'קלאב פלסטינו': קבוצת הכדורגל הפלסטינית שכובשת את צ'ילה

ידיים מורמות גבוה. דגלים המוחים נגד המלחמה בעזה. המונים מאוחדים בשירה ועטופים בכפיות, הצעיפים המשובצים שחור-לבן שהפכו לסמל של הזהות הפלסטינית.

זה יכול היה להיות כל מחאה אחרת נגד ישראל ותומכת בפלסטינים שפרצה בעקבות המלחמה בין ישראל לחמאס, אלמלא העובדה שאלפי המפגינים הללו היו למעשה אוהדי כדורגל במשחק ליגה בסנטיאגו, בירת צ'ילה.

למרות שהשחקנים שרצו על המגרש נקראו חוסה ואנטוניו וגדלו במדינה דוברת ספרדית בדרום אמריקה, התשוקה שלהם לעניין הפלסטיני והחולצות בצבעי אדום, לבן, שחור וירוק הדגישו כיצד מועדון הכדורגל המפורסם של צ'ילה משמש כנקודת כניסה עבור הקהילה הפלסטינית הגדולה ביותר בעולם מחוץ למזרח התיכון להתחבר לבית אבותיהם אלפי מיילים מרחוק.

"זה יותר מסתם מועדון, זה מוביל אותך לתוך ההיסטוריה של הפלסטינים", אמר בריאן קרסקו, קפטן מועדון הכדורגל האגדי קלאב דפורטיבו פלסטינו.

"אנחנו מאוחדים בפני המלחמה", אמר דייגו חמיס, מנהל קהילת הפלסטינים במדינה. "זו סבל יומיומי".

 

(צילום: AP)

 

בתחום בו הרשויות מענישות ספורטאים על הצגת עמדות פוליטיות, במיוחד בנושאים נפיצים כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני, קלאב פלסטינו הוא חריג בולט שמציג את הפוליטיקה הפרו-פלסטינית שלו על שרוולו - ועל גופו, מושבי האצטדיון וכל מקום אחר שהוא יכול למצוא.

התנהגות הבוטה של המועדון גרמה לפגיעה בעבר. התאחדות הכדורגל של צ'ילה קנסה את המועדון ב-2014 לאחר שהמספר "1" על גבי חולצותיהם נוצר כמפת פלסטין שנשלטה על ידי הבריטים לפני הקמת מדינת ישראל ב-1948.

נשיא צ'ילה השמאלני, גבריאל בוריק, כינה את ישראל "מדינה רוצחת המבצעת רצח עם" במהלך הקמפיין הבחירותי ב-2021 וביקר בחריפות את פעילותה של ישראל בעזה.

ממשלתו זימנה את שגרירה בישראל וביוני הצטרפה לתביעה של דרום אפריקה שהאשימה את ישראל ברצח עם בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.

 

(צילום: AP)

 

האוכלוסייה היהודית הקטנה בצ'ילה, שמונה 16,000 איש, הוטרדה. "בוריק, שמדבר לעיתים קרובות על שלום, ייבא את סכסוך המזרח התיכון לצ'ילה", אמרה הקהילה היהודית בצ'ילה בהצהרה באותה עת.

הפלסטינים בצ'ילה אומרים שהסכסוך במזרח התיכון יובא עשורים לפני בוריק, והביא לגלי גירושים שיצרו את ההיסטוריה המפתיעה של ההגירה הערבית לאומה זו בחוף האוקיינוס השקט מאוחרות המאה ה-19, כאשר האימפריה העות'מאנית התמוטטה והתנועה הציונית קיבלה תנופה.

ב-1920, השנה שבה אישרה ליגת האומות את המנדט הבריטי על פלסטין, נוצרה קבוצת פלסטינו על ידי קבוצת חובבי כדורגל פלסטינים שהתכנסו יום חורף אחד בעיר הדרומית של צ'ילה, אוסורנו.

בשנת 1947 היא הפכה לקבוצת כדורגל מקצועית, ועם עלייתה לליגה הבכירה של צ'ילה וזכייתה בחמישה תארים רשמיים, המשיכה הקבוצה למשוך תשומת לב גם במזרח התיכון, שם צאצאי פליטים פלסטין בלבנון ובירדן עדיין מתכנסים במחנות ובבתי קפה כדי לצפות במשחקי פלסטינו שמשודרים על ידי רשת הלוויין הממומנת מקטאר, אל ג'זירה.

למרות שמדובר בקבוצת כדורגל קטנה, רק כ-2,000 צופים למשחק, היא הקבוצה השלישית עם כמות העוקבים הגדולה ביותר באינסטגרם מבין שאר הקבוצות הצ'יליאניות, עם יותר מ-741,000 עוקבים.