נתחיל ונאמר כי כל הנאמר במאמר הוא בגדר לכאורה.
לאחר בחינת החדשות הזמינות, ברצוני להתמקד קודם כל בבוקר הגרוע ביותר בהיסטוריה הציונית.
כאדם אשר התריע במשך שנים על הנזק הביטחוני-אסטרטגי (לא ה"דמוקרטי") שנתניהו מהווה למדינת ישראל, עוד לפני שהאלוף בריק דיבר על המלחמה הרב-חזיתית, אני מרשה לעצמי לכתוב את הדברים הבאים מתוך אמונה שבהנחה וראש הממשלה והרמטכ"ל לא משמידים פרוטוקולים של ראיות, התכתבויות ושיחות - לאחר הקמת ועדת החקירה, והמשפטים - למרבה הצער - דבריי אלו יתבררו, כנכונים מאוד.
אלה תמצית הדברים בקצרה.
ראשית נזכור את העובדות.
מתנהל כעת משפט נגד סמנכ"ל התעשייה האווירית, איש ליכוד, התעשייה הביטחונית, פטריוט בשם דוד ארצי שחשף כי קיים לכאורה חוזה בין בני הזוג נתניהו במסגרתו לשרה יש זכות וטו במינוי רמטכ"ל וראש מוסד.
נזכור כי דווח כי לגברת נתניהו יש השפעה ישירה על מינויים ומהלכים פוליטיים מרכזיים וקבלת החלטות בהרכבת קואליציות וקבינטים.
ובמיוחד נזכור, כי ישנם דפוסים מסוימים המאפיינים את התנהגות רעיית ראש הממשלה המשפיעים באופן ישיר על שגרת היום ונורמות התקשורת בבית ובלשכת ראש הממשלה.
בפועל, העובדה שישראל לא שלחה חיילים, מטוסים, יחידות קרקע, טנקים ומסוקים, לטפל במחבלים בזמן שכל המדינה כבר יודעת ורואה בטלוויזיה אנשים נטבחים כמו חתולים במשך 7/8 שעות
נראית הגיונית ביותר כנובעת לכאורה בשל התנהלות בלתי מבוקרת של
נראה שבמקום פקודה לכוחות בשטח, להציל יהודים, או התארגנות להשמדת והזנקת כוחות, אלא אם כן דרג המטכ"ל סירב פקודה, או מסר מידע מודעה, נראה כי בזמן שנשלח הבעל לטלוויזיה בשעה 11:00, יהודים נשחטים בבתיהם, בטרם אפילו ניתנה הוראת יציאה לשטח ופעולת יציאה לשטח למטכ"ל.
במילים אחרות - נתניהו יצא וסיפק סרטון מוזר ומבולבל לעם הנדהם, 4 שעות לפני שנשלחו כוחות לשטח, ו-4.5 שעות אחרי האירוע.
קודם שיווק - אחר כך הצלת יהודים.
אלה העובדות.
מה שמביא לחשד כי מדובר במעורבות ישירה של גב' נתניהו היא העובדה שמדובר בדפוס דחייני (בנוסף כל מהלך אותו היום נדחו מספר ישיבות ממשלה) הדומה לדפוס המדווח אין קץ של הגברת לדחיינות, כפי שהחליטה לדחות את הכנסת גנץ לממשלת אחדות באופן מיידי, ונענתה רק לאחר עיכוב רב ומאבק.
נשאלת השאלה - איך יתכן שראש הממשלה מדבר עם המדינה ב-11:00 בבוקר, כשעדיין אין סדר מבצעי בשטח - התשובה הסבירה: אובדן עשתונות בכל זירה חוץ מזו של תדמית ושיווק עליה יש לשמר בכל מחיר.
החלטה הזו, שלא לתת פקודה מידית לשלוח כוחות להציל יהודים, ובמקום זה לעשות סרטוני תדמית, נראית פוליטית, נראית דחיינית, ונראית מבולבלת.
והיא עשויה לשים מסמר בארון הקבורה לא רק של אלפי ישראלים, אלא גם של הקריירה הפוליטית של הבעל אשר יתכן והקשיב לה ברגעים שבהם המקרו אסטרטגיה הארוכת שנים של טיפוח ופינוק החמאס, טפחה על פני המציאות וזעזעה את הקונספציה בבית משפחת נתניהו בזמן שהמשפחות בעוטף נשחטות.
2. בתוך כך, הקו השני של צה"ל, אחרי שהגדר קרסה, ואחרי שהמודיעין כשל, איבד את השכל הישר, ואת המוסר האנושי, והשתעבד למנטרת 'שרשרת הפיקוד' הקרנפית בהמתנה לפקודה שלא התקבלה כנראה משיקולים פוליטיים.
יש השואלים האם הנתניהוז רצו להשתמש במצב הלא ברור בתחילת נגד צמרת צה"ל או המודיעין כדי להשיג יתרון פוליטי או כדי לפגוע במטכ"ל ואמ"ן וביצעו חישוב שגוי?. או שמא הדרג הצבאי ביקש לעשות כן לדרג המדיני?
אך אם זה המצב, האם לא הבינו צמד הדרגים במהרה כי מדובר בטבח עליו ישלמו שניהם?
ובכן, בגלל שבישראל שרשרת הפיקוד הצבאי מתחילה אך ורק מראש הממשלה - נראה כי התשובה ברורה.
הנתניהוז הימרו לא נכון על חיי אלפי בני אדם.
השאלה הקריטית נותרת למה גם אחרי היציאה לתקשורת לא הוטסו הכוחות לשטח?.
על שאלה זו תוכל לענות רק וועדת חקירה.
בפועל, המפקדים בדרג סגן אלוף ואלוף משנה כשלו גם הם בכך שלא הבינו את הצורך לשחרר פקודות מיידיות כדי לפעול בשטח במהלך שעות קריטיות מבלי להיוועץ בדרג הפיקוד הגבוה שמקבל פקודות מבני המשפחה.
3. נקודות 1 ו-2 חולקות את תפיסת העיכוב הבלתי נמנע ותוצאותיו, המשותפות למר וגברת נתניהו, ושנראה שגם דבקה בשדרת הפיקוד של צה"ל עד הדרגים הבינוניים והגבוהים - מבלי לקחת מגבורת הלוחמים והלוחמות בשטח.
על הכשל המודיעיני ארוך השנים וכשל הגבול הנובע מרפיסות מנטלית וכוח אדם לא מיומן, אשר איפשרו את הפלישה לכתחילה, ועל הקשר של אותם כשלים בשטח ובמודיעין בצה"ל, לתפיסה כללית יותר שדבקה בדרג המדיני והביטחוני כאחד - בזמן אחר.