ארגון ״ביחד״ מציין 4 שנים לפועלו, כשהוא בנוי קודם כל על הישראלים הטובים בקהילה שלנו, אלו שתמיד נכונים לעזור. בשיחה עם מייסדי הארגון: הפסיכולוגית לירון גבאי סמרה ובעלי חברת קונסטרקשן, שי בן צבי, סיפרו לי על הרעיון להקמתו, על מקרים עצובים ומרגשים בהם טיפלו שנגעו לליבם, ועל חשיבות התמיכה בארגון שמופעל כולו בהתנדבות מלאה.
לירון גבאי סמרה
לירון, כאמור, פסיכולוגית מוכרת היטב בקהילה סיפרה לי שהכל התחיל מהרצון הבסיסי לעזור לאנשים מחוץ לכותלי משרדה. לירון: ״זה כבר עשר שנים שאני עובדת עם הקהילה פה ב-אל איי. אבל בתור פסיכולוגית, אני מוגבלת מבחינה חוקית ולא יכולה לסייע לאנשים מחוץ לשעות העבודה. לדוגמא, יש לי לקוח שהוא עוד מעט בן 80 ומטופל אצלי למעלה מ-7 שנים, לא באופן קבוע, אבל הולך וחוזר. נפגשנו לראשונה כשהגיע אליי לקבוצה של ניהול כעסים.
בהמשך עשינו טיפול זוגי יחד עם אשתו. לפני ארבע שנים במהלך תקופת הקורונה אשתו נפטרה. בתקופה הקשה הזו עשיתי טלפונים והייתי בקשר עם כל המטופלים שלי; כדי לראות איך הם מסתדרים מבחינה נפשית ובכלל. חשבתי עליו, אני ידעתי שהוא לבד לגמרי, מנותק, אך בגלל המקצוע שלי לא יכולתי להזמין אותו לארוחות שישי או לארוחת חג. אני לא יכולה ליצור מערכות יחסים מעבר מטפל ומטופל מפני שזה נוגד את האתיקה המקצועית. אבל אני יכולה לשלוח אותו לכל מיני ארגונים שיעזרו או מקומות שיסייעו לו. אבל זה חייב להגיע דרכו, אסור לי לתת את הטלפון שלו לאף אחד לכן הידיים שלי די כבולות בתור הפסיכולוגית שלו.
כאן, החל להירקם הרעיון של הקמת פלטפורמה שתוכל לסייע לאנשים בעזרת הקהילה. לפני ארבע שנים סבתא שלי נפטרה. אני מאוד חונכתי על ידיה. היא הייתה ניצולת שואה והגיעה המון לבתי ספר לתת הרצאות. היא הייתה אישה של המון נתינה וקיבלתי את ההשראה הזו ממנה. שלושה שבועות לאחר שנפרדתי ממנה התחילה הקורונה; תקופה שכידוע הייתה הזויה, בה כולם היו לחוצים ובפאניקה. יום אחד ראיתי פוסט באינסטגרם בו רואים תמונה של אישה מבוגרת עם מקל עומדת בסופר מול מדפים ריקים של נייר טואלט. למעלה כיתוב שאומר: ׳הצעירים רצים לקנות מה שהמבוגרים זקוקים לו הכי הרבה׳. זה הכה בי כמו אגרוף בבטן. פשוט גמר עליי.
בעיני רוחי ראיתי את סבתא שלי בתמונה הזו וחשבתי על כל האוכלוסיה החלשה והמבוגרת שלא יכולה לצאת מהבית בזמן שאנחנו הצעירים רצים לקנות כל מה שיש ומרוקנים את הסופרים מאספקה.
שלחתי הודעה לרב של חב״ד כאן וביקשתי ממנו שאם הוא שומע על מבוגר או מישהו חולה שזקוק לעזרה אני אשמח לצאת ולעשות קניות עבורו. הרב העביר את הבקשה שלי לבתי חב״ד נוספים באזור ומהר מאוד התחלתי לקבל טלפונים״.
לירון הבינה את הצורך הגדול ופתחה דף פייסבוק בשם People help people דרכו תוכל לרכז את העזרה והסיוע בתקופות הקורונה. שם היא הבחינה בדף דומה אך בעברית שמנוהל גם הוא על ידי ישראלי, שי בן צבי, היא פנתה אליו והשניים החליטו לאחד כוחות.
שי בן צבי, בן 49, בעלים של חברת קונסטרקשן מצליחה ואבא ל-4 בנים המתגורר בלוס אנג׳לס כבר שנים רבות. העזרה לחלשים תמיד עמדה לנגד עיניו, עוד כילד, סיפר לי, היה נוהג לעזור לנשים מבוגרות ברחוב לעשות קניות ולסחוב את הסלים עד הבית, לעיתים אימו התלוננה באוזניו כי הוא עוזר לכל הנשים מלבדה. אך נדמה כי חלק גדול מהמוטיבציה לעזור לקהילה שלנו כאן, נולדה מחוויה לא פשוטה שעבר בעצמו.
שי: ״לפני כמה שנים גילו לאשתי גידול בראש והקהילה הישראלית תמכה בנו ועזרה לנו ברמות מטורפות; מהפרשת חלה אליה הגיעו כ-300 בנות ועד עזרה כלכלית. הסיוע היה עצום, בלי העזרה של הקהילה אני לא יודע איך היינו עוברים את זה. בתת מודע שלי ידעתי שאני רוצה לתת בחזרה ולעזור לקהילה הנפלאה הזו. זו הייתה ההשראה שלי״. ארגון ״ביחד״ נסק במהירות.
ביחד כאן בשבילכם
חשיבותו של הארגון הובנה במהירות- לירון ושי סיפרו לי על מקרים של משפחה עם 4 ילדים בבית ותינוק חמישי שעומד להיוולד כשהאם מתקשה לרכוש אוכל, חיתולים ואוכל לתינוקות.
שי סיפר לי על אחד המקרים שהכי נגעו לליבו: ״פנו אלינו חברים בקהילה לגבי אמא חולה בסרטן שֿהתקשתה בגידול הילד שלה. הבן זוג היה חייב לעבוד שעות רבות בניסיון לשרוד. בשלב הראשוני גייסנו עבורה כסף, ותוך כדי הפגישות עמה היא ספרה לנו שלבנה בן ה-9 יש יום הולדת, אבל עקב המחלה היא לא מסוגלת לארגן לו מסיבה גדולה והיא חוששת שאיש לא יבוא. אמרתי לעצמי שאין מצב, פרסמנו פוסט מיוחד והפעלנו את חברי הקהילה, הרמנו לו את אחת מימי ההולדת הכי מדהימים שהיו פה: ג׳אמפרים, הבאנו את הקוסם ערן הפנר, תל אביב גריל תרמו אוכל, רולדין תרמו אוכל. כשהגענו למקום ראינו משלוחי אוכל מפסיפיק גריל ועוד מסעדות וחברות שכלל לא דיברנו עימם. הם פשוט שמעו על הילד והחליטו לשלוח אוכל וקינוחים.
הכביש בכניסה לרחוב של המשפחה היה פקוק מרוב מכוניות של משפחות שהגיעו עם מלא מתנות מטורפות. זאת הייתה הרגשה עוצמתית שריגשה אותי מאוד וממלאת את הלב. זאת הסיבה שאנחנו עושים את זה״.
לירון: ״היה מקרה שנגע לליבי במיוחד של סבא, איש מבוגר שאשתו נפטרה. בנוסף לאבל ולאובדן, האישה הייתה זו שאחראית על כל נושא החשבונות בבית. הסבא לא הסתדר עם תשלום החשבונות, לא היה לו כסף, הוא לא עמד במשכנתא ולקחו לו את הבית. הוא עבר לגור בנגריה בה עבד. שגם אותה כמעט איבד, אך הצלחנו להתרים $9500 לשלם לו את השכירות בכדי שלא יוציאו אותו. שלחנו לו אוכל ומצרכים כל שבוע לנגריה, אבל הוא היה בודד ויום אחד מצאו אותו מת על רצפת הנגריה. מקרה כל כך עצוב, זה אמנם אירוע חריג אבל צריך לדאוג שמקרים כאלו לא יקרו״.
ארגון ״ביחד״ כאן למען הקהילה
ארגון ״ביחד״ לא מפסיק לעבוד לרגע מפרוייקט לפרוייקט, שבתות וחגים, הם דואגים לסייע לכולם ועל הדרך חוברים עם ארגונים נוספים שמסייעים להם כמו Stand by me, מאמאנט, שבילים ומנהיגים נוספים בקהילה הישראלית.
לאחרונה החל שיתוף פעולה עם ״תינוקות של החיים״ סניף לוס אנג׳לס, שמנוהל ע״י טליה פריאל. בפגישת עבודה חשובה בה נכחה גם גלי ניצן, היזמת של הארגון מישראל, הוחלט כי יחברו שני הארגונים לעשייה משותפת במקרים בהם יש בבית שמקבל את עזרתנו גם תינוק בשנה הראשונה לחייו. במקרים שכאלה, ארגון ״תינוקות של החיים״ יספק מדי חודש ארגז עם כל הצרכים הבסיסיים לתינוק כמו: תחליפי חלב, טיטולים, בקבוקים ומוצצים, ביגוד או משחקי התפתחות ועוד.
לירון: ״חשוב לציין שהארגון שלנו מושתת על הקהילה. בנוסף לתרומות כספיות גם אנשים שאין להם כסף לתת יכולים לסייע בדרכים אחרות. אנחנו פונים למשפחות שמבשלות ארוחות שבת ושואלים אותן אם הן יכולות לבשל עוד קצת אקסטרה כדי לעזור לעוד משפחה. יש אנשים שמתנדבים לשנע את האוכל והמשלוחים כדי שיגיעו למשפחות״.
שי: ״אני יכול ציין לדוגמא את שיתוף הפעולה עם הסופר ״מגה כושר״: אנחנו שולחים לשם אנשים לקנות אוכל, ג׳נט מפקחת על העניין והיא מתקשרת אליי ואז מאשרים להם לעשות קניות מצרכים ב- 150-200 דולר למשפחה, וכך הם קונים לעצמם אוכל מבלי להרגיש נזקקים״.
הארגון מתנהל דרך פלטפורמות שונות במדיה החברתית. יש לו כ- 1600 חברים בעמוד הפייסבוק ומאות אנשים בקבוצת וואטסאפ. כמו כן, הם בקשר ישיר עם ארגונים יהודים נוספים שמסייעים להם להגיע למקומות מחוץ לקהילה הישראלית.
״ביחד״ בתקופת המלחמה בישראל
לירון סיפרה על התארגנות הארגון והקהילה בימים הראשונים של המלחמה, כשעוד לא הבנו את גודל האירוע וחומרתו: ״ממש אחרי השבת השחורה קיבלתי טלפון מרקפת אהרון שאמרה לי: ׳קורה פה משהו גדול והקהילה צריכה אתכם׳. הייתי צריכה לעזור גם בתור פסיכולוגית לאנשים שהיו בטראומה או זקוקים צריכים סיוע נפשי. אמרתי לה: ׳רקפת, אני בחוסר תפקוד, אין סיכוי׳. אבל היא אמרה לי: ׳תיקחי יום, תתאפסי על עצמך ומתחילים, יש לך אחריות בקהילה׳.
ביום ראשון כבר נפגשתי עם קארין אדוני, שירלי דה פאס, עדי לויתן, שני גבאי סרור, רקפת אהרון ואורלי טל- וביום שלישי כבר הרמנו ערב אצל רקפת בבית כדי לחבר את הקהילה ביחד לראות אם מישהו זקוק למשהו, לאחד את הקהילה ולספר שארגון ביחד נמצא כאן לשרותם.
אצל רקפת גוייס כסף לתרומות לבית החולים ברזילי, וכסף למקומות אחרים, הגיע אלינו, ל'ביחד', ואנחנו העברנו את זה הלאה. ככה למעשה התחילה העבודה והעשיה שלנו בזמן המלחמה.
זה המשיך כשארגון ביחד עזר למשפחות שהגיעו ללוס אנג׳לס: חלקם ברחו מהתופת או שהיו מפונים מהישובים שלהם בעוטף. בהמשך הגיעו נוספים כמו האחים שרעבי -הניצולים מהנובה ובני דודים שלהם. בשיתוף פעולה עם עוד מפיקים (רקפת אהרון, ליעם ובת זוגתו קארין אדוני בן דויד, ליאור אטיאס, אלעד בן שלום וגאבו פרחי) הרמנו ערב התרמה מדהים למען ישראל במהלכו גייסנו קרוב ל-47,000 דולר לסיוע לישראל״.
צוות ההפקה של ביחד באירוע ההתרמה למען שורדי פסטיבל ה״נובה״ מישראל
בהרבה שיחות לפני המלחמה עלה הפילוג הגדול של הישראלים בארץ, האם ניתן לומר לדעתך שהישראלים כאן, בלוס אנג׳לס, מאוחדים?
״אני שומעת המון ביקורות על הישראלים כאן ואני חייבת לומר, שמהיום שפתחנו את ארגון ״ביחד״ הפכתי אלרגית לביקורת על ישראלים. אנחנו כן מגובשים ועוזרים אחד לשני, והקהילה שלנו מדהימה. אני יכולה לספר שלפעמים אנחנו מקבלים פניה לעזרה בוואטסאפ של הקבוצה, ואני ושי לא זמינים, ובלי להגזים, תוך עשר דקות יש עשרות ישראלים שמתנדבים לעזור ולסייע והבקשה מטופלת. יש מקרים שמגיעים כל כך הרבה פניות לעזור שאני צריכה לומר תודה, אבל העניין טופל, הסתדרנו תשמרו את הכסף לשבוע הבא. או שיש כבר מספיק אוכל, תשמור את האוכל לשבוע הבא.
הישראלים מוצאים פתרון לכל בעיה: אנשים פונים אלינו כדי למסור בגדים, רהיטים ולפעמים הם מתחננים לבוא ולהתנדב במשהו ולעזור. אני כל כך גאה בקהילה שלנו. שתמיד נמשיך ככה״.
אני מבין שאתם זקוקים לעזרה גדולה יותר בתקופות החגים?
״כן, אנחנו בעיצומם של ההכנות לפסח. המטרה היא לדאוג שלאף ישראלי כאן לא יחסר דבר. אנחנו מבקשים ממי שיכול לעזור בתרומות- אנחנו ארגון ללא מטרת רווח, מוכר וחוקי, ומוציאים קבלות לכל מי שצריך. אנשים שיכולים לעזור לבשל אוכל בתקופת החגים, עזרה בקניות לבית, או אפילו לאמץ מבוגר ולבלות איתו זמן או לארח ילדים שצריכים חברים. כל עזרה היא מבורכת!
צרו קשר:
לירון: 818-208-0518
שי: 310-740-5410
