הלוח הגדול
דרושים, דירות להשכרה, למכירה, רכב, יד שנייה
מיליארדר יהודי התפטר מדירקטוריון אוניברסיטת בראון – שתדון על המשך השקעותיה בישראל
המוסד האקדמי נכנע לדרישות המפגינים הפרו-פלסטינים והסכים לשקול ניתוק השקעות בחברות הקשורות למערכת הביטחונית בישראל - מה שגרם ליוסף אדלמן להתפטר

חבר יהודי במועצת המנהלים של אוניברסיטת בראון שברוד איילנד, התפטר במחאה לקראת הצבעה בחודש הבא על האם המוסד האקדמי ינתק את השקעותיו מחברות הקשורות לישראל.

יוסף אדלמן, מנהל קרן השקעות בניו יורק, כינה את ההחלטה להמשיך עם הצבעה כזו כ"כישלון מזעזע של מנהיגות מוסרית" במכתב ההתפטרות שלו, שגרסה שלו פורסמה ב'וול סטריט ג'ורנל' ביום ראשון. אדלמן אמר שההצבעה על הניתוק, שהוסכמה כחלק מעסקה עם פעילים תומכי פלסטין בקרב הסטודנטים, מייצגת הכלה בלתי מקובלת לכוחות הקוראים להשמדת ישראל ואחראים לעלייה באנטישמיות בקמפוס.

"הנהלת האוניברסיטה, מסיבה כלשהי, בחרה לתגמל, במקום לעניש, את הפעילים על הפרעת חיי הקמפוס, הפרת כללי המוסד, וקידום אלימות ואנטישמיות בבראון", כתב אדלמן.

 

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים


מפגינים פרו-פלסטינים בקמפוס אונ' בראון (צילום: AFP)

 

דובר אוניברסיטת בראון אמר שאדלמן פעל מתוך "הבנה שגויה" של אופן הגעת המוסד להחלטתו לקיים הצבעה באוקטובר הזה.

"רחוק מלהיות תגובה ישירה לפעילות הנוכחית, בראון פועלת לפי תהליך קיים שמתקיים כבר כמעט חצי מאה", אמר הדובר בריאן קלארק לחדשות 'בלומברג'. "תהליך זה, שנשמר זמן רב, מבוסס על העיקרון שלבראון יש חובה לבחון ולחקור טענות המאתגרות את אחריותה המוסרית".

בראון הייתה אחת ממספר קמפוסים הסוערים על ידי הפגנות תומכות פלסטין במהלך סמסטר האביב השנה. במספר אוניברסיטאות אחרות, המחנאות שנבנו פורקו על ידי המשטרה, אך בבראון, שם מנהלים ניהלו משא ומתן מוצלח עם פעילי הסטודנטים, המצב הסתיים אחרת: בתמורה לפירוק שקט של ההתיישבות, הסכימה האוניברסיטה שגופה המנהל, קורפורציית בראון, תקיים הצבעה על ניתוק.

בניגוד לפעילי קמפוס רבים אחרים שקראו לחרם וניתוק מוחלט מישראל, הסטודנטים של בראון הציעו ניתוק מצומצם הממוקד בחברות עם קשרים לכוחות הביטחון הישראליים.

אדלמן, שהונו מוערך על ידי 'פורבס' ב-2.5 מיליארד דולר, תרם יותר מ-5 מיליון דולר לאוניברסיטה דרך קרן המשפחה שלו, לפי רשומות מס ציבוריות. הקרן תרמה גם תרומות משמעותיות למספר גדול של סיבות שמרניות, כולל קרן תקווה, מכון מחקר יהודי ימני.

הביקורת שלו על בראון הופכת אותו לאחרון בגל של תורמי אוניברסיטאות שמחו בציבור על הדרך שבה המנהלים טיפלו במתחים בקמפוס בעקבות מלחמת ישראל-חמאס ואקלים שסטודנטים יהודים אמרו שהוא עויין. תורמים אחרים ביטלו או השעו תרומות גדולות. לדוגמה, רוברט קראפט השעה את תרומותיו לאוניברסיטת קולומביה ולאחר מכן הודיע על תרומה של מיליון דולר לאוניברסיטת ישיבה, מוסד יהודי אורתודוקסי, כדי לעזור לסטודנטים שעוברים לבית הספר.

 

 

0% לא
100% כן
?האם הכתבה עניינה אותך
YOU MIGHT ALSO LIKE