אבל ברחבי ארה"ב לאחר הרצחו של הרש גולדברג-פולין

הרש גולדברג-פולין אהב כדורגל ומוזיקה. הוא היה סקרן, מכבד ובעל תשוקה לגיאוגרפיה וטיולים, לדברי אמו. הוא נולד באזור המפרץ ועבר לישראל בגיל 8.

כ-15 שנים מאוחר יותר, הוא הפך לאחד מבני הערובה המוכרים ביותר בין-לאומית מבין 240 שנלקחו על ידי חמאס ב-7 באוקטובר. במשך חודשים, הוריו התחננו להשיב את בנם ואת שאר בני הערובה הביתה. אך הוא היה בין ששת בני הערובה שגופותיהם נמצאו במנהרה בעזה בסוף השבוע. בהצהרה, הנשיא ביידן אמר שהם נהרגו על ידי חמאס. "בלב שבור, משפחת גולדברג-פולין מודיעה בצער על מותו של בנם ואחיהם האהוב, הרש," אמרה משפחתו בהצהרה. בני משפחה סירבו להתראיין לכתבה זו, מבקשים פרטיות.

ביום ראשון, מחוות הוקרה להרש גולדברג-פולין, שהיה בן 23 ובעל אזרחות כפולה של ארצות הברית וישראל, זרמו מפינות רבות בישראל ואמריקה

ביום ראשון, מחוות הוקרה להרש גולדברג-פולין, שהיה בן 23 ובעל אזרחות כפולה של ארצות הברית וישראל, זרמו מפינות רבות באמריקה. אנשים שהכירו אותו הביעו צער עצום ונזכרו ברגעים שחלקו. עבור רבים ברחבי המדינה, הוא הפך לסמל של תקווה.

הרב אנדי פייג מלוס אנג'לס, שגדל עם אביו של הרש גולדברג-פולין ולאחר מכן בילה זמן עם המשפחה בקליפורניה, אמר שהרש גולדברג-פולין "הפגין את התכונות הטובות ביותר" של הוריו: אכפתי, אוהב כיף וטוב לב. "ביידיש, אומרים 'מנטש'," שפירושו אדם בעל יושרה, אמר הרב פייג, והוסיף, "הרש היה ילד כזה."

ג'פרי אברמס, המנהל האזורי של הליגה נגד השמצה בלוס אנג'לס, נזכר בזיכרון חם של משפחתו של הרש גולדברג-פולין ב-2010. אברמס ביקר בישראל עם אשתו ושלושת בניו הצעירים, ולאחר שפגש את הוריו של הרש גולדברג-פולין דרך חבר משותף, המשפחה הזמינה אותם לדירתם לארוחת שבת. "משום מקום, משפחה צעירה נחמדה ונעימה זו, עם ילדים בגיל דומה, ביטאה את אחד מערכי היסוד היהודיים, שהוא לקבל את הזר," אמר אברמס. הוא זכר את הרש גולדברג-פולין, אז בן 9, כ"ילד עם שיער מתולתל גדול רוכב על תלת-אופן בשמחה."

אורלי לואיס, מנכ"לית מרכז הקהילה היהודית ויינשטיין בריצ'מונד, וירג'יניה, שיש בו גן ילדים שהרש גולדברג-פולין למד בו, זכרה אותו גם כן כילד כיפי ופתוח. לואיס אמרה שהיא ואחרים בקהילה היהודית ההדוקה של העיר העריצו את פעילות ההורים בחודשים האחרונים. "יש אמרה בעברית: מי שמציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו," היא אמרה. "אני חושבת שכל העולם צפה בכמה הם ניסו להחזיר את הרש הביתה, ואת שאר בני הערובה."

הרש גולדברג-פולין נחטף בעת שהשתתף בפסטיבל מוזיקה, ואיבד חלק מזרועו בעודו מגן על מקלט חירום מפני אנשי חמאס חמושים. ב-11 החודשים מאז נלקח בשבי, הוריו, רחל גולדברג וג'ון פולין, הפכו לשניים מהפעילים הקולניים ביותר למען שחרור בני הערובה. הם נשאו נאומים, נפגשו עם נבחרי ציבור והאפיפיור, ואף נאמו בוועידה הלאומית הדמוקרטית בעיר הולדתם בחודש שעבר. בוועידה, גולדברג ופולין ענדו כל אחד פיסת סרט עליה נכתב המספר 320, המייצג את מספר הימים שבנם היה בשבי. "הרש, אם אתה יכול לשמוע אותנו, אנחנו אוהבים אותך," אמרה גולדברג בוועידה. "תישאר חזק. תשרוד."

גולדברג ופולין ענדו כל אחד פיסת סרט עליה נכתב המספר 320, המייצג את מספר הימים שבנם היה בשבי. "הרש, אם אתה יכול לשמוע אותנו, אנחנו אוהבים אותך," אמרה גולדברג בוועידה הדמוקרטית. "תישאר חזק. תשרוד."

עבור יעל נידם קירשט, תלמידת תואר שני באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, החדשות הרגישו אישיות. אחותה וגיסה נחטפו מהקיבוץ בו גרו ב-7 באוקטובר. אחותה שוחררה בנובמבר, אך גיסה נהרג בשבי השנה, היא אמרה. נידם קירשט המשיכה למצוא משמעות במשהו שאמו של הרש גולדברג-פולין נהגה לומר: "תקווה היא חובה." רק בשבוע שעבר, נידם קירשט הצטרפה לעשרות בעצרת לכבודו של הרש גולדברג-פולין בברקלי, שם נולד. "באמת קיוויתי שמה שקרה לנו לא יקרה להרש," היא אמרה.

עבור רבים שלא הכירו את הרש גולדברג-פולין או את משפחתו אישית, החדשות עדיין היו קשות. סוזן גורדון ניומן, אשת שיווק בת 52 משיקגו, שם נולדו וגדלו הוריו של הרש גולדברג-פולין, אמרה שכאם לשניים, היא "מרוסקת" עבור המשפחה. "הייתה כל כך הרבה תקווה במשך כמעט שנה ועכשיו אין תקווה," היא אמרה.

כמה אמריקאים קוננו על המלחמה המתמשכת והשפעתה הכוללת. כריסטין בלווינס, מנהלת נכסים בת 50 משכונת לינקולן סקוור בשיקגו, אמרה, "הכל נורא ונמשך זמן רב מדי. זה יצר פילוג נוסף במדינה שלנו." 

עדיין יש שבעה אזרחים אמריקאים בשבי חמאס. הרשויות הישראליות אומרות שיותר מ-60 בני ערובה חיים וגופותיהם של כ-35 אנשים שמאמינים שמתו נשארו בעזה. הצבא הישראלי אמר ביום ראשון שהשישה שגופותיהם נמצאו בסוף השבוע נורו למוות מטווח קרוב על ידי חמאס.

חמאס תחילה לא התייחס ישירות להאשמות אך אמר בהצהרה שהאחריות למותם מוטלת על ישראל. מאוחר יותר, מבלי לספק הוכחות, הקבוצה אמרה בהצהרה נוספת שבני הערובה נהרגו מכדורי הצבא הישראלי.

בפרבר שיקגו סקוקי, שם גרה משפחתו של הרש גולדברג-פולין בעבר, אלפרד אגאפור, בן 70, שגר שני בתים ממשפחתו והשתייך לאותו בית כנסת, אמר שהתפלל לשחרורו של הרש גולדברג-פולין. "זה שובר לב," הוא אמר.

הרב לאונרד מטנקי, ראש האקדמיה היהודית אידה קראון בשיקגו - ממנה סיימו הוריו של הרש גולדברג-פולין - מכיר את המשפחה עשרות שנים. טרגדיה בעולם לעתים קרובות נראית אנונימית ורחוקה, הוא אמר, אך עבור קהילת אידה קראון, החטיפה של הרש גולדברג-פולין הייתה "מאוד קרובה."

לאחר ה-7 באוקטובר, אמר הרב מטנקי, בית הספר הציג תמונה של הרש גולדברג-פולין ותפילה לבטיחות בני הערובה ברחבי הבניין. כשהתלמידים יחזרו השבוע, תמונתו עדיין תהיה שם.

בעצרת ביום ראשון בלילה במנהטן ליד קולומבוס סירקל, מאות אנשים התאספו להדליק נרות, לומר תפילות ולשיר. אחד השירים, "כל העולם כולו", מכיל שורה שניתן לתרגם כ"כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל." שם, משפחותיהם של עדן אלכסנדר ועומר נוטרה, שני בני ערובה ישראלים-אמריקאים אחרים, תיארו את הייאוש לאחר ששמעו על מותם של הרש גולדברג-פולין וחמשת האחרים. "זה היה יום ממש, ממש קשה," אמרה אורנה נוטרה, אמו של עומר. היא אמרה שהרש גולדברג-פולין היה קרוב בגיל לבנה, ושמשפחתה הפכה לקרובה מאוד להוריו של הרש גולדברג-פולין. אבל למרות הצער שלהם, היא הוסיפה, הם עדיין השרו כוח ואמונה שיושג הסכם להחזרת בני הערובה הנותרים הביתה. "החדשות על מותו של הרש הן מחרידות," היא אמרה. "ובכל זאת, אפילו היום, רחל בחרה לחלוק איתנו מילות תקווה, מתפללת שהטרגדיה הזו תעצור את הטירוף ותביא את העסקה עכשיו."