"למען עתיד ילדיה": שרון הירש, אם יחידנית, נרצחה במסיבה ושלושת ילדיה צריכים את עזרתכם

ביום חמישי, ה-6 באוקטובר, חגגה שרון הירש בבית הוריה עם משפחתה את יום ההולדת של אחותה במה שהרגיש כמסיבת פרידה לקראת העומד להתרחש. למחרת היא נסעה עם חברות לפסטיבל נובה, לו ציפתה, אך שם גם מצאה את מותה.
שרון גידלה את שלושת בניה לבדה, איתי בן 22, קורן בן 19, ונעם בן 15, בבית הוריה ברמת השרון. "למרות שמבחינה חומרית לא היה הרבה, מעולם לא הייתה לנו תחושת מחסור, היא הייתה לביאה שנלחמה למען עתיד ילדיה", סיפר הבן איתי. "תמיד אופטימית עם חיוך סוחף ואנרגיות טובות".

השמחה של שרון במסיבת יום ההולדת של אחותה הדס לא הפתיעה את מכריה אך בלטה במיוחד. "היא הייתה מאוד שמחה. זאת הייתה כמו מסיבת פרידה מכולם. שרנו, רקדנו, היה כיף ושמח. היא עשתה סלפי עם כולם", תיארה הדס. "ביום שישי היא ישנה עד מאוחר, שתי חברותיה הגיעו לאסוף אותה, נפרדנו ממנה בחיבוק ואיחלנו לה שתהנה".

שרון הירש ז"ל וילדיה. "תמיד נתנה תחושה שהיא לביאה שנלחמת"

איתי, בנה של שרון, היה במסיבה באזור ירושלים, לאחר שלעומת אמו, לא הצליח להשיג כרטיס לפסטיבל ברעים. "שמעתי שהיו יריות ב'נובה', ניסיתי להתקשר אליה ללא הפסקה, אבל בלב כבר ידעתי, הרגשתי", סיפר.
"אמא שלי הייתה אדם מאוד שמח, מקבל ומכיל, עם אפס שיפוטיות, והקשר שלנו היה מאוד מיוחד, לא רק של אמא ובן, של חברים מאוד טובים שמשתפים הכל. היא אהבה לעשות טוב לעולם, לרקוד ולבלות. היא הייתה מבלה במסיבות טבע ופסטיבלים לא מעט".

כמו רוב מדינת ישראל, גם משפחתה התעוררה באותה שבת ארורה לקול האזעקות, אך מכיון שלא ידעו היכן התקיימה המסיבה, חזרו לישון ללא דאגה לשרון. "כשהתעוררתי שמעתי את אמא שלי מדברת עם אחי, ירון, המתגורר בלוס אנג'לס והוא עדכן אותה על המתרחש במסיבה ועל חדירת המחבלים", שחזרה האחות הדס, "אני מיד הבנתי שמשהו רע קרה. שרון פחדה מאזעקות, וידעתי שהיא מיד תנסה לברוח ולא סתם תשכב על הרצפה, אך לצערנו הרב, מי שיצא ראשון לא שרד".
גורלה של שרון נודע רק ארבעה ימים לאחר המתקפה הנוראית, שעברו על המשפחה בחוסר אונים וחיפושים אחר כל פיסת מידע אפשרית.

"כשהגיעו המודיעין של הצבא אחרי הימים הארוכים האלו, כבר איבדנו תקווה שהיא מתחבאת, לא ידענו מה יותר גרוע, שהיא נחטפה או שהיא נרצחה?" שיתפה הדס, "אי אפשר להסביר את התחושות המציפות אותך עם המחשבה שמישהו שאתה כל כך אוהב, נמצא בידיים הכי רעות ואכזריות שאפשר לדמיין".

שרון הירש (משמאל) ביום ההולדת של אחותה. "זאת הייתה כמו מסיבת פרידה"

על פי עדויות שנאספו נראה ששרון, כמו קורבנות רבים אחרים, נכנסה לרכב עם עוד חברה ואדם נוסף וניסתה להמלט, הם הגיעו לפקק, שם נזרקו על הרכבים בקבוקי תבערה ורימונים והחלו לירות בכולם. הם הספיק לעשות פניית פרסה, והגיעו כחצי קילומטר מקיבוץ מפלסים תחת ירי מתמשך.

נראה שבשלב מסוים הם נטשו את הרכב, יתכן שבגלל האזעקות שלא הפסיקו ברקע, והתחבאו בתחנת עם אנשים נוספים. שם היא ספגה שני צרורות של כדורים ומתה במקום, עם כל הקבוצה שהייתה איתה. "היא נלחמה כמו לביאה, עד הרגע האחרון. אבל בדיעבד, אנו יודעים שזה היה כמעט בלתי אפשרי, מול כל כך הרבה, לא היה להם סיכוי." סיפרה הדס, "'את בגן עדן ואנחנו בגיהינום', ספדתי לה. אנחנו לא מצליחים להכיל או לעכל את זה".
כעת שמו להם למטרה אהוביה להנציח את זכרה ולדאוג לילדיה, שכל כך היו קשורים אליה. "הם לא לבד, הם מאוד עטופים, יש להם המון חברים וכמובן שגם אותנו", אמרה האחות הדס. "אבל הימים הם ימים קשים – לאבד אמא שהייתה כל עולמם בנסיבות כאלו, ללא שום הכנה או הזדמנות להפרד, חיבוק אחרון או אפילו מבט. זה ילווה אותם כל החיים. כעת, חשוב לנו לדאוג להם, וזו משימה לשאר חיינו, לדאוג שיהיו מאושרים כפי שהיא חלמה, שגם היא וגם הם ידעו נחת".

לתרומות אנא לחצו על הקישור