אמצעי הסגר המחמירים שיושמו ברחבי העולם במהלך מגיפת הקורונה נמצאו כמשפיעים באופן משמעותי על זיכרון ותפקוד קוגניטיבי של מבוגרים, מה שמעלה חששות לגבי סיכון מוגבר לדמנציה, על פי מחקר מקיף בבריטניה.
חוקרים בבריטניה התעמקו בנתוני נוירופסיכולוגיה של יותר מ-3,100 אנשים בגילאי 50 ומעלה, ובחנו מגמות בריאות קוגניטיביות לפני ואחרי השנתיים הראשונות של המגפה, במסגרת מחקר שהתפרסם בכתב העת הרפואי היוקרתי Lancent.
הממצאים, שנלקחו ממחקר PROTECT, יוזמת הזדקנות אורכית שנערכה באינטרנט על ידי אוניברסיטת אקסטר וקינגס קולג' בלונדון בשיתוף עם שירות הבריאות הלאומי, חשפו השפעות מדהימות על היכולות הקוגניטיביות של המשתתפים.
קבוצת המחקר כללה כמעט 1,700 נשים ויותר מ-1,400 גברים. גילם הממוצע היה 67.5 שנים.
המחקר, שנמשך בין ה-1 במרץ 2019 ל-28 בפברואר 2022, הקיף את התקופה הסוערת שהתאפיינה באכיפת הגבלות חברתיות, כולל ריחוק חברתי, אמצעי בידוד ו"סגרים חברתיים מלאים" חסרי תקדים, שהמחקר ציין כי "לא נחוו קודם לכן בזיכרון החי". "ההשפעות של צעדים אלה טרם הוכחו במלואן", ציינו מחברי המחקר.
ממצאי המחקר הראו ירידה משמעותית בתפקוד הניהולי, המתייחס למיומנויות קוגניטיביות ברמה גבוהה יותר השולטות בשליטה ובקואורדינציה. לצד זאת, המחקר הראה ירידה ניכרת בזיכרון העבודה, שהוא קריטי לאחסון זיכרון לטווח קצר ולתהליכים קוגניטיביים שונים.
"החמרה משמעותית בתפקוד הניהולי ובזיכרון העבודה נצפתה בשנה הראשונה של המגפה לאורך כל קבוצת הבדיקה, אצל אנשים עם ליקוי קוגניטיבי קל, ואצל אנשים עם היסטוריה של COVID-19", כתבו החוקרים.
ההשפעה השלילית על התפקוד הקוגניטיבי נמשכה גם בשנה השנייה, בעיקר בנוגע לתפקוד ניהולי.
ירידה קוגניטיבית
גורמי מפתח לירידה קוגניטיבית זו זוהו באמצעות ניתוחי רגרסיה. גורמים אלה כללו את העובדה שבמהלך הסגרים, אנשים התאמנו פחות וצרכו יותר אלכוהול. גורמים אלה תרמו גם ליותר בדידות ודיכאון.
המחברים ציינו כי הובעו חששות לגבי ההשפעות הניורופסיכולוגיות של ההגבלות החברתיות, במיוחד בהקשר של סיכון מוגבר לדמנציה בקרב מבוגרים.
ועדה של Lancet משנת 2020 הדגישה כי גורמי אורח חיים ובריאות הנפש הם תורמים עיקריים לבריאות קוגניטיבית, כאשר גורמי סיכון שניתן לשלוט בהם תורמים ל-40% ממקרי הדמנציה.
"גורמים אלה ממפים באופן הדוק את השינויים הכלל-אוכלוסייתיים בבריאות ובאורח החיים שנצפו במהלך הסגרים ולאחריהם, ומעלים את השאלה החשובה של השפעת המגפה על הבריאות הקוגניטיבית והסיכון בקרב אוכלוסיות", כתבו עורכי המחקר. הסגרים, ששינו באופן דרסטי את אורח חייהם של מיליונים, הובילו לשימוש מוגבר באלכוהול - על פי סקירה שיטתית של 200,000 משתתפים - לירידה בפעילות גופנית, ולעלייה בהתנהגות יושבנית, על פי סקירה שיטתית אחרת של 86,000 משתתפים. לכך נוספו הגבלות חברתיות שהביאו לפחות מגע חברתי ונטוורקינג. המחקר מציין כי "בידוד חברתי קשור קשר הדוק עם בדידות, ומבנים אלה תורמים לדיכאון".
המחקר ציין מחקרים אחרים שמצאו כי מדדי בריאות הנפש ירודים היוו דאגה גוברת בהשוואה לרמות שלפני המגפה.
גורמים אלה קשורים קשר הדוק לסיכון לדמנציה, מה שמוביל את החוקרים לדחוף למחקר נוסף על "השפעת המגפה על הבריאות הקוגניטיבית" בקרב מבוגרים.
"מגפת הקורונה הביאה להחמרה משמעותית בקוגניציה בקרב מבוגרים, הקשורה לשינויים בגורמי סיכון ידועים לדמנציה", כתבו החוקרים.
"הירידה המתמשכת בקוגניציה מדגישה את הצורך בהתערבויות בבריאות הציבור כדי להפחית את הסיכון לדמנציה - במיוחד אצל אנשים עם ליקוי קוגניטיבי קל, שאצלם המרה לדמנציה תוך 5 שנים היא סיכון משמעותי".
