גיבור העל הראשון: משחקן תיאטרון בישראל לכוכב בלהיט החדש של נטפליקס

ההצלחה של סדרת הדרמה התיעודית של נטפליקס: ״התורה כולה: סיפורו של משה״, יצאה בתזמון מצויין מספר שבועות לפני חג הפסח ותפסה גם את השחקן הראשי אבי אזולאי, משה רבינו בשבילכם, לא מוכן. ביום אחד זכה לחשיפה עצומה כשהסדרה בכיכובו הגיעה למקום הראשון בדירוג הצפיות ב-57 מדינות מסביב לעולם.
הסדרת בת שלושה חלקים מספרת את קורותיו של אחת הדמויות המקראיות החשובות בהיסטוריה של שלוש הדתות המרכזיות (יהדות, נצרות ואיסלם) ומציגה אירועים מכוננים כמו לידתו של משה, התגלות אלוהים בפניו, שחרור בני ישראל מעבדות במצרים וקריעת ים סוף; כולם עמוסים בדרמטיות ואפקטים קולנועיים. אך המעניין היא התמקדות הסדרה בסיפור חייו של משה על כל מרכיביו האישיותיים, הצגתו כאדם מבולבל המחפש את זהותו, אאוטסיידר בעל התקפי זעם ואופי אימפולסיבי, כמו גם יחסיו הלא פשוטים עם אלוהים.

 

אבי אזולאי כמשה מתוך״ ״התורה כולה: סיפורו של משה״ (שירלי פוטרמן- ניהול אישי)

תפסתי את אזולאי בבודפשט בחזרות אחרונות להצגה ״אנה קרנינה״ בה הוא משתתף כחלק מהפסטיבל של התיאטרון הלאומי שם.

אזולאי (36), נחשב לאחד השחקנים המובילים בתיאטרון גשר בתל אביב. מאחריו רפרטואר מרשים של מחזות בהם כיכב כמו: ״אלף שמשות זוהרות״, ״רודף העפיפונים״, ״מקבת ללא מילים״ ו״אותלו״.
אזולאי, מיוצג בישראל על ידי שירלי פוטרמן, ניסה כבר למעלה מעשור לעשות את המעבר מעולם התיאטרון לעולם הטלוויזיה והקולנוע ונדמה שהוא סוף כל סוף הצליח ובגדול.

אבי, יושבים עכשיו מאות שחקנים בבית ומנסים להבין איך עשית את זה?
״כן, גם לי לקח תקופה להבין שזה אמיתי. יום אחד קיבלתי טלפון מתומר, מפיק ישראלי שאני מכיר, הוא עבד עם חברה שסייעה למפיקי הסרט בנטפליקס ללהק בישראל. המפיקים חיפשו שחקן ישראלי לשחק את משה. הוצעו להם שחקנים בריטיים וברגע האחרון מישהו סיפר להם עליי.
הייתי באמצע חזרות בתיאטרון גשר כשתומר התקשר אליי ושאל אותי אם אני יכול להתפנות לשלושה חודשים של צילומים במרוקו. שאלתי אותו על מה הוא מדבר, הוא אמר לי שהוא לא יכול לתת לי יותר מידי פרטים אבל זה תפקיד ראשי בסדרה בנטפליקס. אמרתי לו ברור, אני אפנה זמן.
הוא שלח לי שישה אודישנים באנגלית והתחלתי לעבוד עליהם. נתנו לי סוג של דד ליין ובהתחלה לא חשבתי שאספיק אותו אבל תומר אמר לי ׳תצלם סצנה אחת ותשלח׳. כך עשיתי. תוך רבע שעה הבמאי והמפיק התקשרו אליי ואמרו לי שהם ממש אהבו את האודישן שלי. שיתפתי אותם שאני עובד עכשיו על הסצנה של משה והסנה הבוער. הם אמרו שזו הסצנה הכי קשה בסרט וביקשו שאשלח להם וידאו שלי מבצע אותה. בהמשך התקשרו אליי שוב ואמרו לי ׳משה זה אתה׳! כמה שעות לאחר מכן תומר הודיע לי ׳תתחיל לארוז למרוקו, קיבלת את התפקיד׳״.

איך הגבת לבשורה ?

״דבר ראשון נכנס בי פחד שמשהו ישתבש. ממש כמו שאתה מתאהב, יש לך משהו טוב ביד ואתה מפחד לאבד אותו. הייתי בחרדות ופחדים במשך כל התקופה עד שהחוזה נסגר עם הסוכנות.
עד שהגעתי למרוקו ופגשתי את בנג׳מין רוס, הבמאי, לא הייתי רגוע. אמרתי לו שאני חייב לעצור לרגע ולשאול אותו למה אני, למה? הוא אמר לי: ׳בדיוק בגלל זה, בגלל שאתה שואל כל הזמן למה, אתה ממש כמו משה׳.  ואז הוא אמר לי משהו מאוד מרגש: ׳יש לך עיניים טובות שלא משנה מה תעשה: תרצח, תשבור את לוחות הברית, תכעס, כל מה שיקרה הקהל ילך איתך והוא יאהב אותך׳.זה  מאוד החמיא לי״.

מחלקה ראשונה למרקו

הסדרה צולמה בורזאזאת; הידועה כעיר הקולנוע של מרוקו. היא הוקמה על ידי הכיבוש הצרפתי ב- 1928 ונמצאת בצומת דרכים חשוב בין הערים אגאדיר, מרקש וא- רשידיה. העיר מוקפת באולפני סרטים רבים וצולמו בה שוברי קופות ענקיים, ביניהם: ״המומיה״, ״גלדיאטור״, ״הנסיך הפרסי״, וסדרת הטלוויזיה ״משחקי הכס״.
אזולאי: ״ביום הראשון הבמאי לקח אותי לסיבוב על הסט. הוא איש נפלא ומדהים והייתה לי זכות גדולה לעבוד איתו. הוא שם דגש גדול על מתן חופש ויצירתיות לשחקנים ודאג שכל שחקן יביא את הצבע שלו- אני מרגיש שהוא הוציא ממני את המיטב שבי. הסט היה כמו גן משחקים מלא באנשים, קאסט שלם של אנגלים, אמריקאים, ישראלים, צרפתיים וזה החזיר אותי קצת לשורשים כי אני מרוקאי, אפילו דיברתי עם הצוות שם קצת במרוקאית״.

אבי אזולאי, הכל הדרך מתאטרון גשר לנטפליקס, צילום: ישעיה פיינברג

 

עד כמה היה מאתגר להתחבר לדמות כל כך תנכית ומיתולוגית כמו משה רבנו?
״ניסיתי לקחת את הכל אליי פנימה ועבדתי על התחברות לדמות. אני חייב לומר שהזדהיתי מאוד עם משה. בהפקת הסרט הזה התעמקו מאוד בפסיכולוגיה ובחיים הפנימיים של משה, בדקו איך הוא התמודד עם מצבים שונים, היחסים שלו עם אלוהים, היחסים המורכבים שהיו לו עם המשפחה המאמצת שלו במצרים ועם המשפחה הביולוגית שלו וחוסר הוודאות של מי הוא והרצון שלו למצוא את עצמו.
אני מתחבר לזה כי גדלתי כילד בדימונה; עיר קטנה, הייתי ילד עם משקפיים, די דחוי ולא מקובל חברתית.הרגשתי מוזר כי תמיד חלמתי להיות שחקן אבל החבאתי את הרצון הזה. אתה לא יכול להסתובב בדימונה ולומר בקול רם שאתה רוצה להיות שחקן. לא להורים או למשפחה ולא לחברים שלי.

כילד אהבתי לשחק כל מיני דמויות ולחקות אותן: את ג׳ים קארי ואת ואן דם. הייתי מדבר ועונה לעצמי - הרגשתי מוזר שיש עולם פנימי שאני לא יכול להוציא החוצה. הרגשתי לא שייך לסביבה שלי.
גם כשהגעתי לתל אביב כדי ללמוד משחק, הרגשתי לא שייך בדיוק כמו משה, כי הגעתי לעיר הגדולה מהפריפריה בדרום וכולם ראו אותי כערס מדימונה, מה הוא קשור לתיאטרון, הוא לא מתל אביב בכלל.
ככה גם משה מרגיש בסדרה: הוא אאוטסיידר במצרים מהרגע שהוא זוכר את עצמו כי הוא לא שייך וכולם אומרים לו שהוא שונה, גם כשהוא מגיע למדיין הוא שונה וזר ומרגיש לא שייך, וגם כשהוא מגיע לבני ישראל הוא לא שייך כי הוא מצרי והזהות שלו לא ברורה. הוא תמיד מחפש שייכות וזהות״.

אני מבין שהפקת הסדרה מטורקיה. האם הרגשת איזשהו חשש לצלם ולהיות מוקף בקאסט מוסלמי, בעיקר בתקופה הזו?
״לא, ממש לא. היינו ונשארנו עד היום משפחה אחת גדולה. כל התקופה הזו הייתה מלאה באהבה. מוסלמים, נוצרים ויהודים כולם היו ביחד. הפגנו סולידריות ובכינו כשבזמן הצילומים הייתה את רעידת האדמה הקטלנית במרוקו ועשינו טקס זיכרון מיוחד.
אחרי ה- 7 באוקטובר צוות השחקנים התקשרו אליי ושאלו לשלומי ועד היום הם מתקשרים. באנו לעשות אמנות, פוליטיקה לא עניינה, הלב של כולם היה על הסט״.

כשהיה בן 20, אזולאי איבד את אביו, דוד, שנפטר ממחלת הסכרת. במהלך שיחתנו הוא נזכר בדמעות של געגועים בילדותו עם אביו.
אזולאי: ״אני הייתי ילד של אבא שלי. למרות שהוא לא כל כך האמין באומנות, כשהוא ראה אותי כילד בן 7 עושה חיקויים של ג׳ים קארי מתוך הסרט ״המסכה״ הוא היה אומר לי: ׳איזה יופי, תעשה עוד פעם׳- כדי להראות לחברים שלו. אבל מבחינתו אמנות זה לא היה מקצוע, לא מתפרנסים מזה אלא רק תחביב.
אבא שלי בכלל לא ידע שאני רוצה להיות שחקן. אבל עכשיו, כשהסדרה מצליחה בכל העולם, אני בוכה עליו כמעט כל יום. כמה הייתי רוצה שהוא יהיה פה לחלוק איתי את הדבר הזה, יהיה גאה בי, יחייך אליי ויגיד לי כל הכבוד.
מה שמחזק אותי היא האמונה שאנחנו עוד ניפגש בסוף שם למעלה. על הסט הרגשתי כאילו יש לי השגחה עליונה, אולי ממנו, הרגשתי שמישהו שומר עליי גם כשהייתי חסר ביטחון.
בסוף הצילומים, בשוט האחרון כשהבמאי צעק Thats a Wrap, כשמשה הופך להיות נסיך מצריים, פשוט רצתי וחיבקתי אותו והתחלתי לבכות. אני חושב שיש לי את זה מצולם, התפרקתי בבכי במשך עשר דקות. זה הרגיש שבנג׳מין הוא כמו האבא שחסר לי״.

מתוך ״התורה כולה: סיפורו של משה״  (באדיבות:  שירלי פוטרמן- ניהול אישי)

איך המשפחה מגיבה להצלחה שלך היום?
״יש לי 2 אחים ו-2 אחיות ואמא ברוריה שתהיה בריאה. הם כולם בטירוף. אמא שלי מלאה בגאווה, דימונה זה עיר קטנה אז כולם עוצרים אותה ברחוב ואומרים לה: ׳הבן שלך משה, הבן שלך משה׳.
לפעמים היא לוקחת אותי לסיבוב דאווין עם ראש העיר, היא מבסוטה.
ברגע שיצאה הסדרה קיבלתי שוק כל כל כך גדול. כי כשהייתי במרוקו צילמתי ונהנתי ליצור כמו ילד קטן. אני זוכר שישי גולן, ששיחק את אהרון אחי, אמר לי ׳אתה יודע שכל העולם הולך לצפות בזה׳.
לא הבנתי מה הולך לקרות. הסדרה יצאה בנטפליקס בתשע בבוקר, האינסטגרם שלי היה בכלל עדיין על פרטי, בתשע ורבע ראיתי 27 בקשות חברות, אמרתי נחמד, ואז בצהריים ראיתי אלפי הודעות ובקשות לעקוב אחרי.
הסוכנת שלי התקשרה ואמרה: ׳שולחים לי מלא הודעות מחו״ל למה האינסטגרם שלך על פרטי?! תפתח אותו׳ בהמשך אני מקבל הודעות שהשבוע אנחנו מקום ראשון ביותר מ-50 מדינות בעולם; נכנסתי להתקף חרדה, פתאום הבנתי שקפצתי לאוקיינוס גדול.

נוצרו הזדמנויות חדשות בעקבות הצלחת הסדרה בעולם?
״כן, יש כבר כמה פרויקטים מרגשים על הפרק, הסוכנת שלי שירלי מנהלת אותם ואני מקווה שזה יקרה״.

עכשיו כבר מותר לחלום?
״כן, עכשיו אני מעז לחלום בגדול. להגיע הכי רחוק שאני יכול ועדיין להישאר עם הרגליים על הקרקע. אני רק רוצה להתפרנס בכבוד מהמקצוע והאומנות שלי. החלום אולי יום אחד להפיק ולכתוב בעצמי סרטים, מי יודע, אולי אפילו באל איי״.