למה רבים בוחרים שלא לטפל באחת התסמונות הכי נפוצות בעולם?
תסמונת שלפוחית רגיזה נפוצה מאוד בקרב האוכלוסייה ופוגעת בילדים ומבוגרים כאחד. אז איך ניתן לאבחן אותה ומהן דרכי הטיפול?
08.01.2023 18:00
סוכנויות הידיעות
תסמונת שלפוחית רגיזה היא תופעה נפוצה מאוד בקרב האוכלוסייה ומפריעה בכל הגילאים עם עלייה בשכיחות עם הגיל ופוגעת גם בילדים וגם במבוגרים כאחד. למעשה, מדובר על תסמונת שיש בה דחיפות בהטלת השתן המתבטת בצורך דחוף ללכת לשירותים וקושי להתאפק. מצב זה פוגע באיכות החיים, בעבודה, יחסי אישות, בתא המשפחתי, בפעילות הפנאי וכדומה. בנוסף לדחיפות עלולים להופיע תסמינים נוספים כמו תכיפות בהליכה לשירותים, בריחת שתן והטלת שתן לילית. תופעת השלפוחית הרגיזה עשויה להגרם ממגוון סיבות הכוללות הפרעות פיסיולוגיות,פעילות יתר של שריר השלפוחית, טיפולים תרופתיים שונים, צריכת חומרים דוגמת קפאין, מזג אויר קר ואפילו מרכיבים כמו לחץ נפשי.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
אומנם מדובר בתופעה שכיחה אך מדובר בנושא שהבושה לגביו משחקת בו תפקיד. אנחנו עדיין חיים בחברה יחסית שמרנית בניגוד למה שאנחנו חושבים, ולפעמים פחות נוח לדבר על זה עם רופא המשפחה. כיום לדעתי רופאי המשפחה יודעים כבר לזהות את התסמונת הזו ולהציע דרכי טיפול. ניתן לנסות ולמנוע את התופעה על ידי שינויים באורחות החיים כמו הפחתת קפאין, הפחתת נוזלים בשעות הערב ולנסות ולהימנע משינה עם מזגן.
תסמונת השלפוחית רגיזה משתייכת לענף האורולוגיה התפקודית שאחראית להעריך את התפקוד התקין לעומת הלא תקין של שלפוחית השתן - לדוגמא כל כמה זמן צריך ללכת לשירותים, האם זה בסדר שקמים בלילה, מה כמות של השתן שצריך לתת במהלך היום ובאיזו תדירות. הרבה אנשים חושבים ששלפוחית רגיזה היא גזירת גורל שמחמירה עם הגיל ולא יודעים שיש אפשרויות לטפל בזה
ניתן לזהות שמדובר בבעיה ברגע שאיכות החיים נפגעת. לדוגמא סטודנטים/סטודנטיות מרגישים שקשה להם ללמוד ובזמן בחינות יוצאים להתפנות מספר פעמים, אנשים שמכירים את כל תחנות הדלק בדרך לעבודה, אנשים שלא יוצאים כמעט לבלות או במידה והגיעו לקולנוע או לתיאטרון הם תמיד יישבו קרוב ליציאה, סבתות שלא הולכות לבקר את הנכדים בגלל הבושה - כל מי שמרגיש שזה פוגע לו באיכות החיים צריך לדעת שיש דרך לשפר את מצבו.
דרכי הטיפול בשלפוחית רגיזה:
בשלב הראשון הטיפול הוא התנהגותי ולאחר מכן אם זה לא משפיע, עוברים גם לתרופות ובהמשך פתרונות פולשניים יותר. בכל מה שקשור לטיפול, חשוב מאוד נושא של תיאום ציפיות, השינוי הוא בדרך כלל הדרגתי, אבל בהחלט עשוי להשתפר עם הזמן.
החלק של הטיפול ההתנהגותי כולל הפחתת קפאין, הפחתת נוזלים בשעות הערב, התרוקנות מתוזמנת והתרוקנות כדי להתרוקן בצורה טובה יותר למי שסובל משאריות שתן.
לכל מי שהשינוי ההתנהגותי לא הביא לשיפור, מנסים טיפול תרופתי כהמשך ובנוסף לשינוי ההתנהגותי.
התרופות כוללות שתי קבוצות:
קבוצת בטא 3 אגוניסטיות או בשמה המוכר בטמיגה: תרופה שנמצאת היום בסל הבריאות, ניתנת במינון קבוע פעם אחת ביום ומרווחת את זמן המילוי של השלפוחית. מדובר בתרופה שניתן לקחת מגיל 18 ומעלה עם תחילת פעילות אפקטיבית לאחר 3-4 שבועות. ניתן לתת את התרופה למי שלחץ הדם שלו מאוזן.
הקבוצה השניה היא תרופות אנטי מוסקריניות: קיימים מספר מינונים, בתחילה מינון קטן ועליה לפי הצורך. תופעות לוואי זמניות עלולות לכול יובש בפה ועצירות. התרופות עשויות לשפר את תסמונת השלפוחית הרגיזה, אך הפסקתן עלולה להחמיר בחזרה את התסמונת.
