"שום דבר לא נותר": בקליפורניה מבכים את הנזק מהשריפות

מאזן שייחלי, בן 61, חזר לביתו באל קריסו וילג' בהרי סנטה אנה ומצא אותו הרוס לחלוטין. אופנוע יקר ערך, תמונות משפחתיות, בגדי מעצבים ותכשיטים - הכל הפך לאפר. "זה כמו אובדן במשפחה ואי אפשר להחזיר אותו. זה מוות," אמר. וונדי גרינברג, חברתו של שייחלי, חוותה אובדן דומה בשריפה ב-2018, כשאיבדה מסמכים היסטוריים משפחתיים ותמונות יקרות ערך. היא אמרה שנדרשה שנה של טיפול "כדי להחזיר את המציאות שלי."

דן וורן, בן 37, פונה מביתו במאונט בולדי כשהתקרבה שריפת הגשר. הוא הספיק לקחת את חיות המחמד שלו ופריטים סנטימנטליים, אך ביתו נשרף כליל. הוא ואשתו לעתיד נאלצו לדחות את תוכניות החתונה שלהם, אך הוא נשאר אופטימי.

צ'אק ליונס, בן 83, ביקר מספר פעמים בביתו ההרוס בריטווד. "בכל פעם קשה יותר להסתכל על זה," אמר. הארובה הגבוהה הייתה הדבר היחיד שנותר מביתו בן ארבעת החדרים. ליונס, בעל מסעדה מקומית, שוקל כעת את עתידו.

פלורנסיה ווקר, בת 61, פונתה עם משפחתה מהבקתה ששכרו ברנינג ספרינגס בגלל שריפת הקו. הם שוהים במקלט בפונטנה ולא בטוחים מתי יוכלו לחזור. ווקר עוקבת אחר ביתם דרך אפליקציית מצלמה, מודאגת ממה שהיא עלולה לראות.

בתה של ווקר, ליסה קסטנון, בת 35, בטוחה שהם יהיו בסדר ללא קשר למה שיקרה. היא אסירת תודה שהם עדיין יחד, אך מוכנה לכל תרחיש. "אם לא נוכל לחזור לשם, הדבר היחיד שנוכל לעשות הוא פשוט להתחיל מחדש," אמרה.

השריפות הללו ממחישות את ההשפעה ההרסנית של אסונות טבע על חיי אנשים, כאשר בתים ורכוש נהרסים תוך דקות. התושבים מתמודדים לא רק עם אובדן חפצים חומריים, אלא גם עם אובדן זיכרונות ותחושת ביטחון. למרות הקשיים, רבים מגלים חוסן ונחישות להתחיל מחדש, תוך שהם מוצאים נחמה בקהילה ובמשפחה.