נפתח משפטו של מנכ"ל 'פולקסווגן' לשעבר - המואשם בהונאה בפרשת 'דיזלגייט'

נפתח משפטו של מרטין וינטרקורן, לשעבר מנכ"ל של קבוצת 'פולקסווגן', זאת בגין האשמות להונאה ומניפולציה בשוק הקשורות לפרשת 'דיזלגייט'.

התיק, שנבנה במשך שנים, נובע משימוש של פולקסווגן בתוכנה שאפשרה למיליוני רכבים לרמות בבדיקות פליטות, שהוביל לשחרור רמות גבוהות של מזהמים מזיקים לסביבה.

וינטרקורן מואשם במספר עבירות כאשר המשפט התחיל ביום שלישי. העבירות כוללות הונאת לקוחות על ידי מכירת רכבים שהותקנה בהם התוכנה הבלתי חוקית, מניפולציה בשוק ההון על ידי כישלון בחשיפת מידע חיוני למשקיעים ומתן הצהרות שקריות במהלך חקירה פרלמנטרית ב-2017.

אם יורשע, וינטרקורן עלול להיכנס לכלא לעד 10 שנים.

מנכ"ל פולקסווגן לשעבר, וינטרקורן (צילום: רויטרס)

המשפט צפוי להיות ארוך. מועדי הדיונים בבית המשפט נקבעו עד ספטמבר 2025, וכתב האישום בגין ההונאה לבדו הוא בן 692 עמודים וכולל גם אישומים נגד ארבעה נוספים.

התובעים טוענים שוינטרקורן היה מודע לתוכנה הבלתי חוקית הרבה לפני שסוכנות ההגנה על הסביבה של ארה"ב חשפה את ההונאה הנטענת בספטמבר 2015. לאחר החשיפה הציבורית, וינטרקורן התפטר מתפקידו כמה ימים לאחר מכן. עם זאת, הוא טוען שהוא התוודע לבעיה רק זמן קצר לפני ההודעה של ה-EPA, ובמהלך הליכים אזרחיים קודמים, העיד שהאשמות נגדו "אינן נכונות".

לפני תחילת ההליכים בבראונשווייג ביום שלישי, עורך דינו של וינטרקורן, פליקס דור, אמר שלקוחו "דוחה בתוקף את האשמות שהועלו נגדו".

דור גם טען שהאחריות המוטלת על וינטרקורן על כל פרטי הפרשה רק בגלל תפקידו כמנכ"ל אינה מוצדקת.

וינטרקורן, כעת בן 77, היה אמור לעמוד למשפט ב-2021 יחד עם ארבעה בכירים נוספים מפולקסווגן, אך המשפט שלו נדחה בשל בעיות בריאות.

בינתיים, התובעים ממשיכים לטעון שוינטרקורן היה מודע לבעיית הפליטות כבר במאי 2014 אך המשיך לאפשר את המעשה, שהוביל למכירת רכבים עם תוכנה מזויפת.

התוכנה שנדונה נוצלה לכאורה ברכבי פולקסווגן באירופה ובארצות הברית החל מ-2006. התוכנה הזו אפשרה לרכבים להציג ביצועים טובים יותר בבדיקות פליטות על ידי הגברת בקרות הפליטות במהלך הבדיקה ולאחר מכן הורדתן במהלך נסיעה רגילה, מה שהביא לכך שהרכבים פלטו חנקן דו-חמצני יותר מהמותר. חנקן דו-חמצני ידוע כחומר המגרה את דרכי הנשימה ויכול לתרום לפיתוח אסטמה.

ההשלכות של פרשת הדיזל, שכונתה 'דיזלגייט' היו משמעותיות. החברה שילמה יותר מ-31 מיליארד אירו (בערך 34 מיליארד דולר) בקנסות ופשרות. בנוסף, נתח השוק של רכבים המונעים בדיזל, שבעבר נעדפו בשל יעילות הדלק שלהם, ירד באופן משמעותי ברחבי אירופה.