מאז שנרצח ג'ון פיצג'רלד קנדי אמריקה כבר איננה אותה אומה. משהו בתמימות האמריקאית נרצח שם לידי דילי פלאזה ב-22 בנובמבר 1963.
ראשית שנות השישים אופיינה בארה"ב כעידן של תקווה ואופטימיות אדירה תחת הנהגתו של הנשיא הצעיר המוכשר והאטרקטיבי אי פעם לכהן במשרה החשובה בתבל.
קנדי היה נשיא שרשם היסטוריה בהיותו הקתולי הראשון אי פעם בחדר הסגלגל, אדם שהביא עימו בשורה של התחדשות לאומה הסובלת ממלחמה קרה עולמית, ומקשיים פנימיים ברקע סוגיית זכויות אזרח, מהומות הגזע, והמאבק לשיוויון בין שחורים ולבנים על רקע ההפרדה הגזעית ששררה בדרום ארה"ב.
קנדי היה סימבול לחלומות הגדולים של אומה רווית אתגרים וייצג עידן חדש אליו אמריקה אמורה היתה להיכנס.
אך עידן זה נגדע באבחה אחת בהתנקשות לעיני העולם כולו שהותירה טראומה היסטורית שנכתבו אודותיה כבר אלפי ספרים.
כאילו הרצח עצמו לא היה טראומטי מספיק, הרי שלאחריו החלו לצוץ סימני השאלה הקשים.
היורה הבודד לכאורה לי הרווי אוסוולד, למה הוא נרצח יומיים אחרי?. למה כאשר נעצר אמר "אני שעיר לעזאזל", ולמה היו לו קשרים עם ה-CIA?.
כאילו לא די בכך, מדוע עדים רבים דיווחו על ריבוי של מוקדי רעש בירי?
ומדוע נתיחת הגופה נעשתה באופן חפוז ורשלני בכל קנה מידה?
סימני השאלה שלא הרפו רדפו את אמריקה והובילו להקמת וועדת וורן שהיתה אמורה לחקור את הרצח.
רוב האמריקאים גם כיום, לא מאמינים למסקנותיה כי לי הרווי אוסוולד רצח לבדו את הנשיא.
ועתה, בגיל 88 מחליט אדם אחד לשבור שתיקה.
ולהעמיד בסימן שאלה גדול עוד יותר את המסקנות הרשמיות.
שומר הראש ועד הראייה לרצח הנשיא ג'ון קנדי החליט לדבר לראשונה לאחר 60 שנה ולהפריך את הטענה המרכזית של וועדת וורן בנוגע להתנקשות המבוססת על תיאוריית "כדור הקסם" הבודד לכאורה שרצח את הנשיא האהוב. והצליח במקביל גם לפגוע במושל טקסס שישב למולו.
בראיון שהעניק לאחרונה ל"ניו יורק טיימס" על רקע צאת ספר זכרונותיו החליט לנדיס לאזור אומץ ולהטיל ספק גלוי בקביעתה של ועדת וורן אשר חקרה את הרצח והואשמה בטיוח, לפיה "כדור הקסם בודד" פגע בנשיא ויצא מגופו לפני שפגע גם במושל טקסס דאז, ג'ון קונלי ג'וניור.
התיאוריה, שהייתה מושא לביקורת וללעג במשך עשרות שנים סייעה לתדלק מגוון תיאוריות חלופיות על רצח הנשיא לשעבר.
עתה מתברר למעשה כי בתוך שטח הלימוזינה נמצא כדור במושב האחורי שלא פגע במושל כשהוא במצב כמעט סטרילי.
באופן רשמי, ממשלת ארה"ב וסוכנות הביון המרכזית (CIA) טענו כאמור כי אותו חמוש בודד - לי הארווי אוסוולד חייל מארינס לשעבר ובעל ביוגרפיה מסתורית - היה היורה היחיד.
בהתבסס על סתירות בין הדברים שהיה עד להם במהלך ההתנקשות, לבין דו"ח ועדת וורן שחקרה את מותו של הנשיא, הוא מודה עתה באופן סנסציוני לראשונה כי "אני מתחיל לפקפק בעצמי" וכי "עכשיו אני מתחיל לתהות".
בראיון שפורסם ב-9 בספטמבר, נזכר לנדיס כי שמע יריות מרובות בדאלאס כשנכנס אל מאחורי הלימוזינה של הנשיא קנדי, וראה את הנשיא נורה בראשו.
לאחר רגעי ההתנקשות, לנדיס נזכר שהרים את מה שהוא כינה כדור במצב כמעט מושלם מהמושב האחורי של הלימוזינה של הנשיא קנדי, סמוך למקום בו ישב הנשיא.
לאחר מכן העביר הסוכן לשעבר את הקליע לבית החולים.
הסיבה שלקח אותו היא כי הוא האמין שמישהו עלול להכניס את הקליע לכיסו, כמזכרת.
לנדיס טען בראיון כי הסיבה לכך שהחוקרים מאמינים ש"כדור הקסם" פגע הן בנשיא לשעבר והן במושל טקסס, היא שהקליע שגילה לנדיס נמצא מאוחר יותר על אלונקה במקום אחר, וכי המקום המקורי בו נמצא - ליד המושב האחורי של הנשיא, לא הוזכר.
מן הסתם, מיותר לציין כי כדור שפגע גם בנשיא, וגם במושל שישב ממולו, לא יכל 'לגמור' על המושב שליד הנשיא...
עתה, אישר לנדיס כי הוא זה שמצא את הקליע והניח אותו על האלונקה.
הוא הוסיף כי הוא לא מאמין שהכדור חדר עמוק מדי דרך גבו של הנשיא קנדי לפני שלדבריו "קפץ בחזרה החוצה", ולאחר מכן נאסף והוצא מהלימוזינה.
"זו הייתה ראיה שהבנתי מיד שהיא חשובה מאוד", אמר לכלי התקשורת. "ולא רציתי שזה ייעלם או ילך לאיבוד. אז זה היה, 'פול, אתה חייב לקבל החלטה'".
לאחר התקרית הוא נזכר כי "לא היה שם אף אחד שיאבטח את הזירה, וזה הפריע לי מאוד", הוא הוסיף כי: "כל הסוכנים שהיו שם התמקדו בנשיא".
העיתון ציטט את הנשיא כאומר שרק ב-2014 הבין שמיקום הקליע שהוא דיווח עליו בו נמצא, היה שונה ממה שוועדת וורן אמרה.
לאחר מכן הוא בדק עם כמה גורמים רשמיים אך נתקל בספקנות, וגורמים רשמיים אמרו כי הוא הגיש דו"חות כתובים רבים בעצמו לוועדה לפני עשרות שנים וכי כך כתב בדו"חות, שהכדור נמצא על האלנוקה ולא על המושב.
לפי העיתון, לנדיס הגיש שני דו"חות נפרדים לוועדת וורן, ואף אחת מההצהרות המקוריות לא התייחסה למציאת הקליע הכמעט מושלם או להנחתו על אלונקה.
במקום זאת, הוא דיווח כי שמע רק יריות. לנדיס אמר כי היה במצב הלם ולא ישן רבות כשהגיש את ההצהרות הללו.
ובכל זאת נשאלת השאלה, מדוע האיש שתק? מדוע לא התבטא במשך 60 שנה?
לפי הסוכן לשעבר: "לא רציתי לדבר על זה".
לנדיס עזב את השירות החשאי חודשים בלבד לאחר ההתנקשות.
"פחדתי. התחלתי לחשוב, האם עשיתי משהו לא בסדר? היה חשש שאולי עשיתי משהו לא בסדר ואסור לי לדבר על זה", אמר מי שכיום הינו בן 88.
ההיסטוריון ג'יימס רובנבלט, שסייע לעבוד על ספר זיכרונותיו הקרוב של לנדיס, אמר כי עדותו מעלה את האפשרות שהיה יותר מחמוש אחד פעיל.
"אם הקליע שאנו מכירים ככדור הקסם נעצר בגבו של הנשיא קנדי, זה אומר שהתזה המרכזית של דו"ח וורן, תיאוריית הקליע הבודד, שגויה", אמר לניו יורק טיימס.
במאמר ל"ואניטי פייר" טען רובנבלט שאם "כדור הקסם" פגע הן בנשיא קנדי והן בקונלי, ייתכן שהייתה ירייה נפרדת.
בהתייחסו לזיכרונותיו, אמר לנדיס כי "אין מטרה בשלב זה. אני פשוט חושב שעבר מספיק זמן שהייתי צריך לספר את הסיפור שלי".
לימים התוודה אדם בשם ג'יימס ארל ריי, אסיר ולוחם מארינס לשעבר, על ערש דווי, כי הוא היה חלק מחוליית חיסול נוספת שישבה על הגבעה הירוקה שליד הלימוזינה של הנשיא ואשר חיסלה את קנדי בירייה לראשו וצווארו.
ריי, צלף מיומן, היה האיש שירה את הכדורים שהכניסו את אמריקה לעידן קשה וסוער ולטראומה שגם לאחר 60 שנים ממשיכה להדהד.
