3 שנים לנסיגת ארה"ב מאפגניסטן: מה ישראל יכולה ללמוד על המלחמה בטרור?

ארה"ב סימנה ביום שישי את השנה השלישית לנסיגתה המלאה מאפגניסטן ולסיום מלחמה בת 20 שנה, אך עדיין נותרו שאלות לגבי הלקחים שנלמדו ממלחמת הטרור של ארה"ב ומה ניתן ליישם במאבק ישראל נגד הקיצוניות האסלאמית.

התמוטטות קאבול לידי הטליבאן השאירה סימן שחור על מה שכבר נתפס כסיום כאוטי למלחמה הארוכה ביותר של ארה"ב.

עם זאת, זה גם השאיר את האמריקאים עם שאלות על יעילות האסטרטגיה של ארה"ב במאבק באל קאעידה ובקיצוניות האסלאמית בכלל.

ביום שלאחר הנסיגה מאפגניסטן, הנשיא ביידן ניסה להשתיק את השאלות הללו בנאום לאומה ב-31 באוגוסט 2021, אז אמר: "זוכרים למה הלכנו לאפגניסטן במקור? כי הותקפנו על ידי אוסאמה בין לאדן ואל קאעידה ב-11 בספטמבר 2001, והם היו מבוססים באפגניסטן".

"הבאנו צדק לבין לאדן ב-2 במאי 2011 – לפני יותר מעשור. אל קאעידה הושמדה", אמר ביידן. "הגיע הזמן לסיים את המלחמה הזו".

 

הטליבאן באפגניסטן (צילום: Getty Images)

 

בנוסף למאמץ של עשורים של ארה"ב ל"השמיד" את אל קאעידה, היא גם שאפה לסיים את שלטון הטליבאן באפגניסטן ולהבטיח שממשל דמוקרטי יעמוד במקומו.

למרות שאל קאעידה נותרה מוחלשת מאוד כיום, היא כעת מקבלת מקלט באפגניסטן – תוצאה של כישלון של מאמצי ארה"ב במשך מספר ממשלות להתמודד עם הטליבאן.

הסיום הסוער של מלחמת הטרור הביא לתשומת לב מחודשת לוויכוח על השאלה האם טרוריסטים אסלאמיים, או כל קבוצה מורדת, אכן יכולים להישגר דרך לחימה קינטית – שאלה שישראל מתמודדת איתה זמן רב.

מאז הקמתה, ישראל נתקלה באיומים קיומיים באופן רציף, תחילה מקבוצות פרמיליטריות מאורגנות של ממשלות ערביות הידועות כפדאיונים, ולאחר מכן מארגון השחרור הפלסטיני לפני שהוקמו חמאס, חזבאללה וקבוצות קיצוניות נוספות.

ישראל נתקלת כיום באיומים מכמעט עשרים ארגוני טרור הפועלים מתוך עזה, הגדה המערבית, לבנון, סוריה, עיראק ותימן - כולם ממומנים על ידי איראן במטרה להקיף את המדינה היהודית באסטרטגיה המכונה "טבעת האש".

"ניתן לנצח קבוצות מיליטנטיות, וישראל מנצחת את חמאס", אמר ג'ונתן קונריקוס, דובר לשעבר של צה"ל וכיום חוקר בכיר בקרן להגנה על דמוקרטיות, ל'פוקס ניוז דיגיטל'.

"השאלה היא, וזה לא הושג על ידי ארה"ב או ישראל, איך ניתן לשכנע ולשנות לבבות ומוחות? איך ניתן לנצח את המגפה של האסלאם הקיצוני?", שאל.

קונריקוס, ששירת בצה"ל 24 שנה, אמר שהאתגר הגדול ביותר העומד בפני ישראל וכל מדינה המעוניינת להדוף את הקיצוניות הוא איך לעצור את הדור הבא של מחבלים."זו מלחמה ארוכה, ארוכה", הוא אמר.

עם זאת, ישנו הבדל גדולו אחד בין המאבק של ארה"ב וישראל בטרור - הקרבה לאיום.

"ישראל נמצאת בחזית של זה", אמר קונריקוס. "אנחנו נלחמים על קיומנו".

ישראל נתקלה בביקורת בינלאומית על רמת ההרס הגבוהה בקרב האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית, ומבקרים הדגישו כי הטקטיקות של ירושלים תורמות לנטיות העוזרות למאמצי גיוס על ידי ארגוני טרור כמו חמאס וחזבאללה.

 

חיילי צה"ל בעזה

 

לוטנט ג'נרל צ'ארלס מור מחיל האוויר של ארה"ב אמר לפוקס ניוז שלמרות ההתנגדויות למלחמה בעזה, הסרת חמאס מהאזור קריטית לביטחון ישראל.

הוא גם אמר שלאחר שהלחימה תסתיים, יש להקים גוף מנהלי בעזה שיקח צעדים מיידיים לשיפור תנאי המחיה ולהקמת שיתוף פעולה כלכלי אזורי כדי להבטיח "שלום הוגן וארוך טווח".

"ישראל וארצות הברית חייבות לעבוד יחד על גישה ארוכת טווח, מקיפה ורב-ממדית", אמר מור. "זה כולל ניצול של מודיעין מתקדם, חדשנות טכנולוגית, שיתוף פעולה/הסכמים אזוריים, וטיפול בגורמים סוציו-כלכליים התורמים לרדיקליזציה".

עם זאת, יש גורם נוסף חשוב המשפיע על התפשטות ארגוני הטרור המהווה איום לישראל ולבעלות בריתה – איראן.

גם מור וגם קונריקוס טענו שארה"ב, בנות בריתה וישראל צריכות לנקוט גישה נוקשה יותר כלפי טהרן דרך הטלת סנקציות מוגברות וכן אמצעים פוליטיים וצבאיים נוספים, כדי להרתיע את מימון הטרור התמידי של איראן.

"למשך זמן רב מדי הרפובליקה האסלאמית של איראן זכתה לזמן, לפנאי ולמשאבים לבנות ארגוני טרור – לממן אותם ולשלוח להם נשק", אמר קונריקוס, קרא ל"הערכה מחודשת מוחלטת" של אסטרטגיה של ישראל כלפי איראן.

קונריקוס גם אמר שיש להקים קואליציה של מדינות באזור שיציגו כוח מאוחד נגד לא רק איראן, אלא כל קיצוניות אסלאמית ו"התדרדרות של רצועת עזה".

לבסוף, קונריקוס טען המאבק הישיר והמיידי של ישראל נגד הטרור לא יכול להסתיים עד שחמאס יוסר מעזה.

"בניגוד לארה"ב, זהו משחק של הכל או כלום - אנו או נלחמים על קיומנו ומגנים על עצמינו, או שאנחנו לא קיימים – כי זו השאיפה של האויבים שלנו".