COPYRIGHT © 2025
HEBREW PARTY INC.
ALL RIGHTS RESERVED
COPYRIGHT © 2025
HEBREW PARTY INC.
ALL RIGHTS RESERVED
סטודנטים יהודים באוניברסיטאות מוטרדים ומאוימים במספרים חסרי תקדים, בארסיות מטרידה. וזו יותר מסכנה עבור אותם תלמידים. זוהי סכנה עמוקה לדמוקרטיה ליברלית וסובלנית.
הגיע הזמן לקרוא להתנגד ולשים לזה סוף.
הפיגועים וההפגנות האלימות מאירים באור קשה במיוחד את מצבה העגום של ההשכלה הגבוהה.
הציבור צפה בהפגנות המוניות נגד ישראל בקמפוס אחר קמפוס.
המפגינים לעולם אינם מזכירים את קורבנות מעשי הטבח של חמאס, לעולם אינם מגנים את המחבלים, ולעתים קרובות חורגים מתמיכתם בפלסטינים חפים מפשע כדי לעודד את חמאס.
ראשי האוניברסיטאות, שהתייצבו בכל נושא אופנתי, הגיבו בהצהרות תפלות וחסרות עמוד שדרה.
אין זה מפתיע שהורים שוקלים מחדש באילו אוניברסיטאות ילדיהם צריכים ללמוד, ותורמים גדולים מפקפקים אם האוניברסיטאות ראויות לתמיכתם.
עבור סטודנטים יהודים, איומים אלה הם אמיתיים. הם מתמודדים עם הטרדות, הפחדות ובריונות.
המצב מידרדר כבר שנים, אך היקף ההתנכלויות ואכזריותן עלו באופן דרמטי לאחר שחמאס פתח במתקפת הטרור שלו.
כאשר כמה סטודנטים אמיצים יצאו להגנתה של ישראל, הם נתקלו במגפיים של בריוני הקמפוס.
במקום להגן על אותם סטודנטים, האוניברסיטאות זנחו את חובתן הבסיסית להבטיח סביבה בטוחה ולקדם שיח פתוח בנושאים רציניים.
המצב רעיל ביותר באוניברסיטאות עילית ובבתי ספר בערים הגדולות, שם סטודנטים אנטי-ישראלים מחוזקים על ידי פעילים מקומיים זועמים.
מתון מדי לומר "זוהי הסביבה החמורה והאנטישמית ביותר שעמה התמודדו סטודנטים יהודים בשנים האחרונות". זה יותר גרוע מזה.
זוהי הסביבה העוינת ביותר שסטודנטים יהודים התמודדו איתה אי פעם באמריקה.
מעולם לא היו תלמידים יהודים נתונים לסוג כזה של ארס רק בגלל מורשתם.
נכון, קבלתם הוגבלה במכסות עד אמצע שנות השישים.
נכון, נמנעה מהם חברות באחוות אחים ובאחוות והורחקו כדבר שבשגרה מהפקולטה.
אבל הם מעולם לא היו נתונים לסוג כזה של שנאה גולמית.
כפי שניסח זאת דיקן בית הספר למשפטים בברקלי, ארווין צ'מרינסקי, איש השמאל, "שום דבר לא הכין אותי לאנטישמיות שאני רואה עכשיו בקמפוסים".
שנאה גלויה זו מציבה את השקר בפני שלוש "הצדקות" ידועות לאלימות והפחדה בקמפוס.
היא מכוונת רק לישראל, לא ליהודים.
היא רק נועדה להקים מדינה פלסטינית, לא לחסל את המדינה היהודית.
היא מכוונת רק לתגובת ישראל להתקפות חמאס.
אף אחד מאלה אינו נכון.
ראשית, למרות שהכעס מופנה כלפי סטודנטים ואנשי סגל ישראלים, הראיות הן מכריעות לכך שהוא מופנה כלפי כל היהודים.
יש אינספור דוגמאות. עוד עליהם בהמשך.
השקר השני הוא שההפגנות האנטי-ישראליות הללו בסך הכל מבקשות להקים מדינה פלסטינית כדי שיוכלו לחיות בהרמוניה, או לפחות בשלום קר, עם ישראל.
יש שתי בעיות רציניות עם הטענה הזאת. האחת היא שמדינה פלסטינית בעלת ריבונות מלאה תכרות קרוב לוודאי בריתות עם אויביה הקטלניים ביותר של ישראל, שיספקו להם נשק, כספים, מודיעין ואימונים, ואולי אף יקימו בסיסים צבאיים במרחק קילומטרים ספורים מערי ישראל. אפשרות מאיימת זו מציבה מגבלות חדות על נכונותה של ישראל לוותר על שליטה מלאה לכל מדינה פלסטינית.
באשר ל"פתרון שתי המדינות", שאיפה זו נכונה עבור חלקם, כולל הנשיא ביידן, אך היא אינה נכונה עבור חמושים או חבריהם בקמפוס ומחוצה לו שמטרתם האמיתית והמוצהרת היא הסיסמה החוזרת על עצמה בכל ההפגנות: "פלסטין תהיה חופשית, מהנהר ועד הים".
אומה המשתרעת מהירדן ועד הים התיכון תחסל לחלוטין את ישראל.
זו ממש לא מטרה חדשה.
סרבנים ערבים ומוסלמים דרשו זאת מאז הקמת המדינה היהודית ב-1948.
חמאס מצהירה על כך באמנה שלה.
כך גם כל הארגונים האיסלאמיסטיים ומדינות מוסלמיות רבות.
הם מסרבים להשתמש בשמה של ישראל ומכנים אותה "הישות הציונית".
דגל חמאס מבהיר את אותה נקודה ויזואלית. מפת פלסטין שלה מכסה את כל ישראל. עם זאת, התלמידים מדקלמים ללא הרף את הסיסמה הזו מתוך זדון או בורות.
מה שהם מציעים בגלוי הוא "הפתרון הסופי" למדינה היהודית.
השקר השלישי הוא שההפגנות הללו עוסקות אך ורק בתגובתה של ישראל להתקפות חמאס.
אין ספק שהתגובה הצבאית הישראלית החריפה את המחאה, שתגבר ככל שהלחימה תסלים.
אבל ההפגנות החלו לפני כל תגובה ישראלית.
הם החלו בזמן שחמאס עדיין פשט בכפרים, הרג חפים מפשע, אנס נשים ולקח בני ערובה.
למרות שההפגנות המוקדמות הללו רק טענו שהן תומכות בפלסטין, רבות מהן גם היללו את הטרוריסטים והפיצו את השנאה המרושעת ביותר כלפי ישראל ואמריקה.
תקשורת המיינסטרים הנציחה את כל שלושת השקרים.
חלק מהעיתונאים כנראה האמינו להם. אחרים לא טרחו לבדוק כי ה"עובדות" הכוזבות אישרו את השקפת עולמם וקידמו את מטרותיהם הפוליטיות.
השקרים התקשורתיים הברורים, הנתעבים והתוצאתיים ביותר היו ש"הצבא הישראלי הרג עד 500 חפים מפשע בהתקפה על בית חולים בעזה".
הבעיות העיקריות עם הסיפור הזה היא שהוא מעולם לא קרה, והשאר היה הגזמה עצומה.
מדוע מקורות מרכזיים בתקשורת אמרו שכן?
כי חמאס אמר את זה, והם האמינו בזה.
הכותרות עשו יותר מאשר לחזור על השקר. הם צעקו את זה. העיתונאים ועורכיהם כשלו בחובתם הבסיסית לבדוק את העובדות.
מלכתחילה ידעו בחמאס שמדובר בהגזמה פרועה. אחרי הכל, הם סובבו אותה והפיצו אותה, בציניות, כי זה עזר למטרתם.
אנשי התקשורת בישראל היו צריכים להגיב במהירות וביעילות (הם לא עשו זאת), שכן הם ידעו כמעט מיד שהסיפור חסר בסיס. זו הייתה תקלה של טרוריסטים אסלאמיים מקומיים, בגיבוי איראן.
מסקנה זו נתמכה בהקלטות של מחבלים מדברים על התקלה. כ-30% מהרקטות שלהם נכשלות והורגות את בני עמם.
ישראל הגיבה לאט מדי לשקרים מכוונים אלה משום שמומחי התקשורת שלהם ניסו לאמת את המידע בתוך ערפל המלחמה.
בדיקת הנאותות שלהם לא שוכפלה על ידי התקשורת המערבית, הרחוב הערבי-מוסלמי, מנהיגים פוליטיים אזוריים או מפגינים פרו-פלסטינים בקמפוסים וברחובות אירופה וצפון אמריקה.
כולם אימצו את השקר של חמאס משום שהוא אישר את דעותיהם הקדומות וקידם את מטרתם.
ארגוני שמאל נמנעו מלהטיל ספק בשקר מסיבה אחת נוספת. כעת הם מזוהים היטב עם תנועת השנאה הישראלית ורוצים לשמר את הקואליציה שלהם עם מוסלמים מיליטנטים.
זה נותן לשתי הקבוצות יותר כוח. הייצוג הבולט ביותר הוא "היחידה" בקונגרס שגם שולטת בפוליטיקה של הקמפוסים. סטודנטים פרו-ישראלים נתקלים בקואליציה לוחמנית זו מדי יום.
לשקרים על הפצצת בית החולים יש דנ"א זהה ל"עלילות הדם" שהוטחו ביהודים מאז ימי הביניים – השלכת תינוקות לבארות, הכנת מצות לפסח מדם נוצרי, ועוד ועוד.
אלה היו מעשיות שסופרו על ידי אידיוטים, מלאי קול וזעם. הזעם הופנה כלפי יהודים. זה עדיין כך.
העלילה האחרונה הציתה מחאות ענק ברחבי המזרח התיכון ואירופה והובילה את מנהיגי ערב לבטל את פגישותיהם המתוכננות עם הנשיא ביידן.
תחייתה במערב היא סימן נורא לדמוקרטיה שלנו.
סיפורים מצמררים מאוניברסיטאות מדגישים את חומרתה והתפשטותה של תנועה אנטי-ישראלית תוקפנית זו ואת הפיכתה הבלתי נמנעת לאנטישמיות.
למדנו, למשל, על סטודנטים יהודים שנועלים את עצמם בספרייה בקמפוס במנהטן, מנסים להגן על עצמם מפני מפגינים אנטי-ישראלים המתדפקים על הדלתות.
ראינו אינספור סרטונים של סטודנטים פרו-פלסטינים צועקים על מחאה יהודית שקטה.
קראנו פוסטים מרושעים ברשתות החברתיות של מרצים המכנים את היהודים "חזירים" ו"צואה", מעבר להאשמות השווא הרגילות של "אפרטהייד" ו"קולוניאליזם מתנחלי".
בקורנל פורסמו מסרים מחרידים ואנטישמיים על לוח המודעות בקמפוס. אחד מהם, שצוטט על ידי עיתון הסטודנטים, התרברב שהוא "הולך לירות ב-104 ווסט", כתובתו של המרכז לחיים יהודיים בקורנל.
עוד נכתב: "אללה אכבר! מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית! תהילה לחמאס! שחרור בכל אמצעי שיידרש" (פורסם ב-29 באוקטובר 2023 על ידי "להרוג יהודים").
למדנו על מדריך בסטנפורד שמאלץ את כל התלמידים היהודים לשבת בפינה, כ"תרגיל פלסטיני".
ראינו את הקריאה המוכרת של סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP) כי "יש לפרק את הציונות" בכל האוניברסיטאות.
משמעות הדבר היא גירוש כל הסטודנטים והסגל הישראלים, ביטול תוכניות לימודים בחו"ל, הפסקת שיתוף הפעולה של חברי סגל עם חוקרים ישראלים בתחומי הרפואה, המדע והטכנולוגיה העילית, וחיסול כל הארגונים הפרו-ישראליים בקמפוסים.
זה לעולם לא יקרה. אבל המחשבה היא שקובעת.
חלק מהמעשים המטרידים הללו הם אירועים בודדים. עם זאת, רבים מהם הם מאפיינים אינטגרליים של תנועות אנטישמיות רחבות יותר.
יחד, הם הצטברו וגבו מחיר מסטודנטים יהודים. תהיה להם משמעות אחרת אם הם יעודדו סטודנטים בעלי רצון טוב להתאחד בגינוי ובתמיכה שלהם בסטודנטים יהודים מותקפים. התמיכה הגלויה הזו הייתה נדירה מדי.
מה שמוצג כאן במלואו הוא יותר מאנטישמיות, אפילו יותר מהשפל המוסרי של האוניברסיטאות באמריקה. זהו גל עולה ורעיל של אי-ליברליזם, המופנה תחילה לישראל, אחר כך לכל היהודים, ולבסוף למה שחשוב ביותר בציוויליזציה המערבית.
תנועה זו נבטה מסגל הקולג' הניאו-מרקסיסטי, החלה במדעי הרוח, השתלטה על תלמידיהם, התפשטה לחינוך הבית-ספרי , וזכתה לתמיכה כספית משמעותית מקרנות גדולות ותורמים שמאלנים.
הגל הלא-ליברלי הזה מגיע עם תמיכה חזקה מצד מוסלמים מיליטנטיים שהציף את אירופה ועולה באמריקה.
זה הזמן להחזיר אותו לאחור. הסיכון לא יכול להיות גבוה יותר.
הערכים העמוקים ביותר של הציוויליזציה המערבית, החל מחופש הביטוי והשווקים החופשיים וכלה בממשל דמוקרטי וחופש דת עומדים על הכף.
אויבי החופש אומרים שהם שונאים את ישראל. הם כן, אבל רבים מהם שונאים את כל היהודים.
הם אומרים שהם אוהבים את פלסטין. הם עושים זאת, אבל לעתים קרובות הם מרחיקים לכת: הם מריעים לתנועות טרור, מתנכלים לסטודנטים יהודים, שורפים דגלי ישראל ואמריקה, צועדים עם מפות המבטיחות את הכחדת ישראל וקוראים סיסמאות הדורשות זאת.
הם עושים את כל הדברים האלה. והם לא יעצרו שם. הם אף פעם לא.
