הוא החל כארגון ליברלי שנכבש על ידי הקומוניסטים ותמך בברית היטלר-סטאלין.
יממה לאחר טבח התינוקות, הנשים, הזקנים והאחרים בישראל, פרסמה גילדת עורכי הדין הלאומית הודעת תמיכה ברוצחי ההמונים.
הגילדה היא קבוצה של עורכי דין, סטודנטים ועובדים משפטיים מהשמאל הקיצוני.
יש לה סניפים בבתי ספר למשפטים ברחבי הארץ ויש לה חברים רבים, בעיקר בקרב סטודנטים למשפטים.
היא החלה את דרכה כארגון ליברלי לפני מלחמת העולם השנייה וכללה מאורות משפטיים רבים, כולל יהודים.
עם זאת, עד מהרה השתלטה עליה המפלגה הקומוניסטית, והיא תמכה בהסכם היטלר-סטלין משנת 1939.
כתוצאה מתמיכתה בהיטלר, חברים ליברלים רבים פרשו.
קומוניסטים מסורים שתמיד הולכים לפי הקו המפלגתי נשארו חברים. ולאחר מלחמת העולם השנייה, הגילדה משכה אליה שוב ליברלים שראו בה אלטרנטיבה ללשכת עורכי הדין האמריקאית השמרנית.
משנות ה-70 של המאה ה-20 השתלטו עליה אנשי שמאל רדיקלי, כולל כמה מחברי המפלגה הקומוניסטית. וזה כבר לא היה בית לליברלים.
בשנת 1948 הלכה הגילדה בעקבות ברית המועצות בתמיכתה בהקמת מדינת ישראל.
אך כאשר ברית המועצות והמפלגה הקומוניסטית פנו נגד ישראל בשנות השישים, הגילדה הלכה בעקבותיה והתנגדה לישראל ותמכה בטרוריסטים פלסטינים.
אף על פי כן, כמה ליברלים, כולל יהודים, נשארו כחברים. כעת נותר לראות הגילדה תאבד את תמיכת היהודים הליברלים, בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר.
חשוב לציין כי ההודעה הארוכה של גילדת עורכי הדין בתמיכה בחמאס ובהתנגדות לישראל פורסמה לפני שישראל הגיבה על תקיפת חמאס.
ההודעה פורסמה ב-8 באוקטובר, בשעה שעדיין חולצו גופות מדרום ישראל.
ההודעה נפתחת בהדגשת "הלגיטימיות של זכותו של העם הפלסטיני להתנגד לכיבוש הצבאי החוקי, לאפרטהייד ולטיהור אתני... כמו גם את ביצוע הזוועות על ידי ישראל".
ההודעה תיארה את מעשי האונס, עריפת הראשים, הרציחות והחטיפות שביצעה חמאס כ"פעולות הצבאיות האחרונות של ההתנגדות הפלסטינית..."
הצהרת הגילדה קראה לציבור לתמוך בהתנגדות לכיבוש הישראלי "בכל האמצעים הזמינים, כולל מאבק".
ההודעה מתחה ביקורת על אלה שגינו את הברבריות של חמאס והאשימה את ישראל ברצח-עם תוך דרישה להסיר את חמאס מרשימת ארגוני הטרור הזרים של ארה"ב.
בנוסף, הגילדה דרשה שישראל תישא באחריות משפטית להגן על אזרחיה. היא טענה, כי מטרתה של ישראל היא "להשמיד" את הפלסטינים ודרשה לשחרר כל אסיר פלסטיני – כולל אסירים שהורשעו ברצח המוני.
הגילדה לא קראה לשחרור בני הערובה המוחזקים בידי חמאס, והתנגדה למאמציה של מדינה כלשהי "לנרמל את היחסים עם ישראל".
היא לא אמרה ולו מילה אחת בגינוי מעשי האונס, עריפת הראשים והחטיפות של תינוקות, ילדים ונשים ישראלים.
לא ידוע לי על בית ספר למשפטים שבו לגילדת עורכי הדין הלאומית יש סניף המגנה או אפילו מבקר אמירה זו.
זה נעלם במידה רבה מעיני קהילת בתי הספר למשפטים.
הצהרה זו, עם זאת, לא הופקה יש מאין או על ידי בינה מלאכותית, היא נכתבה והופצה על ידי מנהיגים ספציפיים של גילדת עורכי הדין הלאומית, כולל סטודנטים באוניברסיטאות המובילות בארה"ב.
סטודנטים התומכים באמירה אנטישמית, אנטי-אמריקאית ואנטי-הומניטרית זו מקבלים כיום הצעות עבודה על ידי משרדי עורכי הדין המובילים בארה"ב, על ידי סוכנויות ממשלתיות, על ידי קרנות גידור ועל ידי מעסיקים פוטנציאליים אחרים.
אני בטוח שמעסיקים אלה אינם מודעים לכך שהם עשויים לשכור עורכי דין התומכים באונס ובעריפת ראשים של נשים וילדים יהודים.
שקיפות מלאה, הנמצאת בליבת שוק הרעיונות המוגן על ידי התיקון הראשון לחוקה, דורשת לפרסם את שמו של כל חבר באיגוד עורכי הדין התומך בהצהרה זו, כך שמעסיקים פוטנציאליים ידעו את מי הם מגייסים.
מעטים הלקוחות שיהיו מוכנים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין שתמכו באונס, עריפת ראשים, רצח וחטיפה של אזרחים יהודים.
אם היו קבוצות של סטודנטים למשפטים בכל בית ספר למשפטים שדגלו בלינץ' באפרו-אמריקאים, אונס נשים או הרג הומואים וטרנסג'נדרים, גילדת עורכי הדין הלאומית הייתה הראשונה לדרוש לפרסם את שמות הסטודנטים התומכים בזוועות כאלה.
עכשיו הנעל נמצאת ברגל השנייה, והגילדה היא זו שתומכת בברבריות כזו.
פרסום שמותיהם ובתי הספר למשפטים של סטודנטים התומכים באלימות חמאס נגד אזרחים אינו "דוקסינג".
היא אינה חושפת מידע פרטי על כתובות מגוריהם, העדפותיהם המיניות או כל דבר אחר מלבד שמותיהם.
סטודנטים אלה הזדהו כחברים בגילדת עורכי הדין הלאומית. הם מבוגרים ואחראים למעשיהם ולמחדליהם.
פרסום שמותיהם משרת את אינטרס האמת והשקיפות.
לכן, אני מתכוון לפרסם – באתר האינטרנט שלי, בפודקאסט שלי ובמאמרי הדעה שלי – את שמותיהם של כל סטודנטים שחתמו או תמכו בהצהרה הגזענית של איגוד עורכי הדין הלאומי.