

בסוף השבוע האחרון התרחשה ההתקוממות האחרונה בסנטיאגו, קובה, הממוקת כ-800 קילומטרים (500 מייל) מהוואנה הממוקמת בצפון מדינת האי.
מאות תושבים יצאו לרחובות, בביקורת עזה על הפסקות חשמל ארוכות ומחסור מתמשך במזון.
לפי סוכנות הידיעות רויטרס, קובה נתונה ב"משבר כלכלי חסר תקדים" בשנים האחרונות, "מה שגרם לעזיבת שיא של למעלה מ-400,000 בני אדם אל חופי ארצות הברית".
בינתיים, נשיא קובה, מיגל דיאז-קאנל אישר ב-X את הידיעות אודות התסיסה החברתית:
"כמה אנשים הביעו את חוסר שביעות רצונם ממצב שירות החשמל וחלוקת המזון".
"הנטייה של רשויות המפלגה, המדינה והממשלה היא לתת מענה לתלונות של עמנו, להקשיב, לנהל דיאלוג, להסביר את המאמצים הרבים שנעשים לשיפור המצב, תמיד באווירה של שלווה ושלוֹם".
דיאז-קאנל האשים אז "טרוריסטים" אנטי-ממשלתיים שבסיסם (איך לא) בארה"ב בגרימת 'צרות':

במקביל, שגרירות ארה"ב קראה לממשלה הקומוניסטית לכבד את ההפגנות:
"אנו מודעים לדיווחים על הפגנות שלווה בסנטיאגו, באיימו, גרנמה, ובמקומות אחרים בקובה".
"אנו קוראים לממשלת קובה לכבד את זכויות האדם של המפגינים ולדאוג לצרכים הלגיטימיים של העם הקובני".
כלי תקשורת המנוהל על ידי המדינה 'CubaDebate' מסר שהמשטרה הגיעה לסנטיאגו כדי "לשלוט במצב" ו"למנוע" אלימות נוספת.
שאלת המפתח היא האם ההתקוממות תתפשט, במיוחד בהתחשב בכך שהיא מתפתחת בחצר האחורית של אמריקה על רקע חוסר שקט במוקדים אחרים באזורי דרום היבשת הנושקים לים הקאריבי כוונצואלה.