כך 'אבודים' שינתה עבורנו את הטלוויזיה

רשת ABC עברה תקופה בשנת 2004 בה היא התקשתה למצוא להיטים – עד שהציגה שתי סדרות שמאז הפכו לקלאסיקה: 'עקרות בית נואשות' ו-'אבודים'.

מבין שתי הסדרות הללו, עם זאת, 'אבודים' הייתה זו ששינתה באופן יסודי את הטלוויזיה ואת הקשר בין הכישרון היצירתי מאחורי תוכניות הטלוויזיה לבין הרשתות ששידרו אותן. סדרת המדע הבדיוני הביאה למה שאולי נקרא "הרומנטיזציה של הטלוויזיה" – לא בדרך שבה הסדרה התחילה, אלא איך שהיא הסתיימה ב-2010.

השורשים של זה בעצם התחילו כמה שנים קודם לכן, כאשר המפיקים הבכירים של התוכנית, דיימון לינדלוף וקרלטון קיוז, הבינו שהפופולריות של הסדרה המסתורית החלה להתערער, זאת בגלל האופי הפתוח של התוכנית והמחויבות של הצופים – שדרשו לקבל תשובות לסימני השאלה הרבים.

 

 

בהפעלת לחץ מצדם, במה שווראייטי כינתה "מהלך שמשנה פרדיגמות", ABC איפשרה ליוצרי הסדרה להכריז על תאריך סיום רשמי, והזמינה 48 פרקים במשך שלוש עונות כדי להשלים את הסיפור.

עד אז, האמונה הרווחת בטלוויזיה הייתה, במהותה, אם זה לא שבור – לא צריך לתקן. סדרות רצו עד שהקהל הפסיק לצפות בהן, ולא כאשר היוצרים אמרו.

"אני חושב שלתוכניות מבוססות סיפור כמו 'אבודים', בניגוד לתוכניות כמו ER או CSI, הקהל רצה לדעת מתי הסיפור יסתיים", אמר המפיק קיוז. "כאשר ג'יי.קיי. רולינג הודיעה שיהיו שבעה ספרי 'הארי פוטר', זה נתן לקוראים תחושה ברורה של כמה בדיוק ההשקעה תהיה להם. אנחנו רוצים שהקהל שלנו יעשה את אותו הדבר".

מאז, לכאורה, סוג שונה של טלוויזיה התפתח והשתרש, נותן לכישרונות היצירתיים יותר חופש להחליט על תוחלת החיים של סיפוריהם. זה כלל את התפתחותם של סדרות מוגבלות המציעות הבטחה של סגירה וסופיות, ויוצרות עלילות עם התחלה וסוף ברורים.

המשוואה הזו עשתה את הטלוויזיה עשירה ושאפתנית יותר, וכן מסוגלת להתמודד עם סוגים שונים של רצף סיפורי. זאת אפילו אם אבודים לא הצליחה לסיים את הסדרה לשביעות רצון הצופים.