כשמסתכלים על המפה, קל להבין למה הפארק הלאומי של סמואה האמריקאית הוא ריק יחסית ממבקרים. אבל כשרואים את התמונות של המקום – פתאום זה לא כל כך הגיוני.
בשנה שעברה, הפארק הלאומי הזה היה השני הכי פחות מתוייר, עם 12,134 מבקרים בסך הכל. רק בפארק הלאומי שערי האזור הארקטי היו פחות מבקרים.
אבל הפארק בדרום האוקיינוס השקט הוא יפהפה ועמסו בהיסטוריה ותרבות, כאשר שירות הפארקים הלאומיים מתאר את המקום כ"עולם של מראות, צלילים וחוויות שלא תמצאו בשום פארק לאומי אחר בארצות הברית".
"כמעט כל השטח היבשתי של האיים הוולקניים האלה – מפסגות ההרים ועד החוף – הוא יער גשם טרופי".
הפארק הוקם בשנת 1988 כדי להגן על משאבי הטבע האזוריים – ולהנציח את התרבות הסמואית שהיא העתיקה ביותר בפולינזיה. הוא מנוהל על ידי שירות הפארקים, אבל שוכן כולו "על אדמות שעדיין בבעלות כמה כפרים אותנטיים סמואיים".
אם עשינו לכם חשק להכניס את המקום לרשימת היעדים שלכם – יש כמה דברים קטנים שאתם צריכים לדעת.
נוסף על עצות הבטיחות – כמו לפקוח עיניים לגבי אגוזי הקוקוס שנופלים מסביב או לא לגעת באלמוגים, רשות הפארקים מבקשת לכבד את המנהגים התרבותיים.
כך למשל, "תמיד תבקשו רשות מתושבי הכפר לפני שאתם מצלמים תמונות, משתמשים בחוף הים או עוסקים בכל פעילות אחרת, כך שלא ייראה שאתם פולשים למרחב שלהם. וכמעט תמיד תקבלו אישור".
כמו כן, "בכל ערב, תושבי הכפר מקיימין תפילות הנקראות Sā. כך שאם אתם נכנסים לכפר בזמ ןהזה, עצרו והמתינו בשקט עד שהתפילה תסתיים. אולי הם אפילו יזמינו אתכם להצטרף לתפילה משפחתית".
דרכי ההגעה לפארק הלאומי הם די קלים, דרך האוויר או הים. נמל התעופה הקרוב ביותר הוא שדה"ת הבינלאומי פאגו פאגו באי טוטואליה, שהוא קרוב לעיירה פאגו פאגו שהיא בירת סמואה האמריקנית. אבל רק חברה אחת נוחתת בשדה הזה, והיא הוואיאן איירליינס, המציעה טיסות דרך הונולולו.
יש גם מספר קווי שייט, כמו סלבריטי ופירנסס קרוז, שגם הם עוצרים בפאגו פאגו.
מעיר הבירה, המבקרים יכולים לשכור רכב או לקחת מונית לפארק. אפשר גם לקחת אוטובוס מקומי, אם כי אין להם לוחות זמנים סדירים. על פי אתר האינטרנט של הפארק, "אפשר לנופף לאוטובוס שיעצור או לבקש מהנהג שיוריד אתכם בכל מקום שתרצו".
