"לב של אבן", שעלה בנטפליקס בסוף השבוע, נישא על גבי קמפיין פרסום מסיבי, כולל ראיונות ושלטי חוצות מסביב לעולם. זה הסרט הראשון מבית היוצר של חברת ההפקה של הכוכבת הישראלית ובן זוגה ירון ורסנו, וניכר שיש לו מטרה שאפתנית - להוציא לדרך סדרת להיטי אקשן שיהיו התשובה הנשית לסרטי ג'יימס בונד ו"משימה בלתי אפשרית".
פה אין נערות בונד, וגם לא שלל עלמות במצוקה שטום קרוז מואיל להציל כמו בפרק האחרון של "משימה בלתי אפשרית". במרכז העלילה עומדת אשת חיל: סוכנת מיוחדת בשם רייצ'ל סטון, בגילומה של גדות כמובן, הפועלת בשירותו של ארגון צללים שוחר שלום.
סטון, ממש כמו בונד, מיטיבה להשתמש בגאדג'טים, ובאופן כללי מסוגלת לעשות הכל על הצד הטוב ביותר: לכייף, לרחף, לאגרף ולגלות תושייה ולפתור כל בעיה מתי שרק צריך. בשלב מסוים, עמיתיה תוהים מאיפה היכולות האלה. התשובה אמורה להיות מתבקשת: אם עומדת מולך מישהי בשם רייצ'ל סטון עם מבטא ישראלי חזק וכישורים קרביים, הגיוני שהיא סוכנת מוסד לשעבר בשם רחל אבן, אבל מובן שהסרט לא הולך לכיוון הזה ולא נוגע במוצא של הכוכבת.התסריט ממציא לגיבורה סיפור מקור המתבסס על פסיכולוגיה בגרוש: היא היתה ילדה בעייתית שזרקו אותה מבתי ספר, הגיעה לסוכנות כאישה "שבורה" ורק בה מצאה את ייעודה. במחילה, לא קניתי את זה. גדות לא ממש נותנת לנו סיבות להאמין שלדמות בגילומה יש רקע זה.
התסריט גנרי ודומה להפליא למה שראינו לאחרונה ב"משימה בלתי אפשרית" החדש, וכמוהו עוסק גם כן בטרנד הכי חם באקשן ההוליוודי - A.I. גדות יוצאת כאן למסע חובק עולם בעקבות כלי רב עוצמה ומבוסס בינה מלאכותית. במקרה זה, קוראים לו "The Heart", כלומר הלב, ואם יש כאן מטאפורה למשהו אז היא חולפת מעל הראש.
המטרה היא למנוע מהכלי המשוכלל ליפול לידיים הלא נכונות, שהן בסרט הזה ידיו של סוכן אנרכיסט בגילומו של ג'יימי דורנן. הוא אמור להיות כאן על תקן האיש הרע, אך האמת שהנבל הזה דווקא מציג נימוקים משכנעים למדי למזימות שלו.
מאחורי המצלמה עמד הבמאי טום הרפר, שברזומה שלו פרקים בסדרות כמו "כנופיות בירמינגהם" וסרטים לא מרהיבים במיוחד כמו "השיר של רוז" ו"השמים הם הגבול". העבודה שלו כאן סבירה, יש אפילו סצינה מרשימה או שתיים, אבל לא יותר מזה. בהתחשב בכך ש"לב של אבן" אמור להיות הלהיט הקולנועי הכי גדול של נטפליקס לחודש אוגוסט לפחות, וכרטיס ביקור שיתניע זיכיון סרטים חדש - אפשר היה לצפות ליותר.הממד המעניין בסרט הוא העיצוב של שתי הדמויות המרכזיות: הסוכנת בגילומה של גדות, ומולה צעירה בשם קאיה, בגילומה של הכוכבת הבוליוודית אליה בהאט, שמתחילה כאויבת שלה ועם הזמן הופכת למשהו אחר לגמרי.
סרטים הוליוודיים, ובטח שלהיטי אקשן, מקפידים תמיד להעניק לנשים עלילות משפחתיות ורומנטיות. כאן, שתי הגיבורות בודדות לחלוטין. אין להן משפחה ואין בני זוג, וגם לא שום דבר שקרוב לכך. החיים המקצועיים הם החיים היחידים שיש להן. כמו ב"ברבי", גם פה נראה שלדמויות אין איברי מין, ובסרט אין שום רומנטיקה או מיניות. אין פה נערות בונד וגם לא נערי בונד.
בתחילת הדרך, הגיבורה בגילומה של גדות יוצאת מבריכה, והיא עושה זאת עם בגד ים מלא. "לב של אבן" נמנע לחלוטין מן ההחפצה שהיתה כה שגורה בסרטי ג'יימס בונד.י מכך, הקשר בין שתי הדמויות האלה הוא הלב של "לב של אבן", שמציג אחווה נשית כתשובה לאגו הגברי, והמסר שלו ברור: גבריות רעילה תהרוס את העולם, סולידריות בין נשים תציל אותו.
למרות ש"לב של אבן" אמור להיות להיט קיצי, ובעידן שלפני נטפליקס בטח היינו מקטלגים אותו כסרט להקרנה יומית, הוא רציני להפתיע וכמעט אין בו חוש הומור. בין הבדיחות היחידות אפשר לציין סצינה בה נהג משאית שנראה מסוקס מבחוץ נתפס כשהוא מזמר שיר אהבה קיטשי. הפסקול כולל גם שני להיטים של פליטווד מק וכמובן גם שיר חדש של נגה ארז. מפגש הפסגה בינה לגדות מעצים עוד יותר את הגאווה המקומית: זהו רגע שיא של הצלחה ישראלית באמריקה.