המלחמה הזו הביאה לנו מתנה?
הקושי הגדול שאנלנו חווים עם הילדים ודרכי התמודדות עם הילדים
11.15.2023 10:09
מערכת היברו ניוז
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
להראות לילדינו איך מתמודדים ומרימים את הראש במצב הקשה ביותר, שאנחנו ההורים, יודעים מהיום שנולדו!
החיים שלנו בשנים האחרונות קלים מדי, נגישים מדי. נכון, היתה תקופת הקורונה, אבל מיד חזרנו למצב שגרתי. שהכל קל, מגיע לנו הכל ואנחנו יכולים הכל, שזה מעולה להגיד אבל לא תמיד קל לבצע נכון. המטרה שלנו, כהורים, היא לגדל ילדים שיהיו מוכנים לחיים: עם בטחון עצמי, אמונה ביכולות ורצון לתרום לחברה.
אבל איך עושים את זה?
הורות הייתה תמיד תפקיד מורכב, אין תנאי קבלה, אך ביצוע סביר של התפקיד דורש כמעט את כל הכישורים והמיומנויות הקיימים: נחישות ורכות, ידע ואינטואיציה, התעקשות וויתור, שמרנות וגמישות, ולא יזיק גם ידע בסיסי ברפואה, בישול, ניקיון, הפקת אירועים ועוד. מצד שני, תנאי ההעסקה לא מזהירים. התפקיד כולל שעות עבודה בלתי סבירות, שכר לא מובטח ואפשר גם לשכוח מפרישה מוקדמת, תוסיפו לזה מלחמה, תקופה שהיא לא יציבה לקינוח.
אבל עדיין זה מרכז חיינו, ילדינו אהובים וחשובים, עד שאנו מוכנים לעשות בשבילם הכול. אחד האתגרים שלנו בהורות בכלל ובתקופה הזו בפרט הוא להיות הורה אפקטיבי= הורה עם מטרות.
אני מאמינה שהורה טוב זו מילה כוללת אבל אם נצמצם, אפשר להגיד הורה אפקטיבי. מטרת ההורות היא, למעשה, לגדל ילד שכאשר יהיה למבוגר יוכל להתמודד בהצלחה עם כל מה שהחיים מזמנים לו, בעצם להיות מצוייד בביטחון עצמי, דימוי עצמי חיובי, מרוצה, אם אפשר אפילו מאושר. שיכבד את עצמו ואת זולתו, שיהיה אחראי ועצמאי.
נשמע טוב? בואו תשאלו את עצמכם:
1. האם אנחנו מרוצים מהתנהגות הילד?
2. האם הפעולות שלנו מקרבות או מרחיקות אותנו מהמטרה?
3. האם אנחנו חושבים שלילדנו יש בטחון עצמי או שהיינו רוצים לטפח זאת?
כיצד מפתחים תחושת שייכות ובטחון עצמי בילדים?
מגדלים ילדים עם תחושת שייכות טובה= התחושה שיש לנו מקום וערך בעולם כפי שאנחנו. התחושה שאנו אהובים ורצויים, מסוגלים ותורמים. התוצאה של תחושת שייכות טובה היא ביטחון עצמי, אומץ ואופטימיות. מי שמרגיש שיש לו מקום וערך, לא מבזבז אנרגיה, והמחשבות והמעשים שלו מופנים לצד המועיל של החיים.
מי שמאמין בעצמו, רוצה לתרום. יש לו אנרגיות, הוא יצירתי, ורוצה גם ללמוד ולהתפתח עוד, כי זה מלהיב ונותן לו תחושה טובה.
התייעצות: להיעזר ברעיונות ובמחשבה של ילדינו על מנת לקבל החלטות או לפתור בעיות. ניתן להתייעץ על כל דבר כמעט: מה להכין, מה לקנות, מה כדאי לעשות.
הגיון בריא ידריך אותנו מה מתאים בכל גיל. אצל ילדים ההתייעצות לא רק מפתחת חשיבה יצירתית, קרבה ותרומה, אלא גם גורמת להם להרגיש שהם נבונים ושדעתם חשובה ונחשבת. איך אנחנו ההורים יכולים להיות "צינור" לילדינו כדי לפתח להם את תחושת השייכות?
מודלינג = שיתוף: כדי לעשות זאת אנו צריכים לספר על עצמנו. אנחנו בדרך כלל לא מספרים לו איך היה לנו, מה ריגש, העסיק או הדאיג אותנו. ספרו לו על עצמכם ואז תשאלו אותו: "איך היה? מה שלומך? היה כיף?" השיתוף מעלה את תחושת השייכות, כיוון שאנו בוחרים לשתף בחיינו רק את מי שקרוב, אהוב, אוהב, משמעותי ומוערך על ידינו. מעצם השיתוף הילד מרגיש את הקרבה, שיתוף היא גם דרך לעזור לילדים להתעניין, להקשיב ולפתח אמפטיה כלפי אחרים.
בקשת עזרה: ילדים קטנים רוצים לעזור, ובגילאים הצעירים כל מה שצריך לעשות זה לאפשר להם לעשות זאת ולאמן אותם, על מנת לשפר את ביצועיהם. בקשת עזרה פותרת גם את הנושא של "זמן איכות". אז אפשר לשלב ביניהם. בדרך זו אנו גם נותנים להם אימון לחיים. הם לומדים להתאמץ, להשקיע, והתוצאה היא שהם מרגישים שהם יכולים ושהם הופכים את הכל לנעים יותר עבור כולם.
אז בואו נסכם...
הורה אפקטיבי מתאמן בפיתוח תחושת שייכות, מסוגלות וערך בקרב הילדים, לעזור להם לפתח תחושה חברתית ולאמן אותם לחיים באמצעות גבולות ופיתוח היכולת לשיתוף פעולה. הוא משקיע את האנרגיה שלו באופן אשר משיג את המטרות שלו בהורות, שהן לגדל ילד שכשיהיה מבוגר יאמין בעצמו, יתמודד עם החיים באומץ ויתרום לאחרים.
אל תתנו למלחמה ל"שתק" אתכם, זוכרים? אנחנו במרתון ואנחנו חוזרים למסלול החיים
והילדים שלנו רוצים הורים אפקטיבים.
מאת: שירן שפיץ – מאמנת הורים "שותלת" תובנות ו"מצמיחה" משפחות
