות ביותר כיום, בעיקר בעקבות התבגרות האוכלוסיה העולמית, ויש מחקרים המשערים שהיא הפכה להיות גורם המוות השלישי בשכיחותו. לדברי כמה חוקרים, מניעת הצטברות היא המפתח להפחתת הסיכון לאלצהיימר.

במחקר האחרון, החוקרים בחנו תחילה את ההרכב המולקולרי של תמצית קפה אספרסו וזיהו את המרכיבים העיקריים. הם בחרו את האלקלואידים קפאין וטריגונלין, כמו גם את הפלבנואידים גניסטאין ותיאוברומין, ושמו אותם במבחנה לדגירה לצד צורה מקוצרת של חלבון הטאו למשך עד 40 שעות.

המחקר חשף כי "לכל תמצית הקפה, לקפאין ולגניסטאין יש תכונות ביולוגיות במניעת צבירה, עיבוי ואף עיכוב חזרת חלבון הטאו". תרכובות אספרסו לא רק מנעו את הצטברות חלבון הטאו אלא גם היו מסוגלות להיקשר לסיבי טאו שנוצרו מראש. עם עלייה בריכוזים של תמצית אספרסו, ועם עלייה בתרכובות קפאין או גניסטאין, סיבי הטאו היו קצרים יותר. האפקט הדרמטי ביותר נמצא בשימוש בתמצית השלמה של אספרסו.

על פי מחברי המחקר, שתיית שניים או שלושה ספלי אספרסו ליום יכולה לספק כמויות משמעותיות של קפאין וגניסטאין, שניהם יכולים לחצות את מחסום הדם-מוח ולהפעיל את ההשפעות הנוירו-פרוקטטיביות שלהם. בהתחשב בכך שריכוז חלבוני הטאו במוח הוא בדרך כלל נמוך פי 25 מהרמות המשמשות במחקר זה, החוקרים משערים ששתיית קפה עשויה לסייע במניעת הצטברות חלבונים אלה ולהגן מפני מחלת אלצהיימר.

זהו אינו המחקר שקושר בין שתיית קפה ואלצהיימר. בשנת 2018 נמצא שתיית קפה באופן קבוע עשויה להפחית את הסיכון לחלות באלצהיימר או בפרקינסון בהמשך החיים. החוקרים הקנדיים ממכון קרמביל לחקר המוח בחנו במחקרם מספר סוגים של תערובות קפה: קלוי קלות (בהיר), קלייה עמוקה (כהה), וקפה כהה נטול קפאין.

הם הצליחו לזהות בקפה קבוצת תרכובות בשם פנילינדנים (phenylindanes), שנוצרת במהלך תהליך הקלייה של הפולים. הפנילינדנים אחראים מסתבר לא רק למרירות האופיינית של הקפה, אלא הם גם מונעים את המיזוג בין עמילואיד-בטא וחלבוני הטאו שמרבצים שלהם מצויים במוחותיהם של חולי אלצהיימר ופרקינסון.