ג'ים הנסון, איש התיאטרון והיוצר האגדי מאחורי סדרות הילדים האייקוניות ״רחוב סומסום״ ו"החבובות" אמר פעם: "ילדים אינם זוכרים את מה שאתה מלמד אותם. הם זוכרים את מה ומי שאתה עבורם". האיש שגידל מיליוני ילדים ברחבי העולם דרך מרקעי הטלוויזיה ידע על מה הוא מדבר. כל ההורים רוצים שהילדים שלהם יהיו הכי יפים, הכי חכמים והכי חברותיים. ברוב המקרים הם מנסים לחנך, להטיף וללמד. אבל חלקם שוכחים שילדיהם פשוט מביטים בהם ולומדים. ההורים הם מודל החיקוי הבסיסי של כל ילד. לכן, כדאי ואפילו רצוי שהם אלו שיעברו תהליך למידה של איך לדגמן הורות ומודל לחיקוי עבור ילדיהם. זהו אחד מתפקידו הרבים של בית הספר הבינלאומי להורות.
המוסד החינוכי טיפולי מעניק את הכלים והידע להיות הורים טובים יותר, להכיר את ילדיכם ומסייע לצלוח אתגרים חינוכיים והתנהגותיים בכל שלבי החיים של הילדות והנעורים.
בית הספר הבינלאומי להורות הוקם על ידי יעל עומר, אשת טיפול חינוכית ומהנשים הללו שחיות ונושמות חינוך. בשיחתנו סיפרה שתמיד אהבה ועדיין אוהבת ללמוד ולהעשיר עצמה. השכלתה המרשימה בתחום מעידה על כך. יעל עשתה תואר ראשון ושני בחינוך מיוחד באוניברסיטת תל אביב, במקביל למדה לתעודת הוראה לילדים צעירים במכללת לוינסקי והמשיכה משם ללימודי ניתוח התנהגות מטעם הבורד האמריקאי.
בנוסף, למדה הדרכת הורים לילדים צעירים ומתבגרים עם התפתחות תקינה בגישת אלפרד אדלר, ואז המשיכה ללמוד הדרכת הורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז וויסות חושי.
יעל, בת 47, במקור מכפר סבא, נשואה לאופיר ועימו מגדלת שלושה בנים: אסף בן ה-17, גיא בן ה-13 ואיתן בן ה-5.
היא סיפרה לי שתמיד נמשכה לתחום הפסיכולוגיה והטיפול וכבר בתיכון למדה במגמה מוגברת של פסיכולוגיה וסוציולוגיה. מיד לאחר שירותה הצבאי היה לה ברור שהיא לא מהאנשים שיוצאים לטיול אחרי צבא, לכן המשיכה ישירות ללימודי תואר ראשון. לפני 13 שנים העתיקה עם משפחתה את מקום מגוריה לניו ג'רזי בעקבות הצעת רילוקיישן שקיבל בן זוגה בחברת סטארט אפ בה עבד.

יעל, בהרצאות ובקורסים שלך את עוסקת רבות באתגרים המשפחתיים בעולם הרילוקיישן. ספרי לנו קצת על חווית המעבר שלך לארצות הברית?
״ההצעה לעבור לארצות הברית הגיעה בעקבות חברת הסטארט אפ שבעלי עבד בה. זה היה אמור להיות רילוקיישן לשנתיים בלבד. חשבנו שזו יכולה להיות חוויה והחלטנו שננסה ונראה איך נרגיש שם. אני יכולה לומר שאיך שירדתי מהמטוס הייתי ממש מאושרת. אני זוכרת שאמא שלי באה לבקר אותנו כאן והיא אמרה לי: ׳מזל שיש לך אוזניים בצידי הראש שעוצרות את החיוך הענק שלך׳.
כן, חלפו מאז 13 שנים ואנחנו כאן, בברגן קאונטי, קלוסטר בניו ג'רזי. הגענו עם ילד בן ארבע וחצי ותינוק בן שלושה חודשים. באותו הזמן בעלי טס הרבה מטעם העבודה, זה לא פשוט אבל זו היתה הזדמנות לקחת שנה הפסקה מהעבודה ולהיות רגע עם התינוק הקטן שלי, להתאקלם ולהתרכז בזמן עם המשפחה, להנות ולהכיר את המקום ואת האנשים.
אני אומרת להמון למשפחות: איך שאתם מקבלים את הרילוקיישן הזה וחווים אותו, ככה גם הילדים שלכם יחוו אותו. אם אתם כל הזמן חושבים על מה אתם מפסידים כשאתם מתגוררים מחוץ לישראל, זה הופך את ההתאקלמות למאתגרת יותר. הגישה צריכה להיות של ניתנה לי פה הזדמנות חדשה, בוא נראה מה המקום יכול להציע. כך, התחושות יתחלפו בהתרגשות וציפיה.״

חזרה למעגל העבודה בארץ חדשה
אחרי שנה בה בילתה בעיקר בבית עם ילדיה, יעל מצאה עצמה מתגעגעת לכל הדברים שעשתה בארץ. היא הייתה זכאית לאישור עבודה מטעם החברה של בעלה והחליטה לנסות לחזור למעגל העבודה בניו ג'רזי.
כשהלכה לרשום את בנה האמצעי לגן, תוך כדי שיחה עם המנהלת, היא סיפרה לה שהם מחפשים גננות והציעה ליעל עבודה.
יעל: ״אני חייבת לומר שזו הייתה החלטה לא פשוטה עבורי. כשעזבנו את ישראל הייתי כבר מדריכת מורים וגננות מטעם משרד החינוך, סיימתי תואר שני והיה לי ניסיון מקצועי רחב. הרגשתי שמבחינתי זה לחזור 7 שנים אחורה לתקופה שהייתי גננת במשרד החינוך. כשחתמתי על החוזה אני זוכרת שממש בכיתי והייתי עצובה. אבל אז אמרתי לעצמי שאני צריכה להתחיל ממשהו כאן.
היום אני כל כך שמחה ומודה על התהליך שעברתי. בזכות העבודה כגננת הבנתי איך הגנים פועלים פה, השתפשפתי עם האנגלית שלי, למדתי איך מערכת החינוך המקומית עובדת ועל מערכת היחסים בין הגננות לבין ההורים: מה אומרים ומה לא אומרים, הדינמיקה הכיתתית ואיך גן מתנהל כאן בארצות הברית.
כל האספקטים הללו שונים מישראל. יכול להיות שאם הייתי באה ומציגה עצמי ישר כמומחית שהגיעה רק לתת תמיכה, מבלי להכיר את מערכת החינוך בארה״ב, הייתי ״שורפת״ את עצמי, מפני שהמערכת החינוכית פה שונה מאוד מישראל. ההחלטה לחזור להיות גננת הייתה כמו רוגטקה; הייתי חייבת ללכת אחורה כדי לעוף קדימה.״
החלטתה של יעל הוכיחה את עצמה. בשנה השניה של עבודתה כגננת, ועם געגועים רבים לתחום הטיפול, מנהלת גן אביב, קרן אלדר, איפשרה לה לפתוח מרכז טיפולי בתוך הגן.
יעל: ״קרן קישרה אותי למטפלים, מרפאות בעיסוק, קלינאית תקשורת, פיזיותרפיסטית, וכך בניתי צוות שלם שעבד עימי."
הקליניקה שפתחה הייתה למעשה העסק הראשון שלה. תחילה שירת את כל ילדי הגן ומשפחותיהם, בהמשך גדל והפך לבית ספר הבינלאומי להורות.
יעל: ״אני בקשר עם קרן עד היום ומודה על כל הדברים שעשתה עבורי. היא העניקה לי את הבסיס, את האומץ והמקום להתחיל. ״

התוכנית להכשרת מדריכי הורים בגישת אלפרד אדלר יוצאת לדרך
כבר בתחילת דרכו; בית הספר להורות שם לו למטרה להעניק הדרכה להורים לילדים עם התפתחות תקינה, למתבגרים, צעירים וילדים עם הפרעות קשב וריכוז. יעל אוחזת בניסיון רב כמנתחת התנהגות ועבדה לא מעט עם ילדים על הספקטרום האוטיסטי וגם עם ילדים עם עיכובים התפתחותיים.
לפני שמונה שנים היא חברה למרכז של מיכל דליות ולמרכז הקליני של אוניברסיטת חיפה וביחד פתחו את התוכנית להכשרת מדריכי הורים בגישת אלפרד אדלר.

 ״את מיכל תמיד מאוד הערצתי. היא הייתה ב"סופר נני", אשת מקצוע ומדריכת הורים מצויינת. יום אחד כשהלכתי לסופרמרקט הישראלי סמוך למקום מגורי ראיתי מודעה שמיכל דליות מגיעה לסדרת הרצאות ברחבי ארצות הברית וגם בניו ג׳רזי. התרגשתי מאוד, קניתי כרטיס והגעתי להרצאה.
בתום ההרצאה הרבה אנשים ניגשו למיכל, רצו לדבר איתה ולהצטלם. חיכיתי שיתאפשר, ניגשתי אליה ופשוט אמרתי: 'מיכל, אני רוצה שתעזרי לי לפתוח פה בית ספר שמכשיר אנשים מכל העולם להיות מדריכי הורים'.
היא אמרה לי: ׳בואי תלווי אותי לרכב׳, ובדרך סיפרתי לה על החזון שלי. היא אמרה שזה נשמע מאוד מעניין, נתנה לי את הטלפון שלה וביקשה שאצור קשר בהמשך כשתחזור לישראל. נפגשנו במשרדים שלה בארץ והצגתי בפניה את התוכנית שלי. היא אהבה, הסכימה לשיתוף פעולה ומאז כבר עשר שנים שאנחנו עבודות ביחד.
עד תקופת הקורונה, מיכל היתה מגיעה פעם בשנה לארה״ב והיינו ממש עוברות מקהילה לקהילה ברחבי ארצות הברית ועושות סדנאות והרצאות להורים כדי להעלות את המודעות בפני הורים לקבל עזרה ותמיכה בתהליך ההורות, לצד העלאת החשיבות של תחום הדרכת הורים."

אני מבין שישנם 2 מסלולים מרכזיים בקורס?
״כן, תוכנית הדגל להכשרת מדריכי הורים בגישת אלפרד אדלר בנויה מ-2 מסלולים: מסלול דו שנתי (שאנחנו קוראים לו מסלול להסבה מקצועית). הוא מיועד לאנשים שבאים מתחום השיווק, עורכי דין או כל מקצוע בעולם ורוצים להפוך להיות מדריכי הורים.
המסלול השני, הוא חד שנתי ומיועד לאנשים שמגיעים מתחום החינוך, טיפול וייעוץ שרוצים להוסיף עוד כלי לארגז הכלים שלהם."עוד חשוב ליעל לציין, שבסיום תוכנית הלימודים, בוגרי התוכנית יכולים להצטרף לקהילת הבוגרות של בית הספר בניהולה של מור בן עמי. בקהילה מתקיימות הרצאות, סדנאות, כנסים, מפגשי נטוורקינג ושיתופי פעולה בין הבוגרות. כל זה ללא תשלום במטרה להמשיך ולהעשיר את בוגרות בית הספר.

שאלת מיליון הדולר של הורים הוא מה הופך הורה להורה טוב?
״כולנו רוצים להיות הורים טובים. כשזוג מתחתן הוא מתחתן מאהבה. בהמשך כשהם מרגישים בשלים הם מביאים ילד או ילדה וכל מה שהם מדמיינים מהרגעים הראשונים של ההריון מלא בפנטזיות חיוביות.
הם רוצים שהילד או הילדה שלהם יהיו הכי יפים, הכי חכמים, הכי חברותיים ושיצליחו בחיים. אנחנו מאחלים לעצמנו להיות ההורים הכי טובים, מכילים ובכל פעם שהילד שלנו יצטרך אותנו נהיה שם עבורו ושתמיד נדע לספק את צרכיו. זאת לצד הדיאלוג הפסיכולוגי שיש לנו עם חוויות הילדות שחווינו בילדותינו. אנחנו מביטים בהורים שלנו ויודעים שיש דברים שאהבנו ואנחנו רוצים ליישם בביתינו כהורים ובאותה נשימה, יש דברים שלא אהבנו ואנו משתדלים לא ליישם בביתינו ונזהרים לא לחזור על חלק הטעויות שלהם.
אני מאוד מאמינה בשיטה של חנוך את הנער על פי דרכו. אני חושבת שהורה צריך להכיר את הילד שלו: להכיר את האתגרים, הקשיים וההתמודדויות של הילד. לחזק את החוזקות שלו ולסייע באתגרים שלו.
עם זאת, חשוב לשים גבולות מאוד ברורים ועקביים. ברגע שילד חי בבית בו ברור לו מה מצופה ממנו, קל לו להרגיש ביטחון ולצמוח. דרך אגב, גבולות לא בהכרח שוות לנוקשות אלא יותר לנטיעת בטחון.
גם להורים עצמם יש אתגרים. כל אחד מאיתנו מגיע מבתים עם סגנונות וערכים שונים. כשאנחנו בונים את הבית המשותף אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מייצרים בית שמדבר בשפה הורית אחידה.״

בשנים האחרונות נדמה שההורים מנסים להיות יותר חברים של הילדים שלהם. מהי דרך ההתייחסות הנכונה ביותר כלפי ילדים במשפחה?
״כל הנושא של הורות תפס שינוי מאוד גדול בשלושים השנים האחרונות עם חוק זכויות הילד והתפתחות ההבנה של הפסיכולוגיה של הילד.
בעבר ילד היה נולד וחשבו שהוא אדם מבוגר בגוף קטן. לכן הוא היה צריך לצאת לעבוד ולעזור בכלכלת הבית. לא הייתה הסתכלות על הצרכים או על הפסיכולוגיה שלו. מאז התפתחות הפסיכולוגיה, שמנו את הילד במרכז, מה שמאפשר לנו להבין טוב יותר את תהליך ההתפתחות הפיזית והרגשית של הילד.
במובן הזה, הדור שלנו עשה איזה שהוא שינוי מהדורות המוקדמים יותר. הדורות של ההורים שלנו הביאו ילדים כי הם רצו ילדים, הם לא חשבו על כל הנושא של בעיות חברתיות, הבנה של לקויות או קשיים פסיכולוגים. ילדים גדלו, פשוט ככה.
אז מצד אחד השינוי הוא חיובי, אנחנו מודעים יותר לילד ולצרכיו, מצד שני, שמנו את הילד במרכז ואנו מאפשרים לו להחליט החלטות שהם מעבר לגילו ואחריותו, לקבוע את חוקי הבית.
אבל הרעיון של לשים את הילד במרכז מבלבל המון הורים. הם שואלים את עצמם: 'האם אני צריך להיות חבר של הבן שלי? האם אני צריך לשים לו גבולות? ואם אני שם לו גבולות האם זה אומר שאני מבטל את המחשבות שלו, את הרגשות ואת הרצונות שלו?'
הילד לא צריך שאנחנו נהיה חברים שלו, הוא צריך שנהיה ההורים שלו. הוא צריך לדעת שאם קורה לו משהו הוא יכול לבטוח בנו שאנחנו נהיה שם לעזור לו. הוא צריך לדעת שיש מישהו שאחראי עליו והוא יכול להישען עליו. את מערכות היחסים החברית הוא יפתח עם חברים בני גילו.
בגיל ההתבגרות הנושא הופך להיות קשה יותר. הורים רבים מתלבטים איך להתייחס לילד כדי שהוא ימשיך לרצות להיות בחברתם. הם תוהים האם הם צריכים להיות יותר קולים לידו, אולי לשתות או לעשן לידו כדי שהוא ירצה להיות בחברתם. גם בגיל ההתבגרות אנחנו לא צריכים להיות חברים שלהם.
מה שכן, ההורה צריך לעשות איזשהו שינוי בתפיסה בגיל ההתבגרות של הילד ולהבין שהוא כבר לא יכול להעניש אותו ולהתייחס אליו כמו ילד קטן, ועליו להתייחס אליו בצורה יותר מכבדת ובשיחות פתוחות ובוגרות יותר.״

מה הכי חשוב לך שידעו על בית הספר הבינלאומי להורות?
״שבית הספר הוא ברמה מקצועית מאוד גבוהה. אנחנו יודעים לאבחן באופן מדויק את הקשיים של ההורים והילדים, להפנות לאנשי אבחון וטיפול במידת הצורך, להמליץ, לבנות וליישם מערך של הדרכה וטיפול לילד ולמשפחה וכל זה במספר מצומצם של מפגשים. כמו כן, חשוב לנו לתת יחס אישי להורים, זמינות גבוהה - במיוחד ברגעי משבר.
תוכנית ההכשרה ללימודי הדרכת הורים בגישת אלפרד אדלר היא תוכנית ברמה גבוהה מאוד וזה מתחיל ממרצים מנוסים, חוקרים וכותבים רבים בתחומם. הסטודנטים מתקבלים ללימודים אחרי ראיון אישי ועמידה בתנאי סף, זאת לצד יחס אישי ותמיכה לכל סטודנט במהלך הלימודים וגם לאחר סיום הלימודים.
בנוסף, יש לנו קהילת בוגרות פעילה שנפגשת מספר פעמים בחודש להרצאות, כנסים, סדנאות למידה והעשרה ללא תשלום מתוך רצון להמשיך ולטפח את הבוגרים שלנו.״

לסיום יעל מה החלום שלך?
״שבית הספר להורות ימשיך לגדול ויהיה מוכר בכל העולם. יעביר את המסר והחשיבות בקבלת הדרכת הורים בשלבים שונים בחייהם.
המטרה היא שכל הורה בעולם יוכל לקבל ליווי והדרכה מיד עם לידת התינוק הראשון שלו. שבית הספר שלי יוכל לפתח את המערך הזה ולהוות מקור מוכר וידוע שמספק להורים לילדים צעירים, מתבגרים ולילדים עם לקויות שונות תמיכה והכוונה באתגרי ההורות השונים.״

לפרטים נוספים והרשמה:
Iparentingschool.com