הקשר בין בעיות קשב וריכוז לנגיף הקורונה: המחקר הישראלי שעושה סדר
במהלך שנות המגפה, וגם אחריה, התפשטה שמועה לפיה הנגיף גורם לבעיות נוירולוגיות של קשב וריכוז. חוקרים ישראלים בדקו את הנושא וקיבלו מסקנה ברורה
05.16.2024 19:13
סוכנויות הידיעות
מגפת הקורונה גררה אחריה אינסוף שמועות – ובהן קשר בין הנגיף לעלייה במספר הילדים שסובלים מהפרעות קשה וריכוז.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
מחקר ישראלי חדש נערך כדי לבדוק האם באמת חלה עלייה בשכיחות ההפרעה הנוירולוגית במהלך שנות המגפה, והאם יש קשר לקורונה עצמה.
החוקרים אספו נתונים על שלושה מיליון מקרים של ילדים בגילאי 6 עד 18, ובחנו את שיעור האבחונים שלהם לפני, במהלך ואחרי מגפת הקורונה. כמו כן, נאספו פיסות מידע שונות על קבוצת הגיל, בין היתר מגדר ומצב סוציו-אקונומי.
וכך, כפי שפורסם ב'ג'רוזלם פוסט', החוקרים גילו שלמגפת הקורונה לא הייתה כל השפעה על שיעורי האבחונים להפרעות קשב וריכוז, וגם כי לא היה שינוי משמעותי במספר האבחונים במהלך המגפה.
יתרה מכך, המחקר הצביע על כך שהתיאוריה לפיה הנגיף גרם לבעיות הנוירולוגיות עשויה להשפיע לרעה על ילדים שבאמת סובלים מהפרעות קשב וריכוז, מכיוון שהם עשויים לא לפנות לאבחון מתוך מחשבה שהתסמינים שלהם נובעים רק מהנגיף.
"השמועה הזאת מסתובבת כמה שנים. עם זאת, מכל המידע שנאסף בספרות הרפואית העולמית ומהמחקר שלנו, לא נמצא הבדל בשיעור הפרעות הקשב לפני ואחרי המגפה. הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו-התפתחותית עם בסיס גנטי ונוירולוגי, ולא תגובה לזיהום מנגיף", אמרה פרופ' איריס מנור.
אם זאת, פרופ' מנור הצביעה על ירידה אפשרית בקשב של ילדים ונוער – והאשימה את החשיפה למסכים ולרשתות חברתיות: "ילדים ממעטים ליצור קשר עין, מתבטאים באימוג'י, כמעט ולא קוראים ספרים ונחשפים לסרטוני טיקטוק שנמשכים כמה שניות".
"כל אלו עלולים לפגוע ביכולת שלהם לשמור על קשב לאורך זמן ולהגביר את הצורך בגירוי מיידי. עם זאת, לא מדובר בהפרעה הדורשת טיפול רפואי", הוסיפה.
