בראיון שפורסם ביום חמישי, פלוסי אמרה שהיא לא דיברה עם ביידן מאז ה-21 ביולי - היום בו הוא הודיע שהוא יסיים את מסע הבחירות שלו לכהונה נוספת.

כאשר מחבר המאמר בניו יורקר, דייוויד רמניק, שאל את הדמוקרטית מסן פרנסיסקו אם היא חושבת ש"מערכת היחסים הארוכה" שלה עם ביידן תשרוד את הסערה האחרונה, היא ענתה: "אני מקווה. אני מתפללת. אני בוכה," לפני שהוסיפה שהיא "מאבדת שינה" בגלל חששות שחברותם עלולה להסתיים.

"אני מקווה. אני מתפללת. אני בוכה," לפני שהוסיפה שהיא "מאבדת שינה" בגלל חששות שחברותם עלולה להסתיים. פלוסי

בעוד שהזרז לעזיבתו הסופית של ביידן מהמרוץ היה הופעה גרועה בדיון מול הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ב-27 ביוני, פלוסי - חברה ותיקה לשעבר בהנהגה הדמוקרטית - זכתה להערכה על כך שנתנה לחברי קונגרס דמוקרטים אחרים את האו. קיי. לקרוא ליציאתו של ביידן לאחר ראיון שהיא נתנה ב"בוקר טוב ג'ו" של MSNBC ב-10 ביולי.

ביידן התעקש שהופעתו העייפה בדיון הייתה תוצאה של הצטננות והרגלי שינה גרועים, ושהוא יישאר במרוץ למרות לחישות גוברות של מחלוקת בשורות הדמוקרטיות. בראיון ב"בוקר טוב ג'ו", פלוסי נשאלה על עמדתו של ביידן ובאופן בולט סירבה להציע לו תמיכה.

"זה תלוי בנשיא להחליט אם הוא ירוץ," היא ענתה, למרות שביידן כבר הכריז פומבית שהוא רץ. "כולנו מעודדים אותו לקבל את ההחלטה הזו, כי הזמן אוזל. ... הוא אהוב, הוא מוערך ואנשים רוצים שהוא יקבל את ההחלטה הזו."

רמניק פירט חלק זה של שיחתו עם פלוסי, בו הוא חוקר מדוע היא השתמשה במילים שהשתמשה בהן ב-10 ביולי. זו קריאה מאירת עיניים: "כשלחצתי על פלוסי לדבר בפירוט רב יותר על הלשון שלה ב'בוקר טוב ג'ו', היא הסתכלה עליי בשתיקה, ללא מצמוץ. לבסוף, כשהשתיקה התרחבה מעבר לגבול המביך, אמרתי, 'את מסתכלת עליי ומחכה שהרגע הזה יחלוף.'"

בתיאורו של רמניק, פלוסי ענתה: "כן, אבל אני מנסה לחשוב למה אתה בכלל שואל את זה, כי, אתה יודע, אני לא הולכת לענות על זה בדרך שאתה רוצה." אחר כך, היא מעירה את ההערה על התפילה שחברותה עם ביידן תשרוד.

הדיווח של הניו יורקר אמר שפלוסי ייעצה בפרטיות לדמוקרטים עם חששות לגבי ביידן להמתין עד אחרי פסגת נאט"ו השנה שהסתיימה ב-11 ביולי לפני שיקראו לו לפרוש. למחרת, 13 חברי קונגרס דמוקרטים עשו בדיוק את זה, וביידן יצא מהמרוץ ותמך בסגנית הנשיא קמלה האריס כמחליפתו רק תשעה ימים לאחר מכן.

רמניק טען שתפקידה של פלוסי בגרימת פרישתו של ביידן היה דומה לזה של שלושת הרפובליקנים שבסופו של דבר שכנעו את הנשיא לשעבר ריצ'רד ניקסון להתפטר ב-1974. "המסר של פלוסי היה כנראה חיוני להחלטתו של ביידן לעמוד בצד כמו הרגע בסיום פרשת ווטרגייט כאשר, ב-7 באוגוסט 1974, הנציגים הרפובליקנים בקונגרס בארי גולדווטר, ג'ון רודס, והיו סקוט הלכו לבית הלבן כדי להבהיר לריצ'רד ניקסון שהוא איבד את כל התמיכה בגבעת הקפיטול," כתב רמניק. "ב-8 באוגוסט, ניקסון הודיע שהוא יתפטר"