ערן זהבי כמשל לתרבות הישראלית: הספורט שלנו חסר כבוד לאגדות

סאגת ערן זהבי היא לא הראשונה שגורמת לאוהדי נבחרת ישראל למרוט שיערות.

איך ייתכן שהסקורר הישראלי הגדול בתולדות הענף, חיית הרחבה מספר 1 בליגת העל, ושיאן השערים כחול-לבן בכל הליגות המקצועניות (מצטערים אלון מזרחי) לא מקבל זימון אפילו לסגל הנבחרת למשחקים הקריטיים מול רומניה ובלרוס כשהוא בכושר מעולה?.

אחרי אמש, כשהכדור הישראלי טייל ברחבה של רומניה כמו ילד שמחפש את אבא בפיקניק חול-המועד, נראה היה שאין אדם בישראל, כולל אוהדי חיפה והפועל, שלא ייחל לרגל ימין או שמאל של הישראלי הגדול ביותר שלבש את החולצה מספר 7 - אפשר לדבר על חדר במלון - אבל כפי שאבקש להסביר, זה משהו אחר למדי.

חוסר כבוד מינימלי ל-GOAT של הכדורגל הישראלי.

ויש לנו תיאוריה.

אבל לפני שנגיע לחלק הרציני במאמר, כמסורת אבותנו, נתחיל עם בדיחה.

הינה סרטון משעשע של 9 שניות שהפך ל'מם אינטרנטי' המעיד על דעת הכותב לגבי זהבי.

(לא להיבהל, זה אמור להצחיק)

אכן, גם ילד שהעריץ את אוחנה וברקו כמוני, חייב להודות, ערן הוא ה-GOAT - זה בכלל לא נתון לדיון.

הלאה, עכשיו, בוא נראה, מי הם בדיוק האנשים שמונעים מזהבי להפוך שוב למלך או סגן מלך שערי המוקדמות האירופיים.

מדובר באלון חזן ויוסי בניון - שני שחקנים עם קריירת עבר מפוארת.

הזקנים ביננו עוד זוכרים מה היה כשהם חזרו ארצה מאירופה. בשונה מערן, הם לא שינו את הליגה הישראלית. לא השפיעו על מאזן האימה בין הגדולות. אף אחד לא אמר "אה חזן חזר", "אה בניון חזר", "מאבק האליפות יפתח מחדש".

לא, האמת? מלבד בניון בעונתו הראשונה והמאכזבת בחיפה - גם אף אחד לא יצא והתאבד לקנות כרטיס לראות את ההיסטוריה חוזרת הביתה בעיניים.

בניון עצמו, שזכה לבוז במדי חיפה (לא שיחק טוב, עדיין לא מצדיק את היחס) ככל הנראה החליט להפיל על זהבי רגשי נחיתות מסוימים מהעובדה שכשערן חזר ארצה בגיל 34 בהיותו מחוזר בהרבה ליגות אירופיות ודרום/צפון אמריקאיות, הרי שבשונה מיוסי ששב הרבה אחרי שיאו - הוא לא הפגין בינוניות במגרש, ומחוצה לו, וגם לא התנהג בצורה מוזרה ולא מקצוענית מול האוהדים כמו בניון.

וחזן, מה קרה כשהוא חזר לשחק באשדוד אחרי עונה טובה בווטפורד?. אמנם היה הוא בין מצטייני הליגה בראשית שנות ה-2000, אך לא הותיר את אותו חותם על הנבחרת שהותיר EZ7 בגילו, והוא בכלל הופרש מהנבחרת שנה אחרי חזרתו - גם יוסי.

והינה זה רק מתאבן לשורש של הקנאה שעומדת ביסוד מאבק האגו הנוכחי בכדורגל שלנו - עוד תירוץ לחוסר הכבוד המתגלגל בכדורגל הישראלי מאז ששרף עזב את הנבחרת והשאיר מאחורה צוותי אימון בינוניים להחריד.

הינה שני הבוסים בנבחרת, שקיבלו כבוד במועדונים הישראליים אליהם שבו מחליטים להראות לשחקן הישראלי (אולי הגדול אי פעם, לבטח בטופ 3 בהיסטוריה שלנו) ששב ארצה, ושראוי לזימון לנבחרת (בשונה מהם שכששבו ארצה כבר לא היו ראויים לכך) - את הישראלי האגואיסט והמכוער - ולמי הם מראים זאת? לערן, שהוא שחקן עם מנטליות לא ישראלית - אלא 100% אירופאית.

היחס המחפיר לאגדות הכדורגל שלנו לא החל היום.

כולנו זוכרים את ברקוביץ' שלא הוזמן למוקדמות מונדיאל 2006, ונאלץ לצפות בנבחרת הכושלת להעפיל לטורניר למרות שברקו היה אז בכושר משחק נהדר אחרי עונה טובה בפורטסמות'.

הסיבה? ברקו טופח על ידי שרף, גרנט לא אהב את הפליימייקר הגדול ביותר שלנו.

כידוע, הסיפור עם ברקו (כוכב בקנה מידה זהבי לחלוטין) הפך מכוער עוד יותר לאחר שחיפה (יעקב שחר) החליטה לא להחזיר את כוכב ווסטהאם לשעבר לעונת פרישה במדים הירוקים ב2005-2006.

אגב גם אבוקסיס בעונת 2006 האגדיתית שלו יכל להתברג בסגל הנבחרת, וכך גם שלום תקווה עם משחקים מדהימים בעונה לפני הפרישה, מה לעשות רצו "הצערה", כולנו ראינו לאן ה"הצערות" הביאו אותנו עד היום.

אם נשוב לתסמונת ביזוי האגדות. הרי שראובן עטר הגדול נאלץ לפרוש במדי נתניה, ופספס את עונת החלומות של הקבוצה בצ'מפיונס, ואפילו רפאלוב היום, שחרן עם טאץ' וטכניקה הרבה יותר מרמזי ספורי, נאלץ לראות את דין דוד פותח במקומו בחיפה בגלל שאבוי לנו הוא בן 37 - כולנו ראינו במחצית השנייה בברן שרפאלוב עדיין שווה כרטיס...

אבל נראה שמאז עידן שרף כבר אין כבוד או סדר בספורט הישראלי. אלא האגו חשוב מהיכולת והמספרים.

נכון, יש צעירים נהדרים כמו גלוך, רביבו, סולומון, למקין ועוד, אך למה לא לשלב אותם עם החלוץ הטוב בהיסטוריה הישראלית, ועם אחד המוסרים הגדולים שהיו פה אי פעם (רפאלוב)?.

אז מה הספין עכשיו?. שזה בכלל לא קשור לחדר... אלון חזן מדבר בכלל על "ילדים" לכתבי החצר שלו, כאילו אנחנו קרואטיה או דנמרק פה.

מישהו חייב לספר לו שארגנטינה הביאה מונדיאל עם 8 שחקנים מעל גיל 30!.

כולנו יודעים שהסיפור של נבחרות צעירות נטו עובד רק אצל אימפריות מתחדשות כמו הולנד, גרמניה וצרפת מדי פעם, וגם שם יש מקום ל-3/4 ותיקים אגדיים.

אבל התקשורת הישראלית הבוגדנית שכל כך רוצה גישה להתאחדות ולנבחרת, שותקת, ומשתפת פעולה עם הפשע.

כמו ששתקה כשנפנפו את רפאלוב ב-2017, כמו ששתקה כשנפנפו את ברקו ב-2006, כמו ששתקה ששפכו את דמו של אצילי שהודה בטעותו וביקש סליחה ומחילה.

וכמו שהיא עכשיו שותקת לאור מחדל האגו של בניון וחזן.

לא לחינם רבים רוצים להעניש את הנבחרת - מה גם - שאומה אשר לא זוכרת ומכבדת את הכוכבים והאגדות, ואין לנו הרבה כאלה, במיוחד כשהם בכושר שיא, לא ראויה לכבוד בינלאומי בטורנירים גדולים.

ועכשיו מגיע השלב בו עיתונאים שמלקקים למאמן ולמנהל המקצועי, מחליטים לנרמל את הסיפור הזה. 

עכשיו הזמן לטעון שזה בכלל לא חדר פרטי שמונע מזהבי (למה לא ממסי?) להיות בנבחרת.

ואני שואל, מה יגרום לצעיר היום לתת את הנשמה בנבחרת? כשהוא יודע שיתייחסו אליו אולי כמו לזהבי אחרי שנתן את הנשמה למדים?.

אבל לא. אדרבא, זה בכלל משהו אחר.

הם יגידו שזו ''רוח חדשה'' לכתבי החצר, ''תרבות ניהול מודרנית'', שיש פה משהו ''גדול מזה''.

בולשיט. היש שחקן יותר מודרני בכדורגל הישראלי מערן זהבי?. 

וואלה, האם תרבות הניהול הזו גדולה על שחקן פ.ס.וו לשעבר? חשובה מהיכולת לזמן לסגל מישהו שישים גול ברחבה?.

מעניין.

חבל שהמשהו 'הגדול בהרבה' הזה, ו'הרוח החדשה' הזו, לא יודעות לבעוט בכדור כמו ערן שלנו.

ויש אוהדים של הנבחרת שהשילוב של 

1. קנאה ממוסדת בכוכבים
2. תרבות ספורט חסרת כבוד לאגדות
3. ותקשורת חנפנית שמסכימה לביזיון הזה

כבר לא עוברת אצלם בגרון.

אז בזמן שהנבחרת מגיעה לטדי, ואני ברחביה, אני לא אקח את האוטו לאצטדיון - אני אצפה מהבית, כמו ה-GOAT.