הקהילה היהודית באמריקה נכנסה לתקופת אי-ודאות קיצונית מאז בחירתו של הנשיא טראמפ בשנת 2016, מצד אחד ארגוני שמאל רדיקלי שהגבירו את קולם האנטי-ציוני, במסווה של התנגדות למנהיג הרפובליקני, ומאידך ארגוני ימין קיצוני שחושבים שיש להם לגיטימציה להתנהל בצורה אנטישמית תחת מעטה של שיח שמרני-לאומני.
הקיצוניות הפוליטית שאמריקה נכנסה אליה, ומלחמת התרבות המתרחשת בין האגף הפרוגרסיבי והשמרני, הנחווים מחוף אל חוף, ומשפיעים על כל תחומי החיים, השפיעה בכך גם לא מעט על הקהילה היהודית בארה"ב ככלל, ובקליפורניה בפרט.
אחד ממנהיגי הקהילות הללו הינו ראש קהילת 'טמפל ישראל' בלונג ביץ', סקוט פוקס המעודד את משתתפי טקס קבלת השבת בקהילתו לחזק אחד את השני.
פוקס מעודד את בני ובנות הקהילה לברך זה את זה ב"שבת שלום", או "שבת שלווה", ולפנות למישהו חדש בקהילה, לפרצוף לא מוכר, ולתת לו הרגשה של בית תוך שהוא מסביר כי השבת עוסקת בבניית קהילה המבוססת על אמונה.
יחדיו עימו גם יתר מנהיגי קהילת 'טמפל ישראל' מספרים שתפילות השבת בקיץ מאורגנות מתוך תקווה שיותר אנשים יוכלו לחזק מערכות היחסים שלהם בתוך הקהילה, ומתוך רצון לתת לנשמה "תחושת סיפוק".
זאת במיוחד כאשר יהודים חוגגים את ראש השנה ותקופת החגים מבשרת על רוח חדשה הנושבת מושגים כמו תשובה, שלום, קהילה, וברכה, המתעוררים לאוויר.
אך זאת כאמור לא מעט ברקע של דיווחים מטרידים על עלייה חריפה באנטישמיות ברחבי אמריקה כולה וקליפורניה בפרט.
העלייה גורמת למנהיגי קהילה רבים לדאוג כי הדבר יפגע לא רק בשלומם של יהודים, אלא גם בחירות שהם חשים לבטא את הזהות היהודית הייחודית שלהם במרחב הציבורי בעודם נמצאים תחת איום.
לצד האנטישמיות דווקא מגמה הפוכה, פנימית יותר, מסתמנת כאיום. והיא העובדה שמספר מחקרים הראו לאחרונה כי פחות יהודים באמריקה ממלאים תפקיד פעיל בקהילתם.
עתה בשל צמד המגמות של ניתוק עצמי מחד, וכפיית-שנאה חיצונית מאידך, מנהיגי הקהילה והארגונים היהודיים שבדרום קליפורניה דנים כיצד יכולים הם לשרת טוב יותר 'יהודים מנותקים' עם יותר תוכניות מיוחדות ושירותים קהילתיים במטרה לעזור להם לעסוק באמונה, בתרבות ובקהילה במרחב בטוח מוגן ומקבל.
הנתונים לא משקרים בכל הנוגע לאותה תחושת שייכות המתחילה להתערער.
באחרונה התפרסמו מספר מחקרים חדשים שבחנו מקרוב את הקהילה היהודית המגוונת והצומחת בדרום קליפורניה.
אחד מהם נערך בשיתוף עם Jewish Long Beach, National Opinion Research Center שבאוניברסיטת שיקגו ועם מרכז כהן ללימודי יהדות מודרניים באוניברסיטת ברנדייס.
הוא מצא כי מתוך למעלה מ-24,000 מבוגרים יהודים שחיים בלונג ביץ', רק אחד מכל עשרה מרגיש תחושת שייכות חזקה - וכי שליש מהנסקרים אינם מרוצים מרמת ההשתתפות שלהם עצמם בענייני הקהילה. עוד התברר כי 20% מיהודי לונג ביץ' חשים שייכות 'כלשהי' לקהילה.
במחקר דומה שהרחיב את תחום הבדיקה ל-L.A נמצא שכמעט מחצית מתושבי העיר היהודיים מרגישים שייכות רבה ליהדות, אך רק 20% הצביעו על תחושת שייכות לקהילה ספציפית בלוס אנג'לס.
בקרב מבוגרים יהודים נראה כי 33% משתתפים בתפילות לעתים קרובות, וכ-40% משתתפים "לפעמים".
ואם השייכות הבינונית יחסית מדאיגה, נראה כי מגמה אחרת עולה מדו"ח הביקורת השנתי של הליגה נגד השמצה.
הדו"ח הראה שתקריות אנטישמיות הגיעו לרמה הגבוהה ביותר שנרשמה אי פעם בארה"ב אשתקד.
עם עלייה של 36% מ-2021 ל-2022 במספר התקריות, כשבקליפורניה פשעי השנאה נגד יהודים גדלו ב-24.3% - מ-152 ב-2021 ל-189 ב-2022.
על רקע הדברים מגמת צמצום המעורבות הקהילתי, לצד עלייה באנטישמיות, ברית הביטחון היהודית של דרום קליפורניה הוקמה באוגוסט, במטרה לחבר את אנשי אכיפת החוק עם מנהיגי קהילה וארגונים בתקווה להילחם באנטישמיות וגם לאפשר מרחבים מוגנים עבור יהודים שיוכלו לבטא את זהותם בביטחה.
ריצ'רד מרקוס, נשיא הקהילה היהודית בלונג ביץ', אמר כי "העלייה הדרמטית" בשנאה הובילה את הארגון לחזק את עצמו ולהשיק תוכנית אסטרטגית המתמודדת עם פחד ממעורבות.
"ישנן דרכים רבות להשתתף בחיים היהודיים, מלהיות חלק בקהילה ועד להיות עם משפחה וחברים יהודים בבית", מוסיפה חוקרת היהדות ג'נט ארונסון מאוניברסיטת ברנדייס.
"מה שאנחנו מקווים הוא שארגונים יהודיים יצליחו להבין שעבור חלק תחושת השתייכות לקהילה עשויה להיות ממש חשובה - ושזה עשוי להיות ההיבט המשמעותי ביותר שלהם בחיים היהודיים", אמרה ארונסון.
שרה בראון, סגנית הנשיא לכספים של קהילת לונג ביץ' אמרה שלמרות שהיא חלק ממשפחה מתבוללת, ילדיה התקבלו בזרועות פתוחות לגן יהודי מקומי תוך שהיא מדגישה את החשיבות של אנשים שחשים את תמיכת הקהילה בתקופה "בה שנאה היא אמיתית".
בראון אמרה שחשוב להראות שאנטישמיות יכולה להתקיים "ברקע, ובכל זאת אנחנו יכולים להמשיך לחיות חיים יהודים גאים".
תושבת לונג ביץ', ג'ודית לנצנר, סיפרה כי תמיד חשה קשר חזק לזהותה היהודית וכי כיום ארגונים יהודיים עשירים יותר בתכניות ויש יותר הזדמנויות לאנשים להשתלב בחינוך, טיולי שטח, ארוחות צהריים וטיולי פנאי.
אך תחושת השייכות לקהילה היהודית היא דו-סטרית, היא מדגישה, שכן אנשים צריכים לנצל את ההזדמנויות העומדות לרשותם.
"אתה צריך לעשות את החלק שלך, והתוכניות והפעילויות שם כדי שאנשים יוכלו להשתתף בהן", אמרה.
"אנשים חייבים לבוא ולנסות דברים, ואם אתה לא אוהב את הדבר הראשון, אולי אתה תאהב את השני או השלישי או הרביעי."
למרות ההסלמה באנטישמיות, וההאטה במעורבות בחיי הקהילה, לנצנר אומרת שהיא מצאה כוח והגשמה באמונתה היהודית, ומקווה שיותר אנשים יוכלו למצוא את מקומם בקהילה.
"העבודה שלי בקהילה היהודית הביאה לי שמחה עצומה", אמרה, "אהבתי את העבודה שלי ואת האנשים שפגשתי - יהודים ולא-יהודים - דרך הקהילה היהודית".
לצד עבודת התנדבות מקומית, אחרים שואפים לפנות לקהלים צעירים ורבים.
דוגמה אחת הוא פרוייקט JewBelong, שמעלה שלטי חוצות נוצצים ופרסומות הומוריסטיות, שלדברי המארגנים "מתעמתות עם אנטישמיות" ו"תומכות ביהדות שמחה".
"אנחנו קיימים עבור אנשים יהודים, עבור אנשים שאינם יהודים, אך הם חלק מקהילה יהודית, עבור כל מי שהרגיש כמו אאוטסיידר יהודי, ובמיוחד עבור יהודים מנותקים (בקיצור DJs)", נכתב באתר של JewBelong.
"זו פשוטו כמשמעו הסיבה שהשם/התיוג שלנו הוא JewBelong: לכשאתה מרגיש שאתה לא שייך!".
פרוייקט אחר מנוהל על ידי היידי כהן, המייסדת השותפה של עמותת "הנפש" שבסיסה במחוז אורנג', המהווה "קהילה יהודית מכילה באופן קיצוני, שבה כל נפש חשובה", לפי אתר האינטרנט של הקהילה.
הנפש הוא "לא בית הכנסת הרגיל שלך" - זה קולקטיב של יהודים ולא יהודים שלא נפגשים בבניין, אמרה כהן.
במקום זאת, נפגשים באינטרנט והקבוצה משרתת גם אנשים מעבר למחוז אורנג', ומקבלת בברכה חברים מכל מקום.
"יש מספר אנשים שאולי לא יוכלו לצאת וללכת לבית כנסת; הם עשויים להיות מרותקים לבית מסיבות רבות או לחיות בקהילות שבהן בתי הכנסת הזמינים אינם מספקים את צרכיהם", אמרה כהן.
"אנחנו מקווים שנוכל לספק את זה. אנחנו פרוגרסיבים ויש לנו אנשים שמגיעים מכל תחומי החיים".
היהדות היא "באמת קהילה די יפה. ואנחנו גאים בזה מאוד", אמרה.
בין מגמות של התרחקות מהשתתפות פעילה במסגרת קהילתית, ובין פרוייקטים העוסקים בקירוב, ובצל מגמות של עלייה בשנאת-ישראל, יהדות ארה"ב נתונה בצומת דרכים.
זהו צומת בו נתונה אמריקה כולה, ושבו יותר מאי פעם ישנה חשיבות לקהילה, למשפחה ולבית - כל אחד בדרכו שלו הוא ועל פי מסורת אבותיו.
