"למה בלי תקשורת?": מפגש ראשי ערים שחורים שעסק בפשיעה התקיים בדלתיים סגורות
באופן תמוה המפגש הקריטי התקיים בלא נוכחות של צוותי עיתונות ומצלמות. כמו כן הוצגו בו נתונים סטטיסטיים לא מייצגים ומוטים - אז כך נלחמים במגפת הפשיעה הפושה בערי אמריקה הגדולות?
03.31.2024 16:10
יאיר קליינבאום
"קואליציית ראשי ערים שחורים נגד פשע" התכנסה השבוע בממפיס, טנסי כדי לדון בסכנות הפשיעה הגואה ברחבי ארה"ב, כמו גם בפתרונות לכאורה לאיום הגובר.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
השאלה היא, האם הפגישה אכן עסקה בעצירת פשיעה, או שמא הייתה קשורה לשמירה על מראית עין שנועדה לגרום לציבור להאמין שהפשיעה בירידה כשהיא למעשה אינה?.
הגישה הציבורית והתקשורתית לאירוע הייתה מוגבלת בהחלט. במדינות רבות פגישות פרטיות בין פקידי ציבור הקשורים למדיניות אינן חוקיות. עם זאת, בטנסי התקנות קצת יותר רופפות.
חוק הפגישות הפתוחות של טנסי מגדיר "פגישה" כ"כינוס גוף שלטוני של גוף ציבורי שדרוש עבורו מניין חוקי כדי לקבל החלטה או לדון לקראת החלטה".
"גוף שלטוני" הוא "כל גוף ציבורי [המורכב] משני חברים או יותר, בעל סמכות לקבל החלטות או המלצות לגוף ציבורי בנושא מדיניות או מינהל".
במילים אחרות, טנסי נבחרה בקפידה רבה על ידי הקואליציה מכיוון שהיא אפשרה לקיים פגישות בדלתיים סגורות.
אך למה לא לכלול את העיתונות והציבור בשיח הזה?
אולי משום שהאירוע הוא כשלעצמו הודאה בכך שהפשיעה עולה; כחלק ממציאות שנציגי הדמוקרטים ניסו להכחיש בשנים האחרונות.
סיבה נוספת עשויה להיות כי הפתרונות הנידונים אינם כאלה שאוכלוסיית המצביעים תסכים להם.
בראיון שהעניקה ראש עיריית סנט לואיס, טישורה ג'ונס, הוזכרו תחנות דלק וחנויות נוחות ככאלה המושכות שיעור גבוה של פשיעה. ראש העיר שאלה כיצד בעלי העסקים יכולים להיות אחראים על היותם גורם משיכה... ולא כיצד ניתן להגן עליהם....
"יש לנו הרבה אלימות סביב חנויות נוחות ותחנות דלק... אז איך נוכל לתת דין וחשבון לבעלי העסקים האלה וגם להפיל את שיעורי הפשיעה? חלק מהדברים אנו כבר עושים, אנחנו מוצאים שראשי ערים אחרים עושים זאת גם כן".
במילים אחרות, איך ראשי ערים יכולים להאשים עסקים בשיעור הפשיעה במקום לקחת אחריות כנציגים נבחרים?
יש את האירוניה הברורה שרבים מראשי הערים תמכו בצעדין מבית השמאל הקיצוני להפחתת כוח האדם במחלקות המשטרה, רק כדי לסגת בשקט מהצעדים האלה כמה שנים מאוחר יותר.
ואז יש את שפע הטריקים הסטטיסטיים שבהם משתמשים פוליטיקאים כדי להסתיר את נתוני הפשיעה האמיתיים.
זה כולל שיעורי תביעה והרשעות מופחתים מאוד; כאשר בערים רבות בשליטה דמוקרטית שיעור ההרשעה הוא פחות מ-5 מכל 100 מעצרים.
מ-2018 עד 2023, שיעורי ההרשעה ירדו ביותר מ-58%, והרשעות ירדו באופן חד במיוחד מ-2020 ואילך.
מ-2011 עד 2021 ירדה אוכלוסיית הכלואים ביותר מ-22%, למרות העובדה שהפעילות הפלילית עלתה באותה תקופה.
ככל שיש פחות תביעות יש גם פחות הרשעות, כך נתח הפשיעה נראה נמוך יותר. זה כזה פשוט.
הדמוקרטים ניצלו גם את השינוי במדיניות הדיווח הפלילי של ה-FBI אשר החלה בשנת 2020.
בגלל השינוי הזה, ערים רבות בארה"ב לא ידווחו על מספרים מלאים ל-FBI עד 2025.
זו הסיבה שה-FBI דיווח לאחרונה על " ירידה" בפשיעה האלימה - כי אין להם סטטיסטיקה מלאה.
ואז כמובן יש את המספר הלא פרופורציונלי של פשעים שבוצעו על ידי מיעוטים באותן ערים.
שיעורי הפשיעה השחורה במקומות כמו סנט לואיס הם מדהימים.
מחקרים משנת 2022 מראים ש-92% מהחשודים ברצח ו-86% מהקורבנות בסנט לואיס ובמחוז סנט לואיס היו שחורים.
כ-84% מהם היו עבריינים חוזרים.
השחורים מהווים 43% מהאוכלוסייה באזור זה.
ראשי ערים מהשמאל הציעו זה מכבר שתפיסת הפשע בציבור חורגת ממציאות הפשע; עם זאת, כאן הם מקיימים פגישות בדלתיים סגורות כדי לדון בבעיית הפשע ההולכת וגוברת בערים שלהם.
אולי הבעיה היא לא תפיסה ציבורית שאינה תואמת את המציאות, אולי הבעיה היא ספין פוליטי שאינו תואם את המציאות.
האוכלוסייה מתמודדת עם פשעים אלו על בסיס יומיומי; יהיה קשה לגרום לאנשים לחשוב שפעילות פלילית אינה בעיה.
