בחודש הבא הגולש הישראלי נחמן יריב בלולו יהיה בן 49, ומרחק נגיעה מהתואר אלוף העולם בגלישת גלים של AA . אחרי שזכה באליפות אירופה ודורג במקומות הראשונים בכל הסבבים הוא עומד בפני הבאת הישג אדיר למדינה. בלולו, שחי על קו קוסטה ריקה ישראל מבקר תכופות בקליפורניה שנחשבת לבירת הגלישה העולמית, ובימים אלו מתכונן לתחרות החשובה בחייו בסן דייגו, שם יוכל להבטיח לעצמו את תואר אלוף העולם.
נחמן יריב בלולו בפעולה
בלולו נולד וגדל ביפו יחד עם הוריו ו-5 אחים ואחיות. את הים גילה כבר כילד צעיר. ״התחלתי לגלוש בגיל 9 כדי לברוח מהבית- אז הייתי חי בים. להורים שלי לא היה אכפת; הייתי חוזר מבית הספר, אבא שלי היה נותן לי כסף ואומר לי ׳תחזור בערב׳. הוא לא רצה שאני אראה אותו עושה סמים״. בלולו מספר לי על אביו, עמי בלולו ז״ל, שהיה עבריין מוכר בישראל וגם אוהד כדורגל מושבע. הוא שימש כיו״ר של קבוצת הכדורגל מכבי עירוני בת ים. בלולו: ״כילד לא היה חסר לנו כסף אף פעם. אבל יום אחד אבא שלי פשט את הרגל והכל התחיל להסתבך. לקחו לו את הבתים ואת כל העסקים והוא הכניס אותנו לחובות. אתה יודע איך זה שפעם הורים יכלו לפתוח חשבונות בנק על שמות הילדים שלהם מגיל 15 ואף אחד לא יודע מה הם עשו איתם. בגלל ההורים שלי אני וכל האחים שלי היינו בחובות של מיליונים. כל החיים שילמנו את המחיר. רק בגיל 40 הצלחתי לקבל כרטיס אשראי בפעם הראשונה. עד אז, כל החשבונות שלנו היו מוגבלים. אבל היום אני אחרי, הכל ברוך השם. אני לא מאשים את אבא שלי בכלום, הוא בסך הכל רצה לדאוג לכבוד המשפחה והכל נפל״.
תאר לי קצת את סגנון החיים של המשפחה בה גדלת, זה נשמע לא פשוט?
״חייתי במשפחה של מכורים לסמים ולאלכוהול וזה מה שגרם לי לברוח לים. לאבא שלי היה מלא כבוד. בשנות ה-90 הוא קנה את חברת הביגוד של GAZOZ וכל המתפרות שלהם היו בעזה. אז כילד הוא היה לוקח אותי כל שבת לאכול חומוס פול בעזה. היינו נכנסים חופשי. אף אחד לא היה נוגע בנו, הם ידעו שהעסקים של אבא שלי מאכילים את המשפחה שלהם. אבא היה קונה עסקים, מכריז עליהם כפושטי רגל וככה עושה מזה כסף. הוא היה גובה צ׳קים עבור אנשים. הוא היה בעל הבית של אנשים כמו הרצל אביטן וזאביק רוזנשטיין, שהיה בא לפעמים לישון אצלנו בבית. אחי הקטן נכנס לבית סוהר מגיל 18 עד גיל 30, אחרי שהשתחרר הוא נפטר מדום לב במהלך השינה. למזלי אני לא נכנסתי אף פעם לכלא. אמא שלי עדיין חיה אבל היא על כדורים מאוד חזקים״.
בלולו התאהב בעולם הספורט. בנוסף לגלישה הוא אהב מאוד כדורגל, הוא נחשב לכישרון וכבר בגיל 16 עלה לשחק בבוגרים בליגה הארצית. בנוסף, טיפח את תחום הגלישה שבסוף הפך לספורט המועדף עליו. בלולו: ״בתור ילד הייתי הולך ל ״חוף הגולשים״ בבת ים. אף אחד לא לימד אותי לגלוש. היה לי גלשן קלקר עם 2 חרבות, אני וחבר שלי החלפנו אותו עם שני ילדים אחרים תמורת משקפות צלילה. ככה היינו שני ילדים בני 9 שהולכים כל יום קילומטר ברגל לים. אחרי כמה שנים אבא שלי קנה לי גלשן נורמלי יד שניה״.
אתה זוכר את התחרות הראשונה שלך?
״כן, בגיל 12 התחלתי להתחרות בפעם הראשונה. זה היה ב-1987 בתחרות הגלישה בבת גלים בחיפה. ביום הראשון היו גלים של 2 וחצי מטר אז לא נתנו לנו להשתתף כי היינו ילדים. אבל למחרת הים היה יותר רגוע וגלשנו. זכיתי במקום השלישי ובמקום הראשון זכה אביב וקנין״.
ואז, בגיל 20, אתה מחליט לחזור בתשובה ולהפסיק להתחרות. איך זה קורה?
״כן, כנראה שחיפשתי משמעות. היה לי איזה חבר סטלן אחד, כזה שתמיד הייתי צריך לבוא אליו בבוקר ולהעיר אותו לעבודה, אחרת הוא לא היה מתעורר לבד. כל פעם כשהייתי בא הוא היה נותן לי להניח תפילין וככה למדתי. לאט לאט התחברתי לכל העניין. יום אחד גלשנו ביחד ואז אני רואה את עצמי במים שקוף; כמו רוח, והדמות שלי הייתה של דתי עם ציציות. נבהלתי ויצאתי מהמים. הלכתי לחנות תשמישי קדושה ושאלתי את המוכר אם אני שם ציציות זה מחייב אותי לשים גם כיפה. הוא אמר שלא, ובאותו היום קניתי ציצית. אחרי זה ניסיתי לשמור שבת ולא הצלחתי. שבת לאחר מכן כבר הצלחתי, זה היה קשה אבל עשיתי את זה. כמה חודשים לאחר מכן כבר נכנסתי לישיבה. ככה במשך 20 שנה יצאתי ונכנסתי מישיבות״.
במרוץ השנים הללו בלולו התחתן והתגרש פעמיים והיום יש לו ארבעה ילדים ונכדה אחת, כולם מתגוררים בבת ים. אחת החוויות ששינו את חייו, סיפר לי, הייתה שביקר בסרי לנקה בזמן אסון הצונאמי ב-2004. רעידת האדמה והצונאמי בעקבותיה התרחשו באוקיינוס ההודי, ב-26 בדצמבר, בוקסינג די, כמה ימים לפני השנה החדשה. מדובר ברעידת האדמה השלישית בעוצמתה שנמדדה אי פעם ואחת הקטלניות שביניהם. היא הגיעה לדרגה 9.1 עם אנרגיה המדמה עשרת אלפים פצצות אטום מהסוג שהוטלו על הירושימה. למעלה מ-300 אלף בני אדם נספו ומיליון וחצי נותרו ללא קורת גג בתאילנד, סרי לנקה, אינדונזיה ובהודו.
מה אתה זוכר מהבוקר ההוא של דצמבר 2004?
״זה התחיל כבר בלילה לפני; הייתה מסיבת טרום סילבסטר ופתאום ראינו כל מיני חיות רצות מאזור החוף לכיוון הג'ונגל וההרים. לא הבנו מה קורה אבל בדיעבד אנחנו מבינים שחיות מרגישות הכל לפני כולם. בבוקר קמתי מוקדם לפני כולם, זה היה שש וחצי בערך, ואמרתי אני אניח תפילין. יצאתי מהחדר ופתאום ראיתי את הגל הגדול מתקדם לכיוון שלנו והוא סחב איתו שולחנות, כיסאות, טוקטוקים, כל מה שבדרך. למרות שהגל שלנו היה הכי פחות גבוה הוא היה מאוד חזק. צעקתי לכולם להתעורר. אני רואה את הגל מתקרב ומתקרב ומוריד כל מה שבדרך. מזל שהיינו ממש לפני מסעדה ישנה וגדולה שהייתה עשויה מלבנים חזקים של בטון. היא הגנה עלינו. ראינו את הגל עובר אותנו וממשיך עד שהוא הגיע לרכבת והפך אותה, שם נהרגו יותר מ-1000 איש. מכאן הכל היה בלאגן וראינו את המים חוזרים אחורה, אולי 500 מטרים, והים נראה כאילו הוא רוצה לאכול אותך. ברחנו לג׳ונגלים בהרים וחיינו על כל מיני סנדוויצ׳ם עם ריבה שהיו לנו. ישנו בכל מיני מקדשים בג׳ונגל והיה איזה לילה אחד שישנו 6 אנשים במחסן של 2 מטר על 2 מטר. במהלך הימים האלו אנשים התחילו לחלק שקיות אורז עם ירקות ואני זוכר שישבתי על הר עם החברים ושתינו ג'ק דניאלס עם קצת חשיש שהיה לנו. אחרי שבוע בערך הצלחתי לדבר עם אבא שלי בטלפון לוויני- היו לו קשרים במשרד החוץ והוא הצליח לשים אותי על טיסה חזרה הביתה״.
סדרת פציעות וקטיעת הרגל
אומרים שגולשים ניחנים באומץ רב. קשה שלא להתרשם מהאומץ ואופיו האסרטיבי של בלולו. הנחישות, ההתמדה וכוח הרצון. ב-2002 הוא טס לדרום אפריקה כדי לגלוש בחופים המפורסמים. יום אחד במהלך בוקר גלישה בים סוער הוא נפצע קשה כשתפס גל של 2 וחצי מטרים, עשה ראונדס ושבר את הצלע התחתונה שנכנסה לתוך הכלייה שלו. הוא הובהל לבית החולים ועבר ניתוח חירום בו ניצלו חייו אך הוא איבד את הכליה. כל אלו לא עצרו אותו מלהמשיך לגלוש. אך הפציעה שתשנה את חייו תתרחש בהמשך דווקא על היבשה. בלולו: ״זה היה יום שבת אחד, הלכתי ליד הים, הרגשתי עייף ורציתי לנוח. ראיתי איזה ספה זרוקה ואמרתי לעצמי אולי אזרק עליה. זה היה אביב ואני יודע שבתקופה הזו כבר יוצאים כל הנחשים באזור, אז הפכתי את הספה כדי לבדוק שאין נחש. מתחת לספה הייתה כוורת דבורים שהתהפכה ויצאו מאות דבורים שרדפו אחרי ועקצו אותי בכל מקום ממש כמו בסרטים המצויירים. התחלתי לרוץ ולברוח וקפצתי מטר וחצי מהגבעה והתקפלה לי הרגל בצורה גרועה, ברמה שהכף רגל הגיעה לברך. ניסיתי ליישר את הרגל, לעמוד ולברוח וראיתי שהיא שבורה לגמרי.עברתי שישה ניתוחים שלא הצליחו ממש, באחד מהם הייתה לדעתי רשלנות רפואית. שמו לי פלטינות. היו לי כאבים מאוד חזקים, כרונים, שלא עברו. בשלב מסויים כבר לא יכולתי לסבול את הכאב והדרך היחידה הייתה לקטוע את הרגל. כך איבדתי את רגל שמאל שהיא הרגל החזקה שלי״.
רגלו של בלולו נקטעה מהברך למטה. הוא נזקק לכיסא גלגלים במשך יותר משנה. למרות זאת, לא היה מוכן לוותר על האהבה הכי גדולה שלו. הוא שם פרוטזה ונכנס לנסות לגלוש. הוא יצא מתוסכל, עצבני ולעיתים בדמעות כשהבין ששום דבר לא הולך להיות אותו הדבר. הוא היה צריך להתחיל מהתחלה. בלולו: ״הייתי תמיד עצבני, מקלל את כולם ולפעמים הולך לים ומתפלל שלא יהיו גלים. אבל החברים שלי תמכו בי כל הזמן ועודדו אותי לא לוותר״.
הקאמבק הגדול
בלולו המשיך בשנים של אימונים ועבודה קשה, בה לימד את גופו לגלוש מחדש. הוא החליף גלשנים, היה גולש לסירוגין עם מנוחה, נותן לגופו להתאושש ואז ממשיך. כמה חודשים לאחר מכן החל להתחרות בטורנים שונים לגולשים עם מוגבלויות. ב-2019 הוא סגר מעגל כשחזר לדרום אפריקה לחוף שבו נפצע ואיבד את הכלייה, להשתתף בטורניר אליפות העולם וסיים במקום השני. הזכיה פתחה עברו את הדרך לסבבים המקצוענים וב- 2021 הוא זכה במקום השני באליפות ה- ISA של ארגון הגלישה העולמית. כרגע, בלולו לוקח חלק בסבב המקצועני של 4 תחרויות שנתיות כשהוא מדורג בהם שני. לפני חודשיים ניצח סבב בהוואי בתחרות באליפות העולם כשהוא משאיר את המתחרה הכי גדול שלו, קנג׳ירו איטו היפני, מאחור. בלולו: ״היו תנאים טובים ברוב התחרות אבל במקצה הגמר הייתה סערה מטורפת, הים היה נמוך וכל מקצה הגמר הייתי במקום שני ושלישי ואז בגלים האחרונים קיבלתי 9 נקודות וניצחתי את התחרות. שני המתחרים החזקים שלי בטורניר הם שיין ריינולד מפורטו ריקו ופורסט וורנברד מארצות הברית. אם ינצח, כאמור, את התחרות באושנסייד בספטמבר הקרוב, הוא יזכה בתואר אלוף העולם הרשמי של AASP.
מימין: שון ריינולדס, נחמן יריב בלולו והמאמן כריס קורטיוס מהוואי
גולש המהווה מודל לחיקוי עבורך?
״אני גדלתי על Christian Fletcher, הוא משמש דוגמא עבורי. גולש חזק ואמיץ מקליפורניה, לא מפחד ולוקח סיכונים. הוא הביא את סגנון הסקייטבורד
לעולם הגלישה. היה דופק איירים מטורפים, עושה דברים מסוכנים ולקח את הגלישה לגבהים מטורפים״.
לסיום, מה החלום שלך?
״קודם כל לזכות באליפות העולם בספטמבר. אבל יותר מהכל, שענף גלישת הגלים יהפוך לענף אולימפי כדי שנוכל להשתתף באולימפיאדה ב-2028. נדמה שעיריית לוס אנג׳לס לא מבינה את החשיבות של הענף הזה. הם נותנים העדפה לספורט טיפוס הקירות. לוס אנג'לס היא בירת הגלישה העולמית, הם צריכים להשקיע את הכסף ולתת לגולשים עם מוגבלויות את הבמה. בוא לא נשכח שבשנות ה-80 גלישה היה נחשב ספורט בזוי. היו אומרים עלינו שאנחנו פריקים שעושים סמים, היום התדמית השתפרה וקוראים לנו אתלטים. ואני אומר שאנחנו תמיד היינו אתלטים והגיע הזמן שיתנו לנו את הבמה הכי גדולה״.
סרקו את הברקוד לאתר תחרות העולם בגלישה לבעלי מוגבלויות שתתקיים בחודש אוגוסט באזור סן דייגו בה ישתתף נחמן יריב בלולו
נחמן יריב בלולו - אינסטגרם: custom_leg_balulu@
