נציגי בנק דה פראנס, הבנק המרכזי הצרפתי, אימצו את נקודת המבט הגלובלית על הדיון המתפתח במטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC), והציגו אותו כבסיס למערכת מוניטרית בינלאומית חדשה.
כבר ב-3 באוקטובר השנה, דניס בו, סגן הנגיד הראשון בבנק דה פראנס, כינה את ה-CBDC "הזרז לשיפור תשלומים חוצי גבולות בכך שהוא מאפשר בנייה של מערכת מוניטרית בינלאומית חדשה".
הבכיר הצרפתי הדגיש את הצורך לשקול סוגיות חוצות גבולות סביב ה-CBDC מלכתחילה, כחלק מתכנון מדיניות ארוך טווח ולא כמחשבה שלאחר מעשה.
בו עצמו רואה מספר דרכים לפיתוח ה-CBDC.
-
הראשון הוא פיתוח תקנים משותפים ויכולת פעולה הדדית בין CBDCs סיטונאיים ומערכות מדור קודם.
-
השני - המקודם על ידי קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) - הוא פיתוח פלטפורמות CBDC אזוריות או גלובליות.
בתוך כך CBDCs סיטונאיים יכולים להיות סטנדרטיים ולאפשר החלפה ישירה בפלטפורמות אלה וביצוע תשלומים ועסקאות.
בו הביא כדוגמה את פרויקט מריאנה, שבחן את האפשרויות של מכוון שוק אוטומטי (AMM).
הפרויקט, שבו היו מעורבים הבנק הצרפתי, הרשות המוניטרית של סינגפור והבנק הלאומי השוויצרי, הסתיים בהצלחה בסוף ספטמבר.
הבכיר דיבר לא רק על CBDCs אלא גם על טוקניזציה של נכסי אוצר.
לדעתו, טוקניזציה של "זמינות כסף של הבנק המרכזי" ונכסים טוקניזציה הם בעלי ברית - ולא מתחרים.
הוא הביע את אמונתו כי המגזר הציבורי חייב לתמוך יותר במגזר הפרטי כדי לאפשר את מלוא הפוטנציאל של בלוקצ'יין תוך הגבלת הסיכונים.
