"בהלה של אומה דביקת אצבעות שנבנתה על אדמה גנובה": כתבת 'הוושינגטון פוסט' לועגת למגפת הגניבות מחנויות נוחות

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הדבר מזכיר את אלו שתירצו את ההתפרעות בשנים האחרונות במהלך עונת הקיץ "כביטוי לכוח" ודרשו מהתקשורת להתייחס לבוזזים כ"מפגינים". ואכן, כעת, הוושינגטון פוסט מציע שהתפרעויות אלה עשויות להיות רק המתאבן עבור אומה של 'מתנחלים ומשעבדים'. יום קודם לכן, ה'פוסט' הריץ טור נוסף שגימד את עדויותיהם של עובדי חנויות שנסגרו עקב גניבה סיטונאית, וזאת למרות שהעובדים האשימו את הגניבה מחנויות בסן פרנסיסקו באובדן פרנסתם.

ג'ודקיס כתבה מאמר תגובה בשם "ה-CVS של הזומבים, סיפור אימה של קפיטליזם מאוחר", בו הודתה במצב העגום כשכתבה בכנות כי: "כל שנותר בחנות בצפון-מערב וושינגטון הבירה, וזה לא הרבה, נמצא מתחת לפרספקס. סבון כלים, שמפו לוריאל, מיראלקס, חופן של ערכות צבע לשיער, חבילות של DayQuil ו-NyQuil. חיתולים. תכשיר שטיפת פנים של Cetaphil ו-Neutrogena - כולם תחת מנעול ומפתח".

"מדפים אחרים, הנמתחים על פני מעברים שלמים, ריקים לחלוטין", אכן היא בעצמה מודה במצב, אך היא מנסה 'להבריש' את הסיבה לכך שאותם אמצעים קיצוניים מיושמים באומרה כי "ה-CVS הריק הפך איכשהו לכל מה שלא בסדר בערים אמריקאיות - ובליברלים (ובדמוקרטיה הליברלית?) - של שנת 2024".

לאחר מכן היא מוסיפה כי "אמריקה היא מדינה עם אצבעות דביקות הבנויה על אדמה גנובה, והבהלה המוסרית הנוכחית שלה היא על גניבה מחנויות".

"זו לא רק דאגה בקולומביה הייטס. בכל הארץ, מהים ועד ה-CVS הנוצץ, יש חששות לגבי גניבות קטנות", אומרת בניסיון להצדיק עוולה אחת לכאורה באחרת.

היא ממשיכה ופוטרת את מגיפת הגניבות כ"נקודת דיבור פוליטית" למרות סיפורים רבים המציינים כי פשעים שכאלה מובילים לסגירת סניפים בערים שונות.

היא מפקפקת בבסיס האמיתי למהלכים אלה וטוענת כי "בחוגים שמרניים מסוימים, יש נרטיב פרוע על ערים כבורות גיהנום מפחידים של פשיעה, והפקרות".

הסיפור האמיתי, היא טוענת, הם התנאים הכלכליים המובילים לגניבה מחנויות.

ג'ודקיס לא התחילה את הטרנד.

עיתונאים אחרים העלו התנגדויות דומות בעבר - כתבת הניו יורק טיימס (וכעת פרופסור לעיתונות באוניברסיטת הארוורד) ניקול האנה-ג'ונס, קראה לעיתונאים להפסיק לסקר גניבטת מחנויות, ואפילו מתחה ביקורת על אל שרפטון מ-MSNBC על שערך דיון שהתמקד בסרטון ויראלי בו אדם גנב לאחרונה סטייקים מסניף של 'טריידר ג'ו' בעיר ניו יורק.

אנשים כהאנה-ג'ונס, וג'ודקיס מאמינים שכתבים צריכים לדכא או לדחות באופן פעיל סיפורים על פשיעה כדי למסגר כפי שהם רוצים לראות את דעת הקהל.

הכל חלק מעיתונות הסברתית, ולא דיווחית.

אפשר כמעט לייחס לזה את הכחשת המציאות המהווה חלק מ"סיפור אימה של העיתונות המאוחרת".