לא מדובר בהפגנות למען הפלסטינים – אלא בקריאות למלחמה

מה שהתחיל כהפגנות סטודנטים לגיטימיות בקמפוסים של האוניברסיטאות בארצות הברית – הפך במהירות למחזה מחריד עם כוונות מרושעות.

במקום 'לתת צ'אנס לשלום' כפי שצעקו המפגינים נגד מלחמת ויאטנם אי שם בשנות ה-60, המפגינים של היום התדרדרו במהירות מפחידה לאנטישמיות מרושעת, עם קריאות כמו 'אנחנו חמאס', 'למחוק את ישראל' ואפילו 'להרוג את כל היהודים'. כך כתב העיתונאי הבריטי אנדרו ניל במאמר דעה ב'דיילי מייל'.

דור הסטודנטים של היום נסחף בקלות, בטח בזכות מעט ידע בהיסטוריה, ללא הבנה כלשהי של מורכבות הסכסוך במזרח התיכון – וללא עקרונות מוצקים מעבר לאובססיביות של ה'ווק' הפרוגרסיבי.

 

 

ועל אף שמנהיגי המחאה טוענים שהם 'פרו-פלסטינים', הם למעשה פרו-חמאס'. אחד ממנהיגי המחאה באונ' קולומביה בניו יורק שהקים את 'מאהל הסולידריות עבור עזה', אמר בגלוי כי "לציונים לא מגיע לחיות".

והרעל של קולומביה התפשט לאוניברסיטאות אחרות. קמפוסים עמוסים בפרו-פלסטינים עמוסים בכרזות כמו '7 באוקטובר 10,000 פעמים', 'החרימו את מדינת האפרטהייד הציונית שעושה רצח עם', 'השואה לא הייתה עניין גדול' ו'יש רק פתרון אחד', מהפכת אינתיפאדה'.

גם אם לרבים מהמפגינים, שהם לבנים מהמעמד הבינוני-גבוה, אין מושג מה זה שואה או אינתיפאדה, בטח שלא פלסטין - הם לא באמת מוחים נגד מלחמה. מדובר בתנועה פרו-מלחמה ששואפת להרוס את ישראל ולהפחיד כל יהודי.

אין ספק שהם הושפעו ממרצים רדיקליים, שלא מעודדים שום דיון רציונלי ובטח שלא גיוון דעות. אבל מה שמדהים הוא, שלא משנה מה יוצא מהפה שלהם – אין לכך שום דין וחשבון.

 

(צילום: AFP)

 

אז נכון, כמו לכל האמריקאים גם להם יש את הזכות לחופש הביטוי. אבל זה לא המקרה, מדובר בהתנהגות פלילית לחלוטין – אשר מאיימת ישירות על סטודנטים יהודים, קוראת לרצח עם ותומכת בגלוי בארגון טרור רצחני.

הנהלת האוניברסיטה, כרגיל, היא חסרת תועלת. הם לא מתאמצים להגן על הסטודנטים היהודים, ואפילו רק אונ' קולומביה נאלץ להמליץ להם שלא להגיע למוסד הלימודים עד להודעה חדשה.

והיינו כאן בעבר, כשהרעל הנאצי השתרש בגרמניה. אנחנו יודעים לאן זה המוביל – וזה מה שהופך את חוסר המעש של האוניברסיטאות לבלתי נסלחת.